שבת-הגדול
כד
הפטרה
שבת-הגדול שחל להיות בערב-פסח - ורק אז - מפטירין "וערבה", לפי שבאותה פרשה כתוב "הביאו המעשר אל בית האוצר", וערב-פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור המעשרות (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר. ומציין שם לעיין בשו"ע אדמו"ר סוף סי' תל)
ומקור הדברים הוא במה ששמע אדמו"ר זי"ע מחותנו אדמו"ר מוהריי"צ (בפאריז, ב' ניסן תרח"צ), והוא לו ב'רשימות': אין אומרים "וערבה", רק כשחל ערב-פסח בש"ק. אבל ביחידות אומרים שתי ההפטרות (וכן בשבת ראש-חודש וכה"ג).
ובלבוש הביא שיש מפטירין לעולם "וערבה" בשבת-הגדול, משום דכתיב בה "הנה אנכי שולח לכם את אליה" וגו' שהוא דומה לבשורת משה הגאולה במצרים, והוי מעין המאורע בכל שבת-הגדול. כך כתב גם הרב יעב"ץ בסידורו (אך מטעם אחר), וכן הוא באמרי-פנחס השלם (אות רמג), ילקוט-מהרי"א מזידיטשוב (אות צח וכן בהגדת זידיטשוב עמ' כג), מנהגי-קומרנא (אות רעא), מנהגי-ספינקא (עמ' כו), מנהג שינווא ובאבוב (הגדת צאנז, עמ' קלט), מנהגי-קרלין ובהגדות: סקווירא, ויז'ניץ, ולעלוב.
וכמנהגנו כן הוא גם בילקוט-מנחם (אות כג), בהגדת צאנז (עמ' קלט, כמנהג ה"דברי חיים") ובמנהגי-בעלז (עמ' לז; לוח 'דבר יום ביומו'). וראה בהגדת ראפשיץ (אות ד). בקונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות נח) ובתפארת-איש (עמ' שפז) נאמר, שהפטירו "וערבה" בשבת-הגדול אפילו כשחל בערב-פסח. וכנראה שהיו מפטירים לעולם "וערבה", והכוונה לאפוקי מדעת הגר"א (מעשה-רב אות קעו) שאין מפטירין "וערבה" כשחל שבת-הגדול בערב-פסח. וראה גם בס' נטעי-גבריאל (א, עמ' כח). עוד אודות הפטרת "וערבה", ראה במנהגי-וורמייזא (עמ' פא) ובס' חקרי-זמנים (ב, עמ' כה-מ).