חג השבועות - שחרית - יג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/index.htm">אוצר מנהגי חב"ד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/index.htm">חג השבועות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/6/index.htm">שחרית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/6/13.htm">יג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/6/15.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>שחרית</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>יג</div></p> <p class=bodytext><R3> יד<R0>.</p> <p class=bodytext><b>זמן התפילה</b></p> <p class=bodytext>בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר זי"ע - ונראה שכך נהגו אצל כל רבוה"ק - היו מתפללים שחרית בשעת התפילה הרגילה (אחר המנוחה), ולא עם אור היום. וזו כנראה הכוונה ב'רשימות' כ"ק אדמו"ר זי"ע <b>(ח, עמ' 14 - מהנהגתו של אדמו"ר מוהריי"צ בימי חג-השבועות תרצ"א בריגא)</b>: תפילת הבוקר - על-דרך הרגיל.</p> <p class=bodytext>וכך גילה הרבי דעתו בענין דומה, לאו דוקא בנוגע לחג-השבועות: אם להתפלל בהשכמה כשניעור כל הלילה, או לישון מעט מקודם כדי שיוכל להכון לקראת אלקיו - תלוי בזה עד כמה יכול להתחזק שלא תחטפנו שינה. הוראה לא שמעתי בזה, אבל, לפי דעתי, כיון שיש כוונה בתפילה שהעדרה פוסל התפילה, הרי בכלל, טוב לאחוז בדרך השני.</p> <p class=bodytext>ובפרט חסידים ואנ"ש ששמעו או למדו בענין התפילה <b>(אגרות-קודש, ג, עמ' תלד)</b></p> <p class=bodytext>וכתב בס' משמרת-שלום (לט, ג וביאורו), שזהו "מנהג אבותיו הק' וכל הצדיקים", להתפלל בזמן הרגיל ואחר השינה. וכך הוא גם בס' זכרון-טוב (עמ' 37), דרכי-חיים-ושלום (אות תרלט), מנהגי-אליק (אות קנז), מנהגי-מהריי"ו (אות תיד-תטו), מנהג באבוב, מנהגי-קרלין (ובמנהגי הבית-אהרן עמ' 8).</p> <p class=bodytext>והרה"ק ר' פנחס נתן מרידיק-קומרנא כותב בתשובתו הנדפסת בסוף סה"ק אמרי-נועם: על-ידי עסק התורה בליל שבועות, ובקדרותא דצפרא על-ידי המקוה, ממשיכין ומעלין את המלכות בבחי' כתר וכו', ואחר-כך אנחנו הולכין לישן קצת כדי שיהיה ביכלתנו להתפלל ביום הקדוש הזה במוח צלול וזך דקדושה. ואם השינה היתה הפסק, האיך שתק מזה רבינו הקדוש האר"י החי זצלה"ה ולא מזהיר לנו שלא לישן כמו שהזהיר לנו על שינת הלילה הראשון של חג-השבועות, ובודאי כששתק מסתמא אין הפסק. עכ"ל (אך אפשר שהמשפט "ואם השינה" וכו' מיירי בשינה אחר ליל ה"סדר" השני, עיי"ש).</p> <p class=bodytext>בס' קדוש-ישראל (עמ' קסג), שהרה"ק ר"י מוויז'ניץ אמר למי שרצו להתפלל בהשכמה: כבר שמעתי שהולכים לשכב לישון כדי שיוכלו להתפלל, אבל להתפלל על מנת שאפשר יהיה לישון - טרם שמעתי.</p> <p class=bodytext>וכתב הרב יעב"ץ בסידורו: ומי שאינו בטוח בעצמו שלא יטרד בתפלתו למחר כשלא יישן כל הלילה, מוטב שיישן קצת, כדי שלא יצא שכרו בהפסדו. ויש סמך קצת לשינת שחרית בעצרת, שכך היו ישראל ישנים כמו כן אז בעת קבלת התורה, כמ"ש במדרש רבה שבא הקב"ה ומצאם ישנים והוצרך לעוררן בקולות וברקים. ואם ישראל בשעת מתן תורה כך, על אחת כמה וכמה אנו יגיעי הגלות שאין לנו עונש על דבר זה, אדרבה לקבל שכר טוב על זאת אם הכוונה לשם שמים כאמור. <a name="_ftnref_71" href="#_ftn_71" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_71')">1</a></p> <p class=bodytext>אך בילקוט-מהרי"א מזידיטשוב (אות קמא) מצינו שהתפלל בהשכמה, ובהע' שם מעתיק מס' זוהר-חי פ' בראשית: ומזה נהגו הרבה צדיקים, ומורי דודי הקדוש [רצ"ה מזידיטשוב] בכללם, לעמוד להתפלל תיכף באור הבוקר ולא יפסיק כלל בשום שינה וכו'. עכ"ל. ובס' יחס-רוזין-טשרנוביל (עמ' 79), מנהגו של הרה"ק ר"מ מקאזמיר (קיעלץ) להתפלל ביום הראשון של חג-השבועות בהשכמה.</p> <p class=bodytext>ובקובץ כרם-שלמה (קיז, עמ' מג) בשם ס' אמרי-יא"י: ביום א' דשבועות השכים הה"ק ז"ל (בעמח"ס בני-יששכר) להתפלל תפילת וותיקין בשעה ד' בבוקר, והאריך בתפילתו בהתלהבות גדול ואש מתלקחת, עד שעה ב' אחר חצות היום.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_71> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_71" href="#_ftnref_71" class='ftn'>1</a>) ענין המעליותא שהיתה בשנתם של ישראל קודם קבלת התורה, נתבאר בלקוטי-שיחות (ד, עמ' 1025). טעם לשבח לאותה שינה ניתן גם בס' עבודת-ישראל (שבועות, ד"ה ויוצא משה) בשם הרה"ק מברדיטשוב, וכן בס' זכרון-טוב (עמ' 10, אות ה). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_71> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_71" href="#_ftnref_71" class='ftn'>1</a>) ענין המעליותא שהיתה בשנתם של ישראל קודם קבלת התורה, נתבאר בלקוטי-שיחות (ד, עמ' 1025). טעם לשבח לאותה שינה ניתן גם בס' עבודת-ישראל (שבועות, ד"ה ויוצא משה) בשם הרה"ק מברדיטשוב, וכן בס' זכרון-טוב (עמ' 10, אות ה). </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/6/15.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>