אחרון-של-פסח - הבדלה. חמץ במוצאי הפסח ואחריו - לא

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/index.htm">אוצר מנהגי חב"ד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/8/index.htm">אחרון-של-פסח</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/8/7/index.htm">הבדלה. חמץ במוצאי הפסח ואחריו</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/8/7/31.htm">לא</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/8/7/32.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>הבדלה. חמץ במוצאי הפסח ואחריו</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>לא</div></p> <p class=bodytext>במנהגי חב"ד לא מצינו שיבדילו על משקה חמץ, וכך ראינו בהנהגתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע.</p> <p class=bodytext>ובאשר לאכילה מחמץ שנמכר לגוי, לעיל במנהגי מכירת חמץ (אות י) מובא, שאדמו"ר הצמח-צדק אכל במוצאי יו"ט מחמץ שנמכר לגוי קודם יו"ט - והיה זה מחמת זיקנה ולא משום הידור והשתדלות.</p> <p class=bodytext>אך, כמבואר שם, מכרו קודם הפסח גם חמץ גמור, ואכלו ממנו אחר הפסח.</p> <p class=bodytext>המנהג להבדיל במוצאי הפסח על שכר, מובא ברמ"א ובשו"ע אדמו"ר (רצו, י).</p> <p class=bodytext>בשו"ת משנה-שכיר (ירושלים תשל"ד, סי' קיח) הביא, שכך נהגו הרה"ק ר"ש מירוסלב והרה"ק ר"ח מצאנז, ושהגר"א השתדל לאכול אז חמץ (וראה גם באוצר-החיים צאנז, אות שסב. אהל-שמעון, עמ' סד. הגדת צאנז, עמ' רכב [ושם, שהרה"ק משינווא הבדיל על יין ולא על שכר]). וכן הוא בהגדת ראפשיץ (אות סט) ומנהג באבוב. גם בהגדת לעלוב (עמ' קכה) נאמר, שלפעמים היה מבדיל במוצאי שש"פ (באה"ק) על שכר. ובס' כף-החיים (רצו, כו) כתב על דברי הרמ"א הנ"ל, שלפי סודם של דברים יש להבדיל על היין דוקא. וראה עוד בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שלה), נטעי-גבריאל (ג, עמ' פד).</p> <p class=bodytext>וכתב הרב מניז'נוב בס' הלולא-דרבי (כא, א): המנהג מאז אצל רבותינו ז"ל [לבית סטרטין וראהטין], שלא לאכול ולשתות חמץ של ישראל הנמכר עד חג-השבועות.</p> <p class=bodytext>והחומרא הזאת היא נובעת מהק' ר' ארון ליב מפרימישלאן שהיה סר למשמעתו של הצדיק מעיקרא מהרי"ץ מסטרעטין זצ"ל טרם דבקה נפשו לאהבה להק' האדיר מסטרעליסק זצ"ל. ואחר-כך הקיל רה"ק [ר"א מראהטין] זצ"ל ליזהר מזה רק עד היארצייט של חותנו זקנו הנ"ל שהוא בי"א אייר, וכל קדושים עמו... ובאמת החומרא הזאת שייך רק לגדולי ישראל, כמו שהעומר היה מתיר במדינה בפסח את החדש, והשתי לחם התירו את החדש במקדש בעצרת. ושמעתי דהגה"ק מזידיטשוב נזהר בזה [בחדש?] רק עד אחר שלושה ימים קודם פסח.</p> <p class=bodytext>ובספרו עת-מצוא (י, ב): המנהג אצל רבינו [ר"א מסטרטין] ז"ל, שלא אכל מפסח עד העצרת מחמץ של ישראל שמכרו לנכרי על-ידי הערמה הנוהג אצלינו, רק חמץ של נכרי ממש. וגם השמרים הוצרכו להיות דווקא מגראלניא של עכו"ם. ותיכף אחר שבועות לא דקדק עוד בדבר... ימי הספירה הם ימים קדושים ונוראים מאוד..</p> <p class=bodytext>וכאשר עין בעין חזינו אצל רבינו [הנ"ל] ז"ל.. וגם בכל דבר נהג בפרישות יותר בימי הספירה, על-כן אחז צדיק דרכו ליזהר בימים הקדושים אף מחשש רחוק של חמץ שעבר עליו הפסח.</p> <p class=bodytext>ובספרו מעשה-יחיאל (ד, ג): יש מנהגים שונים, דאצל רבותינו הק' המנהג ליזהר מחשש שימצא דשימצא וחימצא ובר חימצא גם אחר הפסח, שמא לא נמכר כהוגן, ונמשך והולך עד סמוך לחג העצרת שנקרב שתי הלחם חמץ. ומהם מקילים תיכף להבדיל על חמץ, להראות דעד כאן אסרה תורה.</p> <p class=bodytext>בס' קדושת-ישראל (אות נה), שלא אכלו לחם גם באסרו-חג. וברזא-דעובדא (עמ' קלה), שלא אכל לחם חמץ אחר הפסח עד ש"ק או לסעודת מצוה, ולא שתה שכר עד חג-השבועות. וזקינו הרה"ק ר"מ מנדבורנא לא היה אוכל לחם חמץ עד חגה"ש. בלוח 'דבר יום ביומו' למנהג בעלז איתא: מנהג רבותינו הק' שלא לאכול פת משלוש אפיות הראשונות שלאחר הפסח. ועוד בס' רזא-דעובדא (עמ' קכה), שבמכירת-חמץ לא מכר חמץ ממש, וכן לא בא לפיו אחר הפסח שום מאכל וחמץ שנמכר לגוי לפני הפסח. ובס' שאול-בחיר-ה' (עמ' ריט), שלא אכל חמץ עד חג-השבועות.</p> <p class=bodytext>ואילו על הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין מסופר, שהקפיד על מי שחיפש עבורו אחר חגה"פ יי"ש שלא נמכר קודם הפסח, שהרי המכירה הועילה לאיסור דאורייתא, ואיך לא תועיל עבורו?! (תולדות-הכהן, עמ' 53). בהגדת ראפשיץ (אות ע), שנהגו לעשות סעודה במוצאי יו"ט של פסח, ואכלו בה חמץ (ממה שמכרו לגוי לפני הפסח), והיו ששתו אז שכר אף קודם ההבדלה.</p> <p class=bodytext>וראה עוד בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שלח-שלט), נטעי-גבריאל (א, עמ' קס. ג, עמ' קסז-קסח).</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/8/7/32.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>