העובר את "קו התאריך"
לד
מצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג-השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו-התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג-השבועות דבני-ישראל למקום שם בא, כי-אם לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא (שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו-התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה). וכנ"ל, דעתי ברורה בהאמור, אבל בכל זאת תמיהא מילתא ביותר.. לכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי (אג"ק אדמו"ר זי"ע, כ, עמ' קמח).
ונתבאר הענין בלקוטי-שיחות (ג, עמ' 995 ואילך (ושם נאמר, שאף אם יחוג את חגה"ש ביום החמישים לספירה שלו, אבל "זמן מתן תורתנו" אין לו לומר אלא ביום השישי בסיון). וראה בס' שערי-הלכה-ומנהג (או"ח ח"ב עמ' קמח-קסב).
שקו"ט בדברי הפוסקים וביאור הענין באריכות, ראה בקונטרסו של הרה"ג ר' עזרא שוחט שליט"א "בדין העובר את קו התאריך, לענין שבת ויו"ט ספירת-העומר ושבועות", בקובץ מגדל-אור, ז, יא ניסן תשמ"ט, עמ' 383-111 (ולענין חגה"ש, בעמ' 327 ואילך).