שארית יהודה - שו"ת אבן העזר - סימן א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/10/index.htm">שו"ת אבן העזר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/10/1.htm">סימן א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/10/2.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>שו"ת אבן העזר</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן א</div></p> <p class=bodytext>א (לסי' א' וסימן יו"ד וסי' ק"מ ס"ה) אשה שהרה לזנונים אם יוכל הבעל לישא אשה אחרת. על ידי שיזכה לה גט על ידי אחר:</p> <p class=bodytext>אשא עיני אל הורים ומורים. יושבי על מדין וכסאות למשפט בצדק ומישרים לשפוט עני ודך המוכ"ז ה' מנחם בר' יהודה מקהילתינו. ואפרש שיחתי טיבו של עובר ושב הלזה. שזה מכבר הלך לפי תומו לנוע ולבקש טרף לביתו ועזב את אשתו בכאן ושהה כמו שתים ושלש שנים ובין כך ובין כך הרה לזנונים וגרשוה מעירינו ובבואו לביתו אמר אוי לי על אשתי אוי לו על אחרת וביקש ממני להשיאו עצה הוגנת. וצויתי לו לסדר גט לאשתו ולזכות לה ע"י אחר ובדי יהא שרי' לי' לאנסובי אתתא. ועתה אפשר טעמי ונימוקי עמי לפני כל יודעי דת ודין אף שהדברים פשוטים מ"מ להוציא מלב כל עורר וטוען אציעה דברי. כי הנה גם להמחמירי' שבסי' ק"מ סס"ה בהג"ה היינו לגבי דידה שלא תנשא בגט זה דהוי חשדא דאיסור אשת איש דאורייתא ועיין מזה בתשו' ח"צ סי' צ"ו ותשו' פנים מאירות ח"א סי' מ"ב וסי' מ"ג (ועין בתשו' שבות יעקב ח"א סי' ק"כ שפסק בנדון בזה ממש לזרוק לה גט בפני ב"ד לתוך ביתה או חצרה וכתב שם וז"ל ואף שבש"ע סי' קל"ט סי"ד בהג"ה החמיר אפי' במלבושים שלה היינו שלא תנשא בגט זה אבל ודאי לכ"ע דבכה"ג אין עליו חרגמ"ה ומותר לישא אחרת וסיים שם שראוי להתרותה תחלה ע"י שליח ב"ד שאם לא תקבל גט מרצונה שיתירו לו לישא אחרת והיא תהיה אסורה לעולם ועי"כ תקבל הגט מרצונה עכ"ל. ועכ"פ יש ללמוד משם לנ"ד לפי הנ"ל שיזכו לה גט ע"י אחר ששוב אין על הבעל חרגמ"ה) משא"כ לגבי הבעל שלא יעבור על חר"ג ודאי די לו בזיכוי זה מש"ה לא כ' רמ"א דין זה אלא בסי' ק"מ באשה הנאסרת על בעלה וה"ה להחליפה דת אם חזרה לדת יהודית שהזכיר רמ"א בסי' זה קודם לכן ואתרווייהו קאי האי ויש מחמירין (דלא כב"ש שנדחק בזה) משא"כ בסי' א' דמיירי לענין תקנת הבעל שלא יעבור על חר"ג ולא לענין תקנת אשתו שהחליפה דתה משום דמיירי שלא חזרה בה כלל כמבוא' מלשון רמ"א סי' ק"מ פשיט' לי' דדי בזיכוי לכ"ע דהא מרי דהאי דינא של היש מחמירין הוא מהרי"ק בשרש קמ"א ושם מבוא' להדיא דלגבי הבעל אפי' זיכוי א"צ וכן מסיק רמ"א בסי' א' דבמקום שאין מנהג אין להחמיר. ואף לפי הטעם שכ' בד"מ (סי' א' אות יו"ד) משום צרת סוטה האידנא לא שייך האי טעמא במדינתינו דאין נוהגין ביבום כלל. ולזאת אחלי יכונו שאם תזדמן לו אשה הוגנת וימצא טוב לא ימנעו טוב מהולכי בתמים. וזאת א"צ לפרש שבמקום שהדין לגרש א"צ היתר מאה רבנים כלל. וגם זאת א"צ לפרש דלאסהודי גברא א"צ מעשה ב"ד של שלשה כמו בעדות אשה שנתגרשה ובגלל זה קצרתי וא"ש על דייני ישראל. ושוב מצאתי כדברי בספר בית מאיר סי' ק"מ ס"ה וז"ל ע' ב"ש ולענ"ד פשוט דבסי' א' לא כתב אלא שהבעל יוכל לישא אשה ע"י זיכוי זה כו' ומה דאפשר למיעבד עבדינן לחומרא בעלמא אבל הכא דאיירי באיסור אשת איש החמיר להתירה לינשא כו' ולע"ד מההוא טעמא ראוי לנהוג בסידור כזה שבתר הזיכוי שוב יקבלנו מידו ויעשנו שליח להולכה בפירוש כדי שיתירנה בהגיע לידה בלא ספק כי לולי כן אפשר לחוש בגט זה שאפי' בא לידה לא תתגרש כי לא שייך בהחלט לומר בזה אדם יודע כו' והתקבל והולך קאמ' אחר שכמה פוסקי' חולקים עכ"ל:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/10/2.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>