ספריית חב"ד ליובאוויטש

ג'שצ

ב"ה, ו' ניסן, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

... והנקודה העיקרתי, שכנראה בכל הנ"ל מעמיד על דעת עצמו, ובמילא כדרך כל בני אדםורובא דרובא על דעת עצמו- היינו רצון עצמו, והרי רואים במוחש שלא תמיד הרצון והדעת - כפשוטו - אחד הם.

והנה א[ף] כי הבא להלן דברים פשוטים הם, בכ"ז כין שהדבר הוא בענין הנקרא ע"י רז"ל מלאכת ד' זהו חינוך בני ישראל - עלי לכפול את הנ"ל, וכולי האי ואולי יועיל.

פשט ורואים במוחש, אשר לכל אדם יש לו הענין דאהבת עצמו, ובמילא פשוט ורואים במוחש שאהב טבעית זו מביאה לרצונות מתאימים לזה, ורצונו ת אלו מטעים את השכל אפילו של אדם זה, היינו שאפילו שכלו המשוחד לא הי' מצב עצמו בא למסקנא זו אף שמשוחד הוא, והרצון ביכולתו להטות את האדם והשכל אפילו הרבה יותר מאשר השוחד הנ"ל פועל. והעצה היעוצה היא רק אחת, שלא להעמיד על רצון עצמו ואפילו לא על דעת עצמו ואפילו - על שכל עצמו. ואף שנדמה לו שהענינים מוכרחים ופשוטים ואינם אלא קדושה טהורה מבלי כל פני', הנה ידוע פסק רז"ל דאין אדם משיך עצמו צדיק, והבחינה היא - לשמוע מה חוות דעת אחרים עד"ז.

והנה כל הנ"ל אמת הוא אפילו אם הי' המדובר במוסדות חינוך סתם, אבל כאשר נוסף על זה הדברים אמורים במוסד הנקרא על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, נשיא ישראל, ושמא מילתא היא, הרי פליאה ותמי' גדולה ביותר, ווער האט דאס ברייטע פלייצעס און שטעלען אויף זיך און זאגען, איך זאג - אם חברי הנהלת המוסדת זה כולם אומרים אחרת...

ותחת לעשות את כל זה, הנה עשה הענין על דעת עצמו, ובטח מבלי לגלות מתחלה למי שהוא אחר, כי בעצמו הבין שלא יסכימו על זה, ויודע שהאחריות והטענות יהי' על מסודות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועל הנהלת המוסד יהי' לתרץ פעולתו הוא ולשאת בההיזק, ח"ו, שיבוא על ידי זה...

ומוכחר - שמכאן ולהבא יחדל מכל הנהגה לעשות מעשה בפועל על היסוד היחידי של אני אורמ ואני חפץ, ובמילא כולא קמי' כל אחשיבי.. ודי ומספיק לעשות את כל הנ"ל - התבוננות קלה אפילו לשעה קלה במלים האחדות דתניא קדישא ריש פרק מ"א: וצריך להיות לזכרון תמיד ראשית עבודה ועיקרה ושרשה וכו' לעורר תחלה היראה הטבעית כו', והנה ה' נצב עליו כו' ובוחן כליון ולב אם עובדו כראוי. - שאר מובטחני שלא הי' בא לכל הפעולות האמורות לעיל, ובודאי היתה בהצלחה יותר. ונוסף על שלא היו ענינים בלתי רצוים כלל, הרי לאט אט היתה מתמעטת ההנהגה דעולם התהו ומסתדר לאט לאט בהנהגה דעולם התיקון, ואם באמת מתחשב עם דעתי אבאיז מדה, הרי יודיעני בחוזר, על שנגש לשינוי הנהגתו הנ"ל בפועל... ואף שבודאי עבודה קשה היא לפעול שינוי הנ"ל, הרי מסוגלים הם ימים אלו דחדש הגאולה והנסים לגאול את עצמו גם מהנ"ל, ואיןה דבר תלוי אלא ברצון, ויה"ר מהשי"ת שלא ירצה לרמות את עצמו, ובמילא יראה אמת כמו שהוא לאמיתתו, ובמילא יגש תומ"י לתיקונם.

וזאת להוסיף, אשר קרוב הדבר לאמר אשר דער קלוגינקער, כפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, יבוא אליו בערמה והוא - שיודע תומ"י שכיון שאין עבודתו רצוי' וכיון שאינו נושא חן בעיני חבריו וכיון שאין דיעותיהם שוות כו' וכו' הרי מתפטר הוא מעבודתו יתעסק בענינים אחרים כו' וכו'. ולכן הנני מוסיף המענה על שמלכתחילה על טענה זו, אף שגם זה ידוע מכמה זמן, והוא - אז פון השי"ת אנטלויפט מען ניט, ומכ"ק רבוה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, גם כן אנטלויפט מען ניט, ואם הם בחרו באחד מאנ"ש וזיכו אותו והצליחוהו - אותו ואת ב"ב שיחיו - להעמידו על חלק היפה היא עבודה המוצלחת (מה שהם רואים שזהו זכות והצלחה בשבילו, ובמילא אין נפקא מינה כ"כ אם בידיעתו כבר נתקבל זה או עדיין לא זכה להבנה כזו), הנה מוכרח הדבר שיתעסק דוקא בעבודה זו. מובן ופשוט ג"כ, שאם רק יעשה בזה כפי כוונת נשיאנו, ורצונם, בודאי יביא לו זה הצלחה בהעבודה, ובמילא בכל עניניו ועניני ב"ב שיחיו, אלא שכיון שניתנה להאדם בחירה חפשית הרי למשך זמן ידוע ביכולתו שלא להשמע ח"ו לרצון נשיאנו, היינו לעשות שלא כרצונם, שהוא היפך רצונם, ולא להתעסק בעבודתו הנ"ל כו' וכו' - אבל סוכ"ס לא ידח ממנו נדח ונשיאנו הק' וועלין אויספירין זייערס בחסד וברחמים...

ולקראת חג המצות הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, ובלילה הראשונ' שעיקר מצותה הוא המצה מיכלא דאסוותא הנה יפעלו פעולתם על כאו"א מאתנו במילואם, ותומשך פועל הזו על כל השנה כולה, וכמבואר בדא"ח (ומהם בשער האמונה בתחלתו), בהתאם למאמר רז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת כמ"ש וצדיק באמונתו יחי'.

בברכה לחג פסח כשר ושמח ולבשו"ט בכהנ"ל בחוזר.