"תהלוכה"
כט
ה"תהלוכה", מה שהולכים בשלושת הרגלים לבתי-כנסיות לשמח יהודים בשמחת יום-טוב וכו', שייכת במיוחד לחג-השבועות (לקוטי-שיחות, ח, עמ' 252. וראה עוד בשיחת יום ב' דחג-השבועות תשל"ג ותשד"מ)
ונהגו אנ"ש לצעוד ב"תהלוכה" ביום ראשון דחג-השבועות אחר תפילת המנחה, לשכונות קרובות ורחוקות, לשמח בשמחת החג ולומר דברי-תורה מעניינא דיומא.
וכמסופר לעיל בענייני שביעי-של-פסח (אות יא), גם ב"תהלוכה" זו נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע במשך שנים רבות לצאת וללוות את הקהל במבטו, וכשחזרו היה משגר להם דברי ברכה. בשנים האחרונות היה הרבי יוצא אליהם בעצמו, ובשנת תשנ"א יצא ואמר בפניהם שיחה קצרה.
בהתוועדות שנערכה ביום השני של שבועות, היה הרבי מורה למשתתפי ה"תהלוכה" לומר "לחיים", ואף הוא היה מכוין כנגדם ואומר "לחיים", והסביר שאע"פ שהוא עצמו לא הלך עמהם, אבל תשוקה גדולה להליכה היתה לו...
לעתים היה הרבי מבאר בהתוועדות זו את גודל מעלתה של הליכה זו, ושייכותה לחג-השבועות דוקא (כדלעיל).