בין פסח לעצרת - פרשת בחוקותי - סט

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/index.htm">אוצר מנהגי חב"ד</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/9/index.htm">בין פסח לעצרת</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/9/17/index.htm">פרשת בחוקותי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/9/17/69.htm">סט</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/9/17/70.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>פרשת בחוקותי</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>סט</div></p> <p class=bodytext><b>פרשת התוכחה</b></p> <p class=bodytext><b>[א]</b></p> <p class=bodytext>איתא בלקוטי-תורה לאדמו"ר הזקן (פ' בחוקותי מח, א): אף שלפי הנראה דברי התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם רק ברכות <b>(וראה גם לקוטי-שיחות, ז, עמ' 233. א, עמ' 283)</b></p> <p class=bodytext> ביאר כ"ק אדמו"ר זי"ע, שעניינה של התוכחה הוא טהרת וזיכוך הכלי, ולפיכך היא נקראת לפני חג-השבועות, כי לפני המשכת הגילויים הנעלים חייבת להיות טהרת הכלי <b>(על-פי לקוטי-שיחות, ב, עמ' 392)</b></p> <p class=bodytext><b>[ב]</b></p> <p class=bodytext>בפרשת בחוקותי, לשלישי - פרשת התוכחה - עולה הבעל-קורא, ומעצמו, ומברך לפניה ולאחריה <b>(על-פי לוח 'היום יום' עמ' נו וס' המנהגים עמ' 31)</b></p> <p class=bodytext> בקריאת התוכחה כמה מנהגים בזה <b>(ראה נ"כ שערי-אפרים שער ז סכ"ג,</b> וש"נ ). בבית-הכנסת כאן נוהגין, אשר הבעל-קורא עולה מעצמו (בלי שיקראוהו בשמו), ומברך תחילה וסוף <b>(אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, טו, עמ' תנג)</b>.</p> <p class=bodytext>שלא לקרות את העולה לתוכחה בשמו, כן הוא ברמ"א (תכח, ו). שהקורא הוא העולה לפרשה זו, כן הוא בס' הלולא-דרבי (כ, א): ובכמה מקומות מברך הקורא בעצמו עליה, כדי שלא יהא חשש שיכוין לקלל את השונא. עכ"ל. וכך גם בס' דרכי-חיים-ושלום (אות רג): יש לעלות לתורה הקורא בעצמו (וראה שו"ת מנחת-אלעזר א סי' קו ונמוקי-או"ח סי' תכח). בבאבוב, בגור ובטשרנוביל נוהגים שקוראים את הבעל-קורא לעלייה זו.</p> <p class=bodytext>בס' הדרת-קודש (כז, ב) מספר: פעם אחת הייתי בצאנז פ' תבא, והוא היה בעצמו הקורא ועלה שישי, וכן היה המנהג בזידיטשוב. עכ"ל. אך אין זה כדוגמת מנהגנו, מאחר והרה"ק מצאנז היה עולה תמיד לשישי, ואילו בתוכחה שבפ' בחוקותי שהיא שלישי לא היה עולה (ראה אוצר-החיים צאנז אות קעה). במנהגי-מהרי"א מזידיטשוב (אות לא) נאמר, שבפ' בחוקותי ותבוא היה עולה לתורה לתוכחה - אך לא ברור משם האם הוא עצמו היה הקורא בתורה. וראה עוד בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' רג).</p> <p class=bodytext>אודות המנהג לקרות את התוכחה בלי ברכה לפניה ולאחריה (היינו בלי שמישהו יעלה לפרשה זו), ראה בספרים המובאים באוצר-החיים (שם בהע'), ושכך נהג הרה"ק מראפשיץ. וכן הוא מנהג סקווירא.</p> <p class=bodytext>בהיות הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל אצל הבעל-שם-טוב קראוהו לעלות לפ' התוכחה, הבעש"ט בעצמו היה הקורא בתורה, ונתרפא הרה"ק ר' נחום (ספרן-של-צדיקים, עמ' 7).</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/otzar/9/17/70.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>