CXIII) לפי הנראה, כתב רבינו הזקן את סדר מכירת החמץ לערך בין השנים תק"נ – תק"ס, וצירפו למכתב כללי ששלח אז לאנ"ש, להודיעם איך ינהגו במכירת החמץ.
במכתב הכללי הזה כתב את האמור לעיל והוסיף לכתוב בו: כפי המבואר בנוסח זה השלוח אליכם, אשר מתוכו יוכל כל אדם לכתוב שטר מכירה.
אמנם את אריכות ביאור שיטתו בדבר הזה לא צירף למכתבו הכללי הנ"ל, ומסיים בהמשך דבריו שם: וכאשר הארכתי בקונטרס מיוחד על כל פרטי המבוארים בנוסח זה.
בשנת תקס"ג הדפיס רבינו הזקן את סידורו, ובה שילב גם את שטר מכירת החמץ, יחד עם מכתבו הכללי הנ"ל.
בשנת תקע"ד, בהוצאה הראשונה של שלחן רבינו הזקן הלכות פסח, הוסיפו והדפיסו את נוסח המכירה בסופו, יחד עם מכתבו הכללי הנזכר.
אמנם ה"קונטרס מיוחד על כל פרטי המבוארים בנוסח זה" לא נדפס מעולם, לא בסידור ולא בשלחן ערוך.
[יחד עם סדר מכירת החמץ כתב רבינו גם את סדר מכירת בהמה המבכרת לגוי, אשר דיניהם שווים זה לזה, וכן נדפסו יחד; א"כ יש מקום לשער, אשר בקונטרס הנזכר, ביאר גם את דין מכירת החמץ לגוי וגם את דין מכירת בהמה המבכרת לגוי, ואפשר גם שזוהי התשובה שאודותה כותב כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בתשובתו שבחלק יורה דעה סי' רכט: מעשה שהי' מפורסם בלאדי … וכמדומה שכתב על זה שו"ת באריכות … והי' מהצורך להשיג התשובה שהשיב ע"ז כאאזמו"ר הגאון ז"ל ואינה אצלי].
עד היום לא התפרסם קונטרס זה, מסתבר א"כ שנשרף בשריפה הגדולה שהיתה בלאדי בשנת תק"ע, אשר בה נשרף גוף-כתב-יד-קודש השלחן ערוך שלו, כמסופר בכמה מקומות.
CXIV) מסתבר שכוונתו בזה אל בעל הנודע ביהודה, כמובא לעיל.
תקנה זו (לזקוף עליו במלוה) מובאת בספרי הדור ההוא גם בספר מקור חיים (לבעל החוות דעת) סי' תמ"ח חידושים סק"ח, ובחיי אדם כלל קכד ס"ב, אבל שני אלו היו צעירים מרבינו הזקן, וספריהם נדפסו אחרי זמן כתיבת סדר מכירת חמץ ע"י רבינו הזקן (מקור חיים נדפס לראשונה בשנת תקס"ז וחיי אדם בשנת תק"ע), ובודאי שלא אליהם כיון בכתיבתו זו.
כמו"כ נדפסה תקנה זו מאת רבי נתן אדלר (בקונ' הסמ"ע, זאלקווא תקצ"ג. ונעתק בסדר מכירת חמץ כהלכתו עמ' שסד) ועוד.