ימי ערב-הפסח - ביעור חמץ - לו

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/index.htm">אוצר מנהגי חב"ד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/4/index.htm">ימי ערב-הפסח</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/4/13/index.htm">ביעור חמץ</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/4/13/36.htm">לו</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/4/13/37.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>ביעור חמץ</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>לו</div></p> <p class=bodytext><b>[א]</b></p> <p class=bodytext>ביום י"ד בשעה חמישית יעשה לו מדורה בפני עצמו וישרפנו ויבטלנו. ובביטול היום יאמר: "כל חמירא" וכו'. ויש לשרוף עשרה פתיתין <b>(סידור אדמו"ר)</b>.</p> <p class=bodytext>כפל עוד הפעם על-דבר עשרה פתיתין, כי הן בבדיקה והן בשריפה צריכים להיות עשרה פתיתין - עיין בפרי-עץ-חיים שער חג-המצות סוף פרק ד ובמשנת-חסידים שם <b>(הגש"פ לאדמו"ר זי"ע)</b></p> <p class=bodytext><b>[ב]</b></p> <p class=bodytext>ובשעת שריפת החמץ יאמר זה: "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו כשם שאני מבער.." <b>(סידור אדמו"ר. ובהגש"פ לאדמו"ר זי"ע נתבאר, מדוע שינה רבינו מהלשון שבסידור האריז"ל, ששם הוא בלשון יחיד "ה' אלקי ואלקי אבותי". <a name="_ftnref_17" href="#_ftn_17" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_17')">1</a> בסידורי האריז"ל זאלקווא תקמ"א והר"ר אשר, הוא גם-כן בלשון רבים. וכך גם בהגדות החסידים הראשונות שבנוסח האריז"ל, חלקת-בנימין ובאר-מים).</p> <p class=bodytext></b><b>[ג]</b></p> <p class=bodytext>בנוסח ה"יהי רצון" נדפס: " ובזמן הזה". וכן הוא בסידור [האריז"ל]</p> <p class=bodytext>לר' שבתי מראשקוב. וצ"ע, דבכל התפילות הנוסח הוא "בזמן" ולא נמצא במ"א "ובזמן" בתוספת וא"ו. ובסידור [האריז"ל] קול-יעקב כאן הוא לנכון: בזמן בלא וא"ו <b>(הגש"פ לאדמו"ר זי"ע. בסידורי האריז"ל זאלקווא תקמ"א והר"ר אשר, הנוסח הוא: "בזמן הזה". וכך גם בהגדת חלקת-בנימין הנ"ל. וראה עוד בלוח "כולל חב"ד").</p> <p class=bodytext><b>[ד]</b></p> <p class=bodytext><b>אין אומרים את ה"יהי רצון.. שתרחם עלינו.." הנדפס בסידורים שונים.</div></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_17> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_17" href="#_ftnref_17" class='ftn'>1</a>) וזה לשונו: ואולי הטעם דשינה ללשון רבים "אלוקינו ואלקי אבותינו", שמתוך כך התפילה נשמעת (ברכות ל, א. שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' קי סעיף ד). ובפרט ששאר כל תפילה זו היא גם-כן בלשון רבים. וראה מגן-אברהם ואחרונים או"ח ריש סי' מו. וצע"ק, דבתפילת "יהי רצון כו' מעזי פנים כו'" ובסוף סדר קידוש-לבנה, גם נוסח רבינו הוא בלשון יחיד. וכן הוא בסידור של"ה (ובסידור ר' שבתי רשקוב: "יהי רצון כו' מעזי פנים" הוא בלשון רבים). ומ"ש בשער-הכולל [א, טו] על "יהי רצון כו' מעזי פנים", שהטעם מפני שאינו בציבור - צ"ע, שהרי גם "יהי רצון" דביעור-חמץ אינו בציבור. עכ"ל.</p> <p class='ftntext'>[הקושיא על דברי שער-הכולל צ"ע לכאורה, כי מדבריו נראה שהחילוק אינו רק בין דברים הנאמרים בציבור לדברים שאינם נאמרים בציבור, אלא צריך שתהיה זו גם "ברכה הקבוע לרבים" (ולכן "ויהי רצון כו' שתרגילנו" היא - לדבריו שם באות יד - "ברכה הקבוע לרבים" ונאמרת בלשון רבים, וכן תפילת-הדרך). ועוד צ"ע בדברי אדמו"ר זי"ע, מדוע לא הקשה מנוסח ברכת "המפיל", שאומרים בה "ויהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי" בלשון יחיד].<P0> </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_17> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_17" href="#_ftnref_17" class='ftn'>1</a>) וזה לשונו: ואולי הטעם דשינה ללשון רבים "אלוקינו ואלקי אבותינו", שמתוך כך התפילה נשמעת (ברכות ל, א. שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' קי סעיף ד). ובפרט ששאר כל תפילה זו היא גם-כן בלשון רבים. וראה מגן-אברהם ואחרונים או"ח ריש סי' מו. וצע"ק, דבתפילת "יהי רצון כו' מעזי פנים כו'" ובסוף סדר קידוש-לבנה, גם נוסח רבינו הוא בלשון יחיד. וכן הוא בסידור של"ה (ובסידור ר' שבתי רשקוב: "יהי רצון כו' מעזי פנים" הוא בלשון רבים). ומ"ש בשער-הכולל [א, טו] על "יהי רצון כו' מעזי פנים", שהטעם מפני שאינו בציבור - צ"ע, שהרי גם "יהי רצון" דביעור-חמץ אינו בציבור. עכ"ל.</p> <p class='ftntext'>[הקושיא על דברי שער-הכולל צ"ע לכאורה, כי מדבריו נראה שהחילוק אינו רק בין דברים הנאמרים בציבור לדברים שאינם נאמרים בציבור, אלא צריך שתהיה זו גם "ברכה הקבוע לרבים" (ולכן "ויהי רצון כו' שתרגילנו" היא - לדבריו שם באות יד - "ברכה הקבוע לרבים" ונאמרת בלשון רבים, וכן תפילת-הדרך). ועוד צ"ע בדברי אדמו"ר זי"ע, מדוע לא הקשה מנוסח ברכת "המפיל", שאומרים בה "ויהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי" בלשון יחיד].<P0> </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/4/13/37.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>