ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'תתקלט

ב"ה, ט"ז כסלו, תשי"ג

ברוקלין.

כבוד אנ"ש בספריא כפר חב"ד,

ובראשם החתומים הוו"ח אי"א עוסקים

בצ"צ

מוה"ר חיים מאיר שי' גרליק

מוה"ר יוסף נחמן שי' פרמן

ומוה"ר משה זלמן שי' קמנצקי

שלום וברכה!

במענה על מכתבם מכ"ב מ"ח, בו מודיעים עוד הפעם ע"ד המצב בהכפר, ובפרט בעניני החקלאות בקשר עם שאלת ההעתקה לכפר חדש, אשר יש בזה סברא שחלק מאנשי הכפר ישארו במקומם עתה, ואותם הרוצים בחקלאות שכפי מכתבם הם לערך שלשים משפחות, יעתיקו לכפר החדש...

א) בטח אך למותר הוא ההצטדקות על מה שמודיעים אותי וכותבים בהנ"ל, ומובן אשר חפצי ורצוני לדעת בהפרטיות האפשרית מכל הענינים הנעשים עם אנ"ש שיחיו ובפרט בשאלת ההעתקה, שלפ"ד היא שאלה עיקרית הן בגשמיות והן ברוחניות...

ג) בנוגע לגוף השאלה שזהו העיקר, הנה לפי דעתי - כל פעם שעוברים ממצב למצב אחר שונה בתכלית, יש לנקוט בעניני שמירה יותר וזהירות יתירה.

כפי שנוכחתי ע"פ כמה וכמה סימנים, הנה העברת אנ"ש מתנאי החיים במדינתינו לפנים לתנאי החיים באה"ק ת"ו, לארצוה"ב וכיו"ב, ההעברה חוללה משבר, אשר תקותי חזקה שסימני המשבר ילכו הלוך ופחות, ולא ח"ו להיפך. ובאומרי אני "משבר", הנה כוונתי בזה הן בגשמיות והן ברוחניות. ולא יפלא הדבר, כי מובן הוא אשר שינוי ווסת ושינוי סדרים מן הקצה אל הקצה, ה"ז זעזוע חזק ביותר, הדורש בתוקף לנקוט באמצעי חזוק ועכ"פ שלא להחליש המעמד.

ד) לפ"ע בתנאים יותר נוחים בנוגע להמשבר, נמצאים אנ"ש שעברו לאה"ק ת"ו, מפני שנמצאים הם כולם ביחד במקום אחד, ובמילא היכולת בידם, אם רק תהי' האחדות שוררת בסביבתם, להתרגל מעט מעט להשינויים, ואין הכרח שתהי' האתהפכא מן הקצה אל הקצה תיכף.

ה) אף שבמדינתינו לפנים, מוכרחים היו אנ"ש להיות ביחד, מפני שההכרח מבחוץ, היינו הרדיפות והלחץ על יראי ד' בכלל ועל חסידים ואנ"ש בפרט, הנה מעבר לגבול מדינתינו לפנים ובפרט באה"ק ת"ו, אין כל לחץ מבחוץ, ואדרבה, יש כח המושך שמושך את כל כאו"א ולפעמים תכופות מושך למקומות שונים ולמטרות שונות, ובמילא קרוב הוא לשער, שאחר עבור זמן קצר, יתחילו להראות הניגודים שבין כח-מושך אחד לחבירו.

ו) קרוב בעיני לודאי, שבה בשעה שאנ"ש יתחילו להחלק למחנות, אף אם תהי' ההתחלה רק לשני מחנות, הרי תהי' זה התחלה לכמה וכמה חלוקות, אשר סו"ס ח"ו יבטלו מיעוטם בכמות ובמילא יש חשש לביטולם גם באיכות. ובפרט באה"ק ת"ו - הביטול בכמות ובאיכות ברוחניות והביטול בכמות ובאיכות בגשמיות, תלוים וקשורים זה בזה, ובפרט בנוגע להנוער, הבנים והבנות שיחיו.

ז) המורם מכל הנ"ל לפ"ד: אם חלק מאנ"ש יעברו לכפר החדש, הרי אף אם הי' הריוח לפי שעה עכ"פ בטוח בגשמיות, יביא זה תומ"י הפסד ברוחניות, ובמשך הזמן הלוך ילך הריוח בגשמיות ויוקטן, וההפסד ברוחניות אדרבה יגדל.

ח) יש מקום לאמר אשר הריוח הגשמי בההעתקה לכפר החדש, אינו אלא מדומה עתה, מפני החסרונות שישנם במקומם עתה, שבמילא יש רצון להעתיק, והרצון מטה את השכל, ולכשיבואו על אתר ויתחיל כל הענין מחדש, און זיי וועלען זיך אויסניכטערען, הנה יראו שטעו בחשבון לגמרי, און עס האט ניט געלויענט אפילו בגשמיות, ואפשר גם בתחלה. ובאם ישקיעו את ההשתדלות והמרץ שצריכים להעתקה והסתדרות במקומם החדש, בשיפור המצב במקומם עתה, הרי בודאי ירוויחו בזה הרבה יותר, מאשר במקום החדש.

ט) גם אם הי' הריוח הגשמי והרוחני של המעתיקים במקום החדש בטוח, יש להתחשב גם בהחלישות שתגרום ההעתקה על אותם הנשארים בהכפר (אף שיש ממליצים, שאדרבה טוב הדבר לפניהם באשר יורווח המקום) וגם בעניני חב"ד באה"ק ת"ו בכלל.

י) היוצא מן הנ"ל ובהנוגע לפועל: לפ"ד טובתם בגשמיות ופשיטא ברוחניות, אז מען זאל זיך אריינווארפען מיט די גאנצע ווארעמקייט און חסידישן חיות, בשיפור המצב במקומם עתה, און אריינווארפען זיך אין דעם מיט א היסח הדעת לגמרי מהרעיון שאין זה אלא ענין של איזה שבועות או חדשים, ושאז יפעלו אצל הסוכנות ואצלי און אלע אנדערע, שיעתיקו למקום אחר, שזה כנראה מבלבל את דעתם במקומם עתה מכל וכל, וכשיגשו לכיוון הזה בהנחה הנ"ל, הרי בטח ידרשו בתוקף המתאים בהמשרדים השייכים לזה, שיתנו להם את שטחי הקרקע שבשטח חברת המהדרין, בהקדם היותר אפשרי.

ולפלא ביותר מה שכפי מכתבם הנדון הוא ע"ד ת"ק דונם, ולכה"פ צריכים היו לדרוש אלף דונם.

יא) נראה לי שאם הי' ברור בעיני הסוכנות, שאין בתוך אנ"ש חילוקי דיעות בזה, וכאלו שלא יסכימו בשו"א להשאר במקומם עתה, הרי זה מכבר היו נותנים הקרקע הנ"ל להם.

יב) למותר להעיר אשר תקותי ובטחוני, ולפ"ד א"א בלא"ה, אשר מעסקים העיקרים של הכפר תהי' ג"כ חקלאות. ולא בדרך טפל אלא בדרך עיקר. ואם יש משפחות שמטעמים שונים אינם מתאימים לחקלאות, הרי בטח יש די משפחות ולפי מכתבם הרי עכ"פ בערך חצי הכפר הרוצות ומתאימות לחקלאות, ויש להם לאחוז בכל האמצעים להסתדר דוקא בחקלאות, ושאר ענינים לא יהיו אלא בתור סניף.

יג) למותר לבאר, אשר איני שולל כלל וכלל הרעיון והשאיפה לייסד עוד נקודות התיישבות חב"ד באה"ק ת"ו, ובמרץ המתאים לדעתי אפשר שיהי' זה לא בזמן רחוק כ"כ, אלא שצריך לבנות במקום חדש, מבלי הירוס במקומם עתה, כי אז ח"ו זה וזה לא יתקיימו.

... והשי"ת יזכה את כאו"א מאתנו, לבשר איש לרעהו אך טוב בגשמיות, ואך טוב ברוחניות.

בברכת חג הגאולה ושתקויים במהרה ממש בעגלא דידן הבטחת כ"ק אדמו"ר הזקן בפסק דין של בית דין שלמעלה אשר בכל ענין של תורה יר"ש ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכים בעקבותיו על העליונה.

בברכת חג הגאולה.

נ"ב: מוסג"פ הקונ' המשך מאמרי תש"ג, ובו המאמר ד"ה קרובה ישועתי לבוא שהצעתי לאנ"ש ללמדו בימי י"ט וכ' כסלו ונר חמישי דחנוכה הבע"ל.

למותר להעיר, שמכתבי זה ומכתביי בכלל, אינם ענין של פקודה כלל וכלל, שאין זה מעניני, אלא שכותב אני המצב כפי שנראה ברור בעיני.

א'תתקלט

לכפר החדש: ראה לעיל ח"ו אגרת א'תקסו, ובהנסמן בהערות שם. לקמן א'תתקעא. המהדרין.. אלף דונם: ראה גם לקמן אגרות א'תתקעח. ב'רמב.

בפסק דין: ראה לקמן אגרת א'תתקנח, ובהנסמן בהערות שם.