חג השבועות - הסעודה - כד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/index.htm">אוצר מנהגי חב"ד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/index.htm">חג השבועות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/9/index.htm">הסעודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/10/9/24.htm">כד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>הסעודה</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>כד</div></p> <p class=bodytext><b>[א]</b></p> <p class=bodytext>הסעודה וההתוועדות של חג-השבועות היא סעודת-מצוה והתוועדות שמחה-של-מצוה. בנוסף לכך שהיא נערכת משום שמחת יום-טוב, הרי זו סעודה של קבלת התורה והמצות וכניסתו של עם ישראל ל"חדר" <b>(על-פי ס' השיחות תש"ג, עמ' 144-143. ס' השיחות תש"ה, עמ' 104)</b></p> <p class=bodytext>ועוד שמחה יתירה וביתר שאת, ש"שבועות" הוא גם מלשון שבועה, שבמתן-תורה נתחדשו שתי השבועות: הקשר שבין הקב"ה לישראל והקשר של ישראל והקב"ה - באופן של התקשרות עצמית שאינה תלויה כלל במעמד ומצב שבו היהודי נמצא. ושמחת מתן-תורה שייכת לכל אדם מישראל, בכל מקום ובכל זמן, והיא פועלת עליו שיוכל לקבל את התורה בכל מקום ובכל זמן <b>(לקוטי-שיחות, ב, עמ' 571-570)</b></p> <p class=bodytext><b>[ב]</b></p> <p class=bodytext>מנהג הרביים לומר "תורה" בסעודת יום-טוב של חג-השבועות, ולספר סיפור, ממורינו הבעל-שם-טוב <b>(ס' השיחות תש"ד, עמ' 140. וראה בסעיף הבא "יארצייט הבעש"ט", אות כח)</b></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>