החיטים, הקמח, האפייה והמצות - שמורה, פשוטה ומצת-מצוה - כב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/index.htm">אוצר מנהגי חב"ד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/2/index.htm">החיטים, הקמח, האפייה והמצות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/2/8/index.htm">שמורה, פשוטה ומצת-מצוה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/2/8/22.htm">כב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/2/8/23.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>שמורה, פשוטה ומצת-מצוה</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>כב</div></p> <p class=bodytext><b>[א]</b></p> <p class=bodytext>סיפר הרג"ד [הרה"ח ר' גרשון דובער מפאהאר-נעוויל], ר' הלל [מפאריטש] תבע מהיושבים ("זיצערס").. לאכול "שמורה" [ולא "מצה" פשוטה] כל הפסח. ואמר הרג"ד על עצמו.. "שמורה" עסן - איז מסחר איז ניט קיין הידור (שבעצמו לא היה יכול להכין "שמורה", רק היה צריך לקנות) אבער כשר'ערע מצות איז דאס [=באשר לאכילת "שמורה", "מסחר" - מצות קנויות - אינו הידור, אבל הרי אלו מצות כשרות]</p> <p class=bodytext>- ובכן אני אוכל "שמורה"... [אבל בלאו-הכי לא היה מחזיק עצמו כשייך להידור זה] <b>(מרשימות הרה"ח רש"ב שי' נאטיק, בשם הרה"ח ר' יהושע ליין הי"ד)</b></p> <p class=bodytext><b>[ב]</b></p> <p class=bodytext>הרה"ח ר' אברהמ'קע [לנדא, מו"ץ דזעמבין] היה נוהג לאכול בכל ימות הפסח "מצות" [פשוטות] (מובן עגולות מעשה יד), וכשהתחילו אחדים מהחשובים להדר ולאכול "שמורה" לא רק בלילה הראשון אלא גם בכל ימות הפסח, היה נראה להם כיוהרא נגד הרב, והיו שואלים אותו בכל שנה, כמה "שמורה" לאפות השנה בשביל הרב, והיה עונה להם שבכל ימות הפסח הוא אוכל "מצה". אך פעם נרמז להרב שכדאי שיתחיל להדר ולאכול "שמורה" כל ימות הפסח, אז לטף בזקנו ואמר: אברהמ'קע רוצה להתחיל ולהדר השנה לאכול "שמורה" כל ימות הפסח, זאת אומרת שאברהמ'קע נשתנה ונתעלה?! והביט על זקנו ואמר: לא! לא! אברהמ'קע עוד לא נתעלה ויוכל לאכול עוד "מצה" כל ימות הפסח <b>(הלקח והלבוב, ב, עמ' רה. ומסתמא שמע מהרה"ח ר"ש גרונם ע"ה, או מהרה"ח רש"ד זיסלין ע"ה ששמע מרש"ג הנ"ל)</b></p> <p class=bodytext><b>[ג]</b></p> <p class=bodytext> אך מצינו גם שמועה הפוכה בשם הנ"ל, בזה הלשון: שמעתי מהמשפיע הרש"ג ז"ל, בשם הרה"ג והרה"ח ר' אברהם ז"ל רב בזעמבין, שאמר (בזה הלשון שמעתי): אמאל איז געווען "שמורה" א הידור (הפירוש הוא שמורה משעת קצירה), היינט איז "שמורה" א חוב [=פעם היתה אכילת "שמורה" - משעת קצירה - הידור, היום זה חוב].</p> <p class=bodytext>והפירוש בזה.. שאז במצה שמורה משעת טחינה היה חסר רק ההידור שאינה שמורה משעת קצירה, אבל היו בטוחים שהיא מצה עכ"פ, אבל כעת אינם בטוחים בזה (וכנ"ל, שבזמן האחרון התחילו לטחון בריחיים גדולים מאוד, וכבר צווחו על-זה כמה, שאי-אפשר לנקרם היטב. וגם לפעמים היה חשש שלותתים החטים), ולכן הוא חוב <b>(לקוטי-ספורים, עמ' קצג-קצד. ואולי נאמרו דבריו אלה בשנים מאוחרות לדבריו שבסעיף הקודם)</b></p> <p class=bodytext><b>[ד]</b></p> <p class=bodytext> ר' נטע ממאלאסטירסצינע [מחסידי אדמו"ר הצמח-צדק] לא אכל "שמורה" וחדש, ואמר: איך ווייס ניט ווען אנצוהייבן [=איני יודע מתי להתחיל]. עמוק עמוק מאוד <b>(קונטרס רמ"ח-אותיות, אות פה - מסיפורי הרה"ח ר"ש גרונם ע"ה)</b>.</p> <p class=bodytext><b>[ה]</b></p> <p class=bodytext>על אכילת "שמורה" ו"פשוטה" בליובאוויטש, ראה באותיות ח-ט, ולהלן במנהגי אחרון-של-פסח.</p> <p class=bodytext><b>[ו]</b></p> <p class=bodytext>בס' אמרי-פנחס השלם (אות רסח): מעת שישראל נזהרים ממשהו חמץ בפסח, ואוכלים מצה שמורה, היתה להם ישועה בדבר גדול (עיי"ש).</p> <p class=bodytext><b>[ז]</b></p> <p class=bodytext>כתב מוהרצ"א מדינוב בס' דרך-פקודיך (מצות-עשה י חלק הדיבור אות ד): המחמיר בדבר ביותר שלא לאכול כל ימות החג רק מצה משומרת משעת קצירה, הוא גם-כן מחשש איסור משהו חמץ אפילו בספק, ולא מטעם מצות שמורה.</p> <p class=bodytext>ואשרי חלקו ותבוא עליו ברכה.</p> <p class=bodytext><b>[ח]</b></p> <p class=bodytext>בדבר "שמורה" ופשוטה, ראה גם בס' זכרון-טוב (עמ' 36): ולענין מצה שמורה אמר [הרה"ק ר"י מנעשכיז] בשם אביו [הרה"ק מוהר"מ], שמי שאין לו מצה שמורה רק בדוחק, מוטב שיאכל מצה אחרת כדי שלא למנוע משמחת יום-טוב שהוא דאורייתא, ושימור משעת קצירה אינו חיוב מדאורייתא. עכ"ל.</p> <p class=bodytext><b>[ט]</b></p> <p class=bodytext>בס' דרכי-חיים-ושלום (אות תקמו), שבני-ביתו ומשרתיו אכלו מצות פשוטות, אך הוא עצמו והמסובין על שולחנו אכלו מצות שמורות. ובהגדת צאנז (עמ' רטו), שנשים וקטנים אכלו מצה פשוטה. אבל ראה בס' השיחות תש"ב (עמ' 105), שמשעה שהנהיגו את הריחיים של-ברזל נזהרו בליובאוויטש שמצה פשוטה לא תהא כלל בנמצא בבית, אפילו לא אצל המשרתים.</p> <p class=bodytext><b>[י]</b></p> <p class=bodytext>אודות שנת תרס"ז (?) מסופר בס' 'ליובאוויטש וחייליה' (עמ' 56), שבחדר האוכל של הישיבה היה שולחן מיוחד שעליו אכלו תלמידי ה"חדרים", שהם אכלו מצה לא-שמורה כל ימי הפסח (חוץ מעריכת ה"סדר" שהיו נותנים להם "שמורה"). ואת המצות הפשוטות הללו היו אופים אחרי אפיית ה"שמורה".</p> <p class=bodytext><b>[יא]</b></p> <p class=bodytext>בס' דרכיו נימוקיו ושיחותיו של החפץ-חיים (עמ' לד): בפסח אכל רק "שמורה" בכל ימי הפסח.. וכדעת הגר"א, אמנם בעד כולנו בביתו אפה מצות פשוטות, אבל השגיח מאד בשעת אפייתם, כידוע בעירנו.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/2/8/23.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>