כ

כ אין אסור מן התורה אלא חמץ גמור שהוא ראוי לאכילהקסט אבל עיסה שהתחילה להתחמץ ולא הגיעה לחימוץקע שיתבאר בסי' תנ"טקעא אף כשיאפו אותה לא תהא ראויה לאכילהקעב מחמת חמיצותה שלא גמרה כל צרכה וכן אותו בצק שהסופרים מדבקין בו ניירותיהםקעג שעושין אותו מעפרקעד הרחיים שאינו ראוי לאכילהקעה כשיאפו אותו וכן כל כיוצא בזה הרי זה נקרא חמץ נוקשהקעו ומותר לאכלו בפסח מן התורה שאין זה חמץ כלל.

אבל חכמים אסרוהו באכילה ובהנאה והצריכו גם כן לבערו בערב פסחקעז גזירה שמא ישכח ויאכל ממנה בפסחקעח שעל ידי הדחק הוא ראוי לאכילהקעט ואם שכח ולא ביערו בערב פסח ונזכר בתוך הפסח צריך לבערו מן העולם לגמריקפ אבל לא יברך מטעם שנתבאר למעלהקפא ואם עבר עליו הפסח ולא ביערו הרי הוא מותר בהנאה דכיון שלא עבר עליו על איסור של תורה לא קנסוהו חכמיםקפב אבל אסור לאכלוקפג כיון שיש עליו שם חמץ שעבר עליו הפסח:


קסט) גמרא דף מג, א (כרב יהודה, שאף רבי אליעזר מודה שעל נוקשה אין עוברים בלאו). רי"ף שם (יג, א) דקיי"ל כחכמים שם. רמב"ן במלחמות שם. ר"ן שם סד"ה הרי. רא"ש פ"ג סוס"י א. טור בשמם. מ"א ס"ק א בדעת השו"ע.

קע) רש"י שם ד"ה שיאור.

קעא) סעיף יג.

קעב) רש"י שם ד"ה מאן תנא. ר"ן פ"ג (יג, א) ד"ה זומא. סמ"[ג] ל"ת עט (ל, ד). מ"א ס"ק א ד"ה וחמץ נוקשה.

קעג) משנה דף מ[ב], א. כפירוש הגמ' שם סע"ב.

קעד) פי' המשניות להרמב"ם שם. ובכת"י: מאבק.

קעה) רש"י דף מג, א ד"ה כותח ושכר. ר"ן שם.

קעו) גמרא ורש"י מג, א ד"ה כותח ושכר. ר"ן שם ד"ה זומא. סמ"ג שם.

קעז) משנה מח, ב (שיאור ישרף והאוכלו פטור, אבל אסור). גמרא מג, א (שיאור ישרף אלמא אסור בהנאה). תוס' ו, ב ד"ה משש. וראה לקמן סי' תמז סי"ח שבטל בששים.

קעח) תוס' ב, א ד"ה אור בשם רשב"א. רא"ש פ"ג ס"א (עכ"פ לטעם הא' שבתוס' שם. וראה קו"א ס"ק יב). ר"ן שם (יג, א) ד"ה ולפיכך.

קעט) מ"א ס"ק א. ח"י ס"ק ה.

קפ) ח"י ס"ק א. וכ"ה לעיל ס"ז וסי"ג וסי"ח.

קפא) סעיף ז (לענין טעמו ולא ממשו). וראה לקמן סי' תמו קו"א ס"ק שמטעם זה אין לברך גם על ביעור חמץ נוקשה, ושדבר זה נלמד ממ"א סי' תמז ס"ק מו.

קפב) ר"ן שם ד"ה ולפיכך. שו"ת הריב"ש סי' ג. שו"ע סוס"י תמז סי"ב. וכדלעיל סי"ג וסט"ו (אלא ששם לא נאסר מטעם זה אף באכילה. וכ"ה לעיל ס"ז, עכ"פ בהפסד מרובה). וראה קו"א ס"ק ט, דהיינו שאין לו עיקר מן התורה (משא"כ לעיל ס"ג וס"ו וס"י).

קפג) משמעות ריב"ש שם. פר"ח. ח"י שם ס"ק נג. אליה רבה שם ס"ק מו. וראה לעיל ס"ז (לענין טעמו ולא ממשו) וסי"ג וסט"ו (לענין מין במינו).