ב

ואשר תמה מר על פי' של מו"ר אא"ז נ"ע בפי' דברי הרא"ש. לא אמנע מלהציע למר דעתי בזה. והוא שכ"ק נ"ע תירץ בזה במ"ש ססק"ח כ"ד הטוש"ע לפ"ד הרא"ש. וכוונתו בזה שלדעתם אנו מוכרחים לפרש כן בדעת הרא"ש עם היות כי לולי דבריהם יש ויש פי' מרווח בדברי הרא"ש כדמר. והוא דהטור כתב גבי מעשה דר"ש ודוקא חתי' קטנות דומיא שפופרת. מכלל דס"ל דבשפופרת גדולה שהקבר נפתח על ידה טמאה אעפ"י שהדם יוצא בהפסקה. וא"כ האיך אפשר לומר כמ"ש מר דאפי' לא הכניסה השפופרת רק בביה"ח (דהיינו עד ראשיתו) טהורה משום דיש הפסקה ואין דרך נשים לראות בכך א"כ היה לו לטהרה גם בשפופרת גדולה שהכניסתו עד המקור. ומה בכך דאין פתיחת הקבר בלא דם. הרי גם אם יצא הדם מעצמו מהרחם ואח"כ בהגיעו לבית החיצון הפסיקתו שפופרת טהורה. א"כ כש"כ כה"ג. וא"כ מנ"ל להטור דמיירי בשפופרת דקה עד שכתב דומיא דשפופרת כו'. ולא הבינותי דברי מר מ"ש ומ"מ כתב הטור שפיר דומיא דשפופרת משום דבהכניסה עד המקור נמי מיירי וכמ"ש הרא"ש. דלדברי מר דכל שיש הפסקה נק' רואה שלא כדרך שהנשים רואות להרא"ש והטור א"כ מה בכך שהכניסתו עד המקור ואין פתיחת הקבר בלא דם מ"מ הדם יוצא בהפסקה וראוי שתהיה טהורה. א"ו מדהוצרך הטוש"ע לומר שהשפופרת דקה. מכלל דהפסקה לא מהני. וא"כ אין טעם לומר דרואה בשפופרת טהורה אלא משום דהשפופרת הוציאתו לחוץ ואין דרך נשים לראות כן כמבואר היטב בדבריו הק' סק"ח. ומ"מ כתב כ"ד הטוש"ע לפ"ד הרא"ש משום דלולי דברי הטוש"ע י"ל דהפסקה נמי מהני לרבנן ג"כ אלא דלר"א הוא מגזירת הכתוב שאין נוגע בבשרה ולרבנן הוא משום דאין דרך כו' וכל שיש הפסקה מדבר דלאו אורחא בהכא הוא בכלל אין דרך כו' ולאפוקי חתיכה למ"ד דרכה של אשה לראות דם בחתי'. ולפי"ז בהכניסה שפופרת אפי' עד המקור אפילו שפופרת גסה שהמקור נפתח ע"י טהורה מחמת ההפסקה דאין דרכה כו'. וכן משמע באמת מדברי הרא"ש כמ"ש בב"י והניח בצ"ע דברי הטור מ"ש דומיא דבשפופרת כו'. אבל מדכ' בש"ע דומיא דשפופרת. א"כ לפסק הלכה פסק ג"כ כהטור משום הכא הוצרך כאזמו"ר נ"ע לבאר מ"ש בסק"ח. זה נ"ל ברור בדעתו הק'. אלא שמ"מ היה מקום לומר דלהטוש"ע נמי מהני הפסקה והא דבשפופרת גסה ס"ל דטמאה היינו משום דאם המקור נפתח יוצא דם גם שלא דרך השפופרת אלא בדופניו מבחוץ ודם זה טמא. אלא שזה דחוק דמי הגיד זה להטור מש"ה הוצרך רבינו ז"ל לפרש כדפי' סק"ח. ועיין בספר חוות דעת שפסק דרואה בשפופרת גסה נמי טהורה וכמ"ש בב"י דלא כהטור וכן נ"ל עיקר. אלא דבטוש"ע לא משמע כן. וכן בל"ח כ' להדיא להיפוך. והדבר צ"ע כי בסוגיא נראה עיקר כמ"ש החוו"ד: