אחרי - מנין שקושרין לשון של זהורית - קצח

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/pelach/index.htm">פלח הרמון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/pelach/3/6/index.htm">אחרי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/pelach/3/6/3/index.htm">מנין שקושרין לשון של זהורית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/pelach/3/6/3/198.htm">קצח</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/pelach/3/6/3/199.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>מנין שקושרין לשון של זהורית</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצח</div></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>הנחה בד"א ואין להשען ע"ז כלל</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>מנין</span> שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים<a name="_ftnref_2201" href="#_ftn_2201" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2201')">2</a> כשלג ילבינו (משנה במס' שבת דפ"ו ע"א). ובגמרא שם דפ"ט ע"ב)<a name="_ftnref_2202" href="#_ftn_2202" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2202')">3</a> כשנים כשני מבע"ל א"ר יצחק אמר להם הקב"ה לישראל אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות משי"ב ועד עכשיו כשלג ילבינו. ובירושלמי (שבת פ"ט ה"ג ויומא פ"ו ה"ה) ר' אליעזר אומר אם יהיו חטאיכם כשנים שבין שמים לארץ כשלג ילבינו יותר מכן כצמר יהיו, ר' יהושע אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשני אבות כשלג ילבינו יותר מכן כצמר יהיו. והנה<a name="_ftnref_2203" href="#_ftn_2203" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2203')">4</a> ע"ד הפשוט<a name="_ftnref_2204" href="#_ftn_2204" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2204')">5</a> הפי' כשני אבות הם כימי השמים על הארץ כי שני האבות הם תק"ב<a name="_ftnref_2205" href="#_ftn_2205" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2205')">6</a> וב' שנים הראשונים דאברהם אינם בחשבון כמ"ד בן ג' שנים הכיר את בוראו<a name="_ftnref_2206" href="#_ftn_2206" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2206')">7</a>, והפי' כשני האבות כמה שהיו עובדים את ה' והיו מרכבה להכי לא קחשיב הב' שנים קודם שהכיר [ואולי<a name="_ftnref_2207" href="#_ftn_2207" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2207')">8</a> ב' שנים קודם שהכיר הם ב' מקיפים דחי' ויחידה קודם ההכרה דחכ'], נמצא לא נחשבו שני האבות רק ת"ק שנים והוא כמו מן הארץ עד לרקיע מהלך ת"ק שנה, וא"כ צריך להבין הפלוגתא שבין ר"א לר"י שבירושלמי. וגם למה מדד ר"י החטאים בשני האבות שהיו עובדי ה' והיו מרכבה<a name="_ftnref_2208" href="#_ftn_2208" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2208')">9</a>. וגם צ"ל פי' הגמ' כשנים הללו שהם סדורות ובאות מששת ימי בראשית כו'. ומה בין הגמ' להירושלמי. עוד צ"ל דהלא התלמוד והירושלמי מפרשים הפסוק אם יהיו חטאיכם כשנים כו', ונמצא לדברי כולם אם יהיו חטאיכם רק כשנים הללו שהן סדורות ובאות משימ"ב כו' לפי' הגמ' או להירושלמי אם יהיו חטאיכם רק כשנים שבין שמים לארץ כו' לדברי ר"א, או יהיו חטאיכם רק כשני האבות לדברי ר"י, אז כשלג ילבינו. יותר מכן זהו פי' אם יאדימו כתולע<a name="_ftnref_2209" href="#_ftn_2209" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_2209')">10</a> כצמר יהיו, והפי' הפשוט שאם החטאים יתירים על כשנים לכל השיטות הנ"ל והיינו אם יאדימו כתולע אז אפי' ע"י תשובה לא יהיו</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2201> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2201" href="#_ftnref_2201" class='ftn'>2</a>) <span class=haorodiburmaschil>אם יהיו חטאיכם כשנים</span>: ישעי' א, יח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2202> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2202" href="#_ftnref_2202" class='ftn'>3</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובגמ' שם דפ"ט ע"ב)</span>: כנצ"ל: ובגמ' (שם דפ"ט ע"ב). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2203> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2203" href="#_ftnref_2203" class='ftn'>4</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובירושלמי. . והנה</span>: א: ובירושלמי מקשה ג"כ הכי כשני מבע"ל ומתרץ אם יהיו חטאיכם כשני האבות כשלג ילבינו, ומסיים יתר על כן כצמר יהיו, וצ"ל בזה כמה ענינים א, מהו החילוק בין בבלי לירושלמי דהנה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2204> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2204" href="#_ftnref_2204" class='ftn'>5</a>) <span class=haorodiburmaschil>ע"ד הפשוט</span>: ראה גם שירי קרבן לירושלמי שבת כאן בסופו. אוה"ת נ"ך כרך ג וסה"מ תרכ"ט שבהערה 1. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2205> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2205" href="#_ftnref_2205" class='ftn'>6</a>) <span class=haorodiburmaschil>שני האבות הם תק"ב</span>: אברהם חי קע"ה ויצחק ק"פ ויעקב קמ"ז (אוה"ת כאן ע' א'קעז). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2206> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2206" href="#_ftnref_2206" class='ftn'>7</a>) <span class=haorodiburmaschil>בן ג' שנים הכיר את בוראו</span>: נדרים לב, סע"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' פ. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' קע. וש"נ. סה"מ ליקוט ח"ב ע' מ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2207> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2207" href="#_ftnref_2207" class='ftn'>8</a>) <span class=haorodiburmaschil>והפי'. . [ואולי</span>: א: [והפי'. . ואולי. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2208> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2208" href="#_ftnref_2208" class='ftn'>9</a>) <span class=haorodiburmaschil>האבות. . מרכבה</span>: ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רטו. וש"נ. תו"ח נח מט, ד ובהערה 42. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2209> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2209" href="#_ftnref_2209" class='ftn'>10</a>) <span class=haorodiburmaschil>וא"כ צריך להבין. . כתולע</span>: א: לפי"ז צריך לפרש מרובים מן הארץ עד לרקיע, ויש להבין למה נקט הבבלי הפלגת ההגזמה דריבוי העוונות על הזמן דידו"ב (דשי"ב ), והירושלמי נקט ההפלגה במקום אם יהיו מן הארץ עד לרקיע. ב, למה צריך לזה מדות שני האבות יאמר כמדת השנים שמן הארץ עד לרקיע ולמה נקטו שני האבות שעבדו את ד' למדוד בהן עוונות ח"ו. ג, מהו דקדוק הלשון שהן סדורות ובאות. ד, דהנה לפי האמת לא נוכל לפרש ההפלגה ע"ד ההגזמה מאחר שהירושלמי מסיים יתר על כן משמע שהוא מדה מכוונת ומדוקדקת שאם החטאים רק כשני האבות אזי ע"ש (ע"י ) תשובה כשלג כו' אבל יתר ע"כ שהוא פיר' על מה שכתוב אם יאדימו אזי כצמר יהיו כמשי"ת, ולפ"ז גם הבבלי דנקט המדה בשנים שמשי"ב ועד עכשיו הלא (הוא ) ג"כ מדה מצומצמת ומכוונת שהרי הפסוק מסיים אם יאדימו ואין זה פי' ההפלגה על הריבוי בדרך הגזמה והוא פלא וז"ל (וצ"ל ) הטי"ב מהו מדת שי"ב לדעת הבבלי ומדת שני האבות לדעת הירושלמי. ה, סיום הירושלמי יתר ע"כ צריך להבין כי יש בזה ב' משמעות כי הנה ע"ד הפשוט הכוונה שאם החטאים יתירים על מדת שני האבות. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2201> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2201" href="#_ftnref_2201" class='ftn'>2</a>) <span class=haorodiburmaschil>אם יהיו חטאיכם כשנים</span>: ישעי' א, יח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2202> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2202" href="#_ftnref_2202" class='ftn'>3</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובגמ' שם דפ"ט ע"ב)</span>: כנצ"ל: ובגמ' (שם דפ"ט ע"ב). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2203> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2203" href="#_ftnref_2203" class='ftn'>4</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובירושלמי. . והנה</span>: א: ובירושלמי מקשה ג"כ הכי כשני מבע"ל ומתרץ אם יהיו חטאיכם כשני האבות כשלג ילבינו, ומסיים יתר על כן כצמר יהיו, וצ"ל בזה כמה ענינים א, מהו החילוק בין בבלי לירושלמי דהנה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2204> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2204" href="#_ftnref_2204" class='ftn'>5</a>) <span class=haorodiburmaschil>ע"ד הפשוט</span>: ראה גם שירי קרבן לירושלמי שבת כאן בסופו. אוה"ת נ"ך כרך ג וסה"מ תרכ"ט שבהערה 1. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2205> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2205" href="#_ftnref_2205" class='ftn'>6</a>) <span class=haorodiburmaschil>שני האבות הם תק"ב</span>: אברהם חי קע"ה ויצחק ק"פ ויעקב קמ"ז (אוה"ת כאן ע' א'קעז). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2206> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2206" href="#_ftnref_2206" class='ftn'>7</a>) <span class=haorodiburmaschil>בן ג' שנים הכיר את בוראו</span>: נדרים לב, סע"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' פ. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' קע. וש"נ. סה"מ ליקוט ח"ב ע' מ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2207> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2207" href="#_ftnref_2207" class='ftn'>8</a>) <span class=haorodiburmaschil>והפי'. . [ואולי</span>: א: [והפי'. . ואולי. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2208> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2208" href="#_ftnref_2208" class='ftn'>9</a>) <span class=haorodiburmaschil>האבות. . מרכבה</span>: ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רטו. וש"נ. תו"ח נח מט, ד ובהערה 42. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_2209> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_2209" href="#_ftnref_2209" class='ftn'>10</a>) <span class=haorodiburmaschil>וא"כ צריך להבין. . כתולע</span>: א: לפי"ז צריך לפרש מרובים מן הארץ עד לרקיע, ויש להבין למה נקט הבבלי הפלגת ההגזמה דריבוי העוונות על הזמן דידו"ב (דשי"ב ), והירושלמי נקט ההפלגה במקום אם יהיו מן הארץ עד לרקיע. ב, למה צריך לזה מדות שני האבות יאמר כמדת השנים שמן הארץ עד לרקיע ולמה נקטו שני האבות שעבדו את ד' למדוד בהן עוונות ח"ו. ג, מהו דקדוק הלשון שהן סדורות ובאות. ד, דהנה לפי האמת לא נוכל לפרש ההפלגה ע"ד ההגזמה מאחר שהירושלמי מסיים יתר על כן משמע שהוא מדה מכוונת ומדוקדקת שאם החטאים רק כשני האבות אזי ע"ש (ע"י ) תשובה כשלג כו' אבל יתר ע"כ שהוא פיר' על מה שכתוב אם יאדימו אזי כצמר יהיו כמשי"ת, ולפ"ז גם הבבלי דנקט המדה בשנים שמשי"ב ועד עכשיו הלא (הוא ) ג"כ מדה מצומצמת ומכוונת שהרי הפסוק מסיים אם יאדימו ואין זה פי' ההפלגה על הריבוי בדרך הגזמה והוא פלא וז"ל (וצ"ל ) הטי"ב מהו מדת שי"ב לדעת הבבלי ומדת שני האבות לדעת הירושלמי. ה, סיום הירושלמי יתר ע"כ צריך להבין כי יש בזה ב' משמעות כי הנה ע"ד הפשוט הכוונה שאם החטאים יתירים על מדת שני האבות. </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/pelach/3/6/3/199.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>