בין פסח לעצרת - הנהגות ודרכי החסידים - נח

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/index.htm">אוצר מנהגי חב"ד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/9/index.htm">בין פסח לעצרת</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/9/16/index.htm">הנהגות ודרכי החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/9/16/58.htm">נח</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/9/16/60.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>הנהגות ודרכי החסידים</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>נח</div></p> <p class=bodytext>נט<R0> <b>שמחה והתוועדות</b></p> <p class=bodytext><b>[א]</b></p> <p class=bodytext>בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב, נהגו החסידים לישב להתוועדות. ומטו ביה משמיה דהרה"ח ר' הלל מפאריטש שלושה עניינים: [א] יש לחלק בין תפילת מנחה לתפילת מעריב, <a name="_ftnref_66" href="#_ftn_66" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_66')">1</a> [ב] יש לחלק בין יחיד לרבים, [ג] כל עניינה של התפילה הוא, לפעול עריבות ומתיקות למעלה. ודבר זה נעשה על-ידי התוועדות <b>(ס' השיחות תש"א, עמ' 119)</b></p> <p class=bodytext><b>[ב]</b></p> <p class=bodytext>ביום ל"ג בעומר האיץ [הרה"ק מוהרי"א מהאמיל] במתפללים להתפלל בהשכמה, ושלא להאריך יותר מדי. גם הוא התפלל בציבור, ולא האריך יותר מדי. הכוונה היתה כדי שיוכלו להתוועד כל היום <b>(רשימות-דברים, א, עמ' רלא)</b></p> <p class=bodytext><b>[ג]</b></p> <p class=bodytext>במועד הל"ג בעומר היו עושים [בהאמיל] סעודה גדולה באחד הבתי-כנסיות הגדולים, והרה"ג הרה"ח ר' אייזיק היה אומר דברי חסידות. ובהיות כי לא היה אפשר להספיק מקום לכל החסידים והבעלי-בתים, היו חוגגים שלושה וארבעה ימים, ולפעמים גם חמישה ושישה.</p> <p class=bodytext>מנהג עתיק היה בהאמיל, אשר השבת שאחר הל"ג בעומר היו עושים אותו ליום טוב, והיו קוראים אותו "השבת של שמחה" ("דער פרייליכער שבת"), כמו שבת-בראשית אחר שמחת-תורה. ואם היה ל"ג בעומר חל בראשון בשבת, היו חוגגים כל השבוע עד אחר ה"שבת של שמחה".</p> <p class=bodytext>סדר החגיגה היה, כי אחר התפילה היו כל החסידים, הלומדים והגבירים הזקנים באים לבית הרה"ג הרה"ח הר"א, והיו מדברים בענייני תיקוני העיר הרוחניים, ובהצטרכות הגשמיים. היו עושים הערכה בשביל צרכים שונים, והיו נוסעים לבקר את בית-הקברות, ומשם היו באים לאותו בית-כנסת אשר שם הוערך שולחן הסעודות-מצוה.</p> <p class=bodytext>כל ימי החגיגה היה הרה"ג הרה"ח הר"א אומר דברי חסידות, ובמשך הימים ההם היו מאספים כסף ההערכה בשביל צרכי העיר האמורים.</p> <p class=bodytext>בימים ההם היו מכניסים תינוקות לבית רבם, והיו בוחנים את בני התלמוד-תורה והישיבה.</p> <p class=bodytext>כשחל מועד הל"ג בעומר ביום חמישי או ביום שישי, התקין הרה"ג הרה"ח הר"א, אשר אז יומשך זמן המועד עד אחר השבת השניה <b>('התמים', ב, עמ' קכ-קכא)</b></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_66> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_66" href="#_ftnref_66" class='ftn'>1</a>) ומעיר כ"ק אדמו"ר זי"ע: לכאורה, על-פי מ"ש בגמ' שבת (י, ריש ע"א) אדרבה חמורה תפילת ערבית ממנחה בזה. וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק, כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן, על-פי מ"ש הט"ז (או"ח סי' רלה ס"ק ג). - אבל רבינו הזקן משמע דסבירא ליה דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית (שו"ע או"ח סי' תלא ס"ה). ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פארבריינגען קודם מעריב הוא עתה - משא"כ בזמן הש"ס והשו"ע - דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' פט ס"ז.</p> <p class='ftntext'>ואף אם תמצי לומר דגזירה שבטל טעמה לא בטלה הגזירה (נסמן בשדי-חמד, כללים, ג' אות לד), יש לחלק דשאני גזירה דידן דלכתחילה חילקו בין דבר המצוי לדבר שאינו מצוי.</p> <p class='ftntext'>יעויין בכל הנ"ל שו"ע או"ח סי' רלב וסי' רלה ובנושאי-כלים שם. וחידושי משניות להצמח-צדק שבת פרק א' משנה ב'. ואכמ"ל <b>(ס' השיחות תש"א, עמ' 120. ס' המנהגים, עמ' 43. לקוטי-שיחות, כד, עמ' 413 - והוא מרשימות חודש אייר תש"י)</b> </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_66> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_66" href="#_ftnref_66" class='ftn'>1</a>) ומעיר כ"ק אדמו"ר זי"ע: לכאורה, על-פי מ"ש בגמ' שבת (י, ריש ע"א) אדרבה חמורה תפילת ערבית ממנחה בזה. וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק, כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן, על-פי מ"ש הט"ז (או"ח סי' רלה ס"ק ג). - אבל רבינו הזקן משמע דסבירא ליה דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית (שו"ע או"ח סי' תלא ס"ה). ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פארבריינגען קודם מעריב הוא עתה - משא"כ בזמן הש"ס והשו"ע - דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' פט ס"ז.</p> <p class='ftntext'>ואף אם תמצי לומר דגזירה שבטל טעמה לא בטלה הגזירה (נסמן בשדי-חמד, כללים, ג' אות לד), יש לחלק דשאני גזירה דידן דלכתחילה חילקו בין דבר המצוי לדבר שאינו מצוי.</p> <p class='ftntext'>יעויין בכל הנ"ל שו"ע או"ח סי' רלב וסי' רלה ובנושאי-כלים שם. וחידושי משניות להצמח-צדק שבת פרק א' משנה ב'. ואכמ"ל <b>(ס' השיחות תש"א, עמ' 120. ס' המנהגים, עמ' 43. לקוטי-שיחות, כד, עמ' 413 - והוא מרשימות חודש אייר תש"י)</b> </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/9/16/60.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>