חג השבועות - מאכלי חלב - כג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/index.htm">אוצר מנהגי חב"ד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/index.htm">חג השבועות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/8/index.htm">מאכלי חלב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/8/23.htm">כג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>מאכלי חלב</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>כג</div></p> <p class=bodytext></b><b>[א]</b></p> <p class=bodytext>נוהגין בכל המקומות לאכול מאכלי חלב ביום א' של שבועות, ומנהג אבותינו תורה היא, כי הרבה טעמים נאמרו עליו. ולפי שמצוה לאכול בשר בכל יום-טוב.. לפיכך צריכין להזהר שלא יבואו לידי איסור בשר בחלב וכו' <b>(שו"ע אדמו"ר, תצד, טז)</b></p> <p class=bodytext><b>[ב]</b></p> <p class=bodytext>כותב אדמו"ר זי"ע אודות הנהגת אדמו"ר מוהריי"צ (בריגא, תרצ"א): נכנס להרבנית הזקנה [אמו, מרת שטערנא שרה] תי' לקידוש. אכל מאכלי חלב <b>('רשימות', ח, עמ' 14)</b></p> <p class=bodytext><b>[ג]</b></p> <p class=bodytext>אחר תפילת שחרית היו מכניסים לחדרו של כ"ק אדמו"ר זי"ע מאכלי חלב (מאפה "מזונות" של חלב ושתייה). כעבור לא פחות משעה היה סועד את סעודת החג.</p> <p class=bodytext>כתב השל"ה במס' שבועות שלו (קפ, ב. ד"ה ההפטרה): העולם נוהגין לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, ואחר-כך אוכלין בשר לקיים "ושמחת בחגך" ואין שמחה בלא בשר, אז צריך לדקדק להתקדש, בפרט ביום קדוש כזה שהוא מתן תורתינו, לעשות קינוח והדחה היטב, ולהפסיק בברכת-המזון ולהמתין שעה, ואחר-כך יפרוס מפה אחרת ויערוך השלחן ובשר (הבאר-היטב תצד, ח הביא בשם שיירי-כנסת-הגדולה שמנהגו להפסיק רק בברכת-המזון, ושכך כתב השל"ה. ודבריו תמוהים, שכן הן בשכנה"ג והן בשל"ה מפורשת המתנת שעה!).</p> <p class=bodytext>וכן הזהיר הרבי בשיחתו בחג-השבועות תשמ"ג: במתן-תורה ישנה הדגשה מיוחדת בנוגע לענין הכשרות, כידוע שאחד הטעמים לאכילת מאכלי חלב בשבועות, הוא כדי להדגיש שישראל שומרים על ההפרדה בין חלב לבשר (ולא כמלאכים שנאמר בהם שאכלו אצל אברהם חמאה וחלב ובן בקר). ומזה מובן שאין להקל ח"ו בחג-השבועות בהפסק שבין אכילת מאכלי חלב לאכילת בשר (כסברת כמה אחרונים), כי איפכא מסתברא, שהרי אחד הטעמים הוא, כנ"ל, להדגיש את הזהירות שבהפרדה בין חלב לבשר.</p> <p class=bodytext>וראה דברי אדמו"ר בשו"ע (לעיל סעיף א). אזהרה זו מובאת גם במשנה-ברורה (תצד, יז) בשם הפרי-מגדים, שיש ליזהר בענין מאכלי בשר וחלב בכל מה שנזהרין בכל השנה, ושלא לצאת שכרם בהפסדם. ובערוך-השלחן (שם, ה): ואין להקל בשבועות בענין אכילת בשר אחר חלב או להיפך יותר מבכל השנה.</p> <p class=bodytext>ואודות זמן ההמתנה אחר מאכלי חלב בכל השנה, כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע (אגרות-קודש, כ, עמ' רפט): בכלל נהגינן בהנ"ל - ואפילו לאחרי חלב וחמאה - להמתין שעה (וגם - לא באותה באותה הסעודה). וכ"כ בשל"ה מס' שבועות שלו (קפ, ב).. אבל לא שמעתי אם זוהי הוראה לכל או רק מנהג יחידי סגולה.</p> <p class=bodytext>וראה פרי-מגדים לשו"ע יו"ד סי' פט שפתי-דעת ס"ק ז, דהפסק שעה - מחליף קינוח.</p> <p class=bodytext>וב'כפר-חב"ד' (גל' 334 עמ' 42) מסופר, שבשנת תש"ג אמר כ"ק אדמו"ר זי"ע לת' שלמדו אז הלכות בשר בחלב, שנוהגים להמתין שעה בין חלב לבשר, והוא על-פי הזוהר.</p> <p class=bodytext>בס' אהל-יוסף (עמ' קיג), שאצל הרה"ק ר"י מאמשינוב המתינו שעה בין מאכלי החלב לסעודת החג. ובמנהגי הבית-אהרן מקרלין (עמ' 8), שאחר טעימת מאכלי חלב ודבש למד שיעוריו, ונכנס לסעוד סעודת יו"ט. ואילו בס' הלולא-דרבי (טז, א) כותב הרב מניז'נוב, כי הרה"ק מפרמישלאן לא אכל בשר ביום הראשון של שבועות אחר שאכל לביבות של חלב, ואילו הרה"ק ר"א מראהטין הקפיד על שאכלו מאכלי חלב בחגה"ש, מאחר ובאותו יום אוכלים בשר.</p> <p class=bodytext>בדבר הקולא בחג-השבועות, כתב בסה"ק נועם-אלימלך (פ' משפטים, ד"ה לא תבשל גדי): בחג-השבועות התירו לנו חז"ל שלא להמתין אחר הגבינה השיעור כמו בשאר ימות השנה.. מחמת שאז הוא שעת מתן-תורה הקדושה, ואנו מראים עצמינו שאנו דוגמת המלאכים בשעת מתן-תורה על-ידי התורה.</p> <p class=bodytext>וראה בס' דרכי-תשובה (פט, יט) ובס' מנחה-חדשה (תצד, ס"ק לח-לט).</p> <p class=bodytext>ובדרכי-תשובה (שם) סיים: על-כן נכון לפני יותר המנהג שקבלתי מרבותי ומאבותי הקדושים נ"ע, לאכול המאכלי חלב בעצרת תיכף אחר התפילה בשעת הקידושא רבא בלא פת, רק בדרך סעודת ארעי, ומברכין ברכה אחרונה וממתינין בערך שעה ויותר, ואוכלין סעודת שחרית בבשר ויין ויוצאין בזה לכולי עלמא.</p> <p class=bodytext>הקולות שנאמרו בזה מיירי לגבי אכילת מאכלי חלב בבוקר אחרי הפסק השינה, גם כשלא עברו שש שעות מאכילת הבשר בלילה. וכן באכילת מאכלי בשר ביום, אחרי אכילת מאכלי החלב. וראה בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שסד-שסז), נטעי-גבריאל (עמ' קלח-קלט).</p> <p class=bodytext>בקהל חסידים מקובל לאכול את מאכלי החלב בקידוש היום, וכך נרשם בס': אוצר-החיים צאנז (אות שסד), דרכי-חיים-ושלום (אות תרמד), מנהגי ספינקא (עמ' לה), מנהגי-קרלין (ומנהגי בית-אהרן עמ' 8), קונטרס המנהגים דקוידנוב (אות פד), הנהגות רחה"ד מקוידנוב, ערכי-יהושע (אות קסד), מנהגי-בעלז (עמ' מו), מנהגי-מהריי"ו (אות תכא).</p> <p class=bodytext>אך בס' רזא-דעובדא (עמ' קמא-קמב) וקדושת-ישראל (אות סא), שסעודת החג עצמה היתה ממאכלי חלב (וכדעתו של הרה"ק ר"מ מפרימישלאן לעיל, שאחר שאכל לביבות חלב לא אכל בשר). ואילו במנהגי-קומרנא (אות שעא), שבאיסרו-חג היה נערך שולחן ובו אכלו מאכלי חלב (דסבירא להו שסעודת יו"ט צריכה להיות בבשר, ולא אכלו חלב ובשר באותו יום).</p> <p class=bodytext><b>[ד]</b></p> <p class=bodytext>פעם חשבו להקדים את סעודת החג של היום השני, אך כשנכנסו אל כ"ק אדמו"ר זי"ע להודיעו על כך, התברר שהרבי נוהג לאכול מאכלי חלב גם ביום השני של שבועות, ולא היה יכול להקדים את סעודת החג <b>(מהרה"ח ר' מאיר הארליג שי')</b>.</p> <p class=bodytext>אכילת מאכלי חלב גם בקידוש של היום השני, רשומה בס' דרכי-חיים-ושלום (אות תרמד). וכתב בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שסז), שכן הוא גם בס' כף-החיים (תצד, סז) - וליתא.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>