ג

ומ"מ נראה דאם שו"ב זה יראה אח"כ סכינו לחכם מדי יום ודאי שרי שכיון שיבדקנו אחר מדי יום א"כ מוקמי' לי' אחזקתי' כל היום דיעבד אפי' לא בדקו כלל. הלכך בכה"ג ודאי סמכינן על בדיקת שו"ב זה אח"כ לפני השחיטה ולאה"ש והרי בזמן הש"ס לא היה צריך ג"כ להראות סכינו רק לפני השחיטה ואם שחט מאה בהמות או חיות במקום אחד א"צ להראות סכינו אח"כ לחכם וסמכי' עלי' א"כ ה"ה עכשיו מדי יום דאע"ג שבזמן הש"ס היו צריכין להראות לפני השחיטה ולא סגי בבדיקה בכל יום היינו ודאי מפני כבודו של חכם דמדינא אין טעם לחלק כ"כ בין פ"א ביום ללפני שחיטה. ועכ"פ בנ"ד נראה לסמוך אבדיקה דאחר פ"א ביום וע' דוגמא לזה לענין בדיקת הציצית בא"ח סי' ח' ע"ש בשו"ע רבינו סעי' י"ג אע"ג דהסכין עשוי להתקלקל יותר מהציצית הרי נגד זה יבדקם הוא כד"ת לפני שחיטה ואח"כ:

קיצור. מ"מ יש להקל ע"י שיראה סכינו פ"א ביום לחכם: