אפיית המצות
טו
[א]
אור ליום ג' ר"ח ניסן [שנת עטר"ת?] היה הדיבור על-דבר אפיית המצות, ופקד רבינו [מוהרש"ב] עלי להזמין מחר 15 מברשות (הכוונה היא ודאי לנקות השולחנות בזמן האפיה), ושתי מרדות ושלושה מקלות.
ושאלתי את כ"ק רבנו על-דבר מה שהמשרת אמר לי בשם רבינו שצריכים סכינים של עץ, והשיב לי כ"ק רבנו: זה אמרתי לו בכלל, שסכינים של עץ יעשו בעצמם, אבל אפונה [=מסופקני] אם יעשו. ושאלתי: הלא בשנה העברה לא היו סכינים של עץ, וענה לי כ"ק רבנו: כן, איך רעכן טאקע אז מען זאל שניידן מיט אזיי א מעסער, כי הסכינים של עץ נדבק בהם בצק. אמאל פלעגט מען מאכן סכינים של עץ, והיו עושים הרבה. נאר דאס האב איך גלאט אזיי א זאג געטאן. מען מאכט דאך שטופלען אליין, וועט מען מאכן מעסערס אויך. אך מי וועט דארפן לקנות סכין פשוט. ואמרתי, לו היו יכולים להשיג קלינגלעך [=להבי מתכת] היה בודאי טוב, כי אפשר ללבנם, וענה כ"ק: כן, אם יוכלו להשיג כאלה ודאי טוב, ובאם לאו יקחו סכין פשוט וינקוהו בשעת מעשה במים וינגבוהו היטב, איז דאס אויך גוט (מרשימות הגר"י לנדא ע"ה)
[ב]
כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע פקד אשר קודם שאבוא אל האפייה שלא יגעו בשום דבר "איידער יענקל קומט זאל מען זיך ניט רירן". אחרי אפיית המצות שאפיתי עבור הבית, כשחזרתי שאלני כ"ק אדמו"ר נ"ע על-דבר האפייה האם היה הכל בסדר, ועניתי: מיין הארץ איז רואיק [=לבי רגוע]. ואמר כ"ק נ"ע: אז דיין הארץ איז רואיק בין איך צופרידען [=אם לבך רגוע מרוצה אני] (מרשימות הגר"י לנדא ע"ה)
עוד בדבר אופן אפיית המצות אצל אדמו"ר מוהרש"ב, ראה להלן בפרק 'אפיית מצות בערב-פסח'.