תספורת ראשונה
לב
אם לדחות או להקדים לל"ג בעומר
[א]
בדבר התספורת הראשונה (אפשערעניש) בנתמלא לילד שלוש שנים בימי הספירה - אף שיש למצוא היתר לעשות התספורת בימי הספירה, במכל-שכן ממה שהתירו לעשות זה בחול-המועד (עיין שערי-תשובה או"ח סי' תקלא), בכל זאת - כיון שלא ראיתי נוהגין כן - לדעתי, כדאי לעשות התספורת בל"ג בעומר (ואם אפשר במירון), 1 ובפרט שמנהג בני-ישראל לגזוז שערות התינוקות ביום זה (על-פי אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, ח, עמ' של; ט, עמ' ד)
[ב]
בדבר התספורת של בנם שי', הנה אם המנהג באה"ק ת"ו להסתפר רק בל"ג בעומר, הנה בודאי יש גם מנהג ידוע לאלו שנגמלים לשלוש שנים במשך השנה קודם ל"ג בעומר ואחריו (אגרות-קודש מוהריי"צ, ח, עמ' תקלד. ונראה לכאורה שאפשר גם להקדים באם כן הוא המנהג באה"ק, וכמו כן לאחר אף זמן רב. ולא כך היא דעת כ"ק אדמו"ר זי"ע, כדמשמע בקטעים הבאים).
[ג]
מה שיש מקדימים התספורת לל"ג בעומר - אף שלא נמלאו שלוש שנים - לא נראה לי כלל; כי אפילו אם תמצי לומר שהתספורת במירון חשובה יותר מאשר ענין התספורת לשלוש שנים, הרי אפשר לאחר התספורת - אם הדיחוי רק לאיזה ימים - אבל לא להקדים (על-פי אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, יד, עמ' לט)
[ד]
אם לעשות התספורת ביום ההולדת או לדחותה לל"ג בעומר, הנה - אם אין מנהג קבוע ומקובל אצל אנ"ש לדחות לל"ג בעומר - אין נראה לי לדחות התספורת והחינוך לזמן ארוך כל-כך (כיון שמחשבים התספורת לענין חינוך בקודש, וכדיוק לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ]
"בהשארת פיאות הראש" וכו', והתחלת חינוך שהוקדשה מכמה שנים ודורות בוודאי שמעוררת המשכה מלמעלה על המחונך, וכשדוחים התספורת הרי גם המשכה זו באה רק לאחר זמן, וחסרה פעולתה בשבועות וחדשים שבינתיים). ובפרט שגם רגל באמצע, ויש אומרים (ראה 'סידור מהרי"ד' חלק א קסט, ב) אשר תספורת זו שייכת לראשית-הגז, שזהו ממתנות כהונה. ולכל היותר יכול לעשות תספורת גם בל"ג בעומר, היינו שאז יקרא סיום התספורת (על-פי אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, ה, עמ' כב; יד, עמ' לט. ושם, יא, עמ' ס: לדחות התגלחת לכמה חודשים בשביל לעשותה בל"ג בעומר במירון - אם מנהג אה"ק ת"ו כן, הנה מנהג מבטל כו'. ובאם לאו, לא נראית לי דחייה ארוכה כזו של הענין "דמחנכין אותו במצוה להניח פאות הראש" (שערי-תשובה שם [או"ח תקלא, ב])).
[ה]
אם יום-ההולדת הוא בין ל"ג בעומר לשבועות, יעשו את התספורת בערב חג-השבועות (על-פי אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, יב, עמ' תמא. ומיירי שם במי שנולד בכ' באייר)
[ו]
הקדמת התספורת במקצת לשם תספורת בל"ג בעומר, נמצאת במנהגי-בעלז (עמ' מו). עוד בענין הקדמת או איחור התספורת, ראה בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שנ-שנד), נטעי-גבריאל (ג, עמ' שכא-שכב).
1) מנהג ישראל לעשות במירון תספורת תינוקות בל"ג בעומר וכמובא בכמה מקומות, והרי פשיטא שכל אלו שמסתפרים אז לא כולם נולדו ביום זה במכוון, ובכל זאת מגלגלין ענין זה ליום זכאי. ויש לבארו על-פי המובא בכתבי האריז"ל ובפרי-עץ-חיים וכו' אודות השייכות דנטילת השערות לימי הספירה, שמזה גופא מובן ההידור בתספורת בל"ג בעומר.
וצ"ע קצת מהמובא באיזהו מקומן שהאריז"ל לא היה מסתפר אפילו בל"ג בעומר (על-פי אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, ט, עמ' נח).
1) מנהג ישראל לעשות במירון תספורת תינוקות בל"ג בעומר וכמובא בכמה מקומות, והרי פשיטא שכל אלו שמסתפרים אז לא כולם נולדו ביום זה במכוון, ובכל זאת מגלגלין ענין זה ליום זכאי. ויש לבארו על-פי המובא בכתבי האריז"ל ובפרי-עץ-חיים וכו' אודות השייכות דנטילת השערות לימי הספירה, שמזה גופא מובן ההידור בתספורת בל"ג בעומר.
וצ"ע קצת מהמובא באיזהו מקומן שהאריז"ל לא היה מסתפר אפילו בל"ג בעומר (על-פי אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, ט, עמ' נח).