סימן ט
ט (לסי' קכ"ד קכ"ו קכ"ח) בדבר גט שניתן להשליח כדין המבואר בש"ע ססי' ק"מ וסי' קמ"א סעיף נ"ט והביא השליח את הגט ליד האשה אך שבגט היו בו כמה תיוהות:
(א) הביתין הי' עגולין למעלה אלא שלמטה היה להם עקב. ובשם האשה רבקה דמתקרי' ריבה יש שני ביתין ורוב תינוקות קראוהו ב':
(ב) שם המקום קאזלאוו והי' ראוי לכתוב בב' ווין בסופו. כמ"ש בכללים שבב"ש ססי' קכ"ט ובח"מ ססי' קכ"ט ונכתב בחד ו':
(ג) תיבת ליכי הכ' דומה לב'. ויש תינוקות קראוהו ב'. ויש שקראוהו כ':
(ד) אותיות קית שבתיבת ושבקית נכתבו על המחק:
(ה) במקום קאזלאוו הנ"ל יש שם ב' נהרות והיה ראוי לכתוב על נהר פ' ועל נהר פ' ועכ"פ על נהר פ' ופ'. וכתבו על נהר פ' פ' דמשמעותו שאין שם אלא נהר א' שנקרא בב' שמות וא"כ הוי שינוי בשם הנהר. וגם שינוי בשם העיר שמחמת זה יאמרו שקאזלאוו אחרת היא שאין שם אלא נהר א' בשני שמות אלו. ודמי לשינה מקום הדירה דפסול לכ"ע:
תשובה אגרתו החמודה הגיעני והנני להשיבו מפני הכבוד:
(א) בראש מה שהביתין עגולות מאחר שלמטה יש להם עקב אין כאן בית מיחוש. ומ"ש רבינו הגאון אחמו"ר ז"ל בא"ח סי' ל"ו על הגיליון בדין תמונת אות הב' שאפשר שההפרש שבינה לכ' שברא"ש וטור הוא התג שלמטה וצ"ע. עכ"ל לאו לעכב נאמר לומר שיש חשש פסול אם אינה מרובעת אלא כלפי מ"ש בפנים הש"ע שלו שע"פ הסוד דוקא יש לרבעה הוקשה לו מדברי הרא"ש וטור שכתבו צריך ליזהר בתג שאחוריה לרבעה שלא תהי' נראית ככ"ף. הרי דגם מצד הדין ג"כ יש לרבעה. וע"ז כתב על הגיליון די"ל דלהרא"ש והטור א"צ כלל לרבעה למעלה ומה שכתבו צריך ליזהר בתג שאחוריה לרבעה הוא רק התג שלמטה בעקב. משא"כ ע"פ הסוד צריך לרבעה גם למעלה כמו דל"ת. והגם דבב"י סי' ל"ו כתב ג"כ בשם הברוך שאמר הבית צ"ל לה עוקץ חד למעלה לצד ימין. וכן אח"כ כ' הב"י בשמו צ"ל זוית למעלה כמו ד' ועקב טוב למטה. אך מבואר שם בלשון הב"ש צ"ל מרובעת מפני הסוד. ואפ"ל דמצד הדין אצ"ל מרובעת ויש להביא קצת ראיה לזה דאין להקפיד במה שהבית עגול מלמעלה ממה שמנהג הספרדים גם היום בא"י לכתוב ס"ת בכתב וועליש. וכן אנו רואים גם במדינתינו כמה ס"ת כתובות בכתב וועליש שבו הביתין עגולות מלמעלה כמו באותיות שבדפוס. ובפרט בסידורי אמשטרדם ניכר מאד עיגול הבית. ועיין ב"י סי' ל"ו שכתב בשם המרדכי שכל אותיות כפופים שעשאן עגולים מצד ימין בלא עוקץ כשרים עכ"ל. ומזה ראיה קצת לענין דיעבד עכ"פ דאין להקפיד אם עשאו לבי"ת עגול למעלה:
(ב) ומ"ש קאזלאוו בחד וי"ו פשיטא דאין כאן בית מיחוש דהכללים שנאמרו בח"מ וב"ש היינו לאותן שקורין השמות הנוטים לפ"א רפי בחד וי"ו ובמקום פ"א רפי כותבין וי"ו אחת (וכמ"ש בח"מ ססי' קכ"ט ובסי' כ"ב מהכללים שבב"ש שם) ולכן אותן השמות שאין נוטין לפ"א רפי כותבין בשני ווין. אבל אנו קורין בפ"א רפי ממש וכן כותבין בגט וא"כ גם השמות שאין נוטין לפ"א אין קפידא אם יכתבו אותם בווי"ו אחת או בב' ווי"ן:
(ג) תיבת ליכי שהכ"ף דומה לבית ויש תינוקות קראוהו כ' ויש שקראוהו ב' ג"כ אין קפידא אלא לכתחלה דוקא מאחר שא"א לטעות במשמעות אחרת ופירוש אחר. והרבה פוסקים כתבו דאין זה אלא באם בא הבעל ומערער (עיין תשובת ריב"ש סי' ר"ה שבב"י בסי' קכ"ו ועין ש"ע סי' קכ"ו סכ"ב) ומכ"ש שכבר נכתב יתיכי ליכי הראשון או האחרון כהוגן. בשגם שהוא רק מטופס הגט דאפי' חיסר תיבה אחת כשר כמ"ש סי' קכ"ו סמ"ט:
(ד) ובן אותיות קית מן ושבקית שנכתבו על המחק הוא ג"כ מטופס הגט (עסי' קכ"ד ס"ב) ועוד כיון שחזר ונשנה ושבקית שלשה פעמים בכה"ג ילמוד עליון מתחתון ותחתון מעליון ובפרט במקום עיגון כמ"ש מעכ"ת בעצמו:
(ה) אך בענין הנהרות (שהי' שם ב' נהרות והיה צריך לכתוב על נהר פ' ועל נהר פ' ועכ"פ על נהר פ' ופ' וכתבו על נהר פ' פ' מצא און לו שמצאה הקפידה לנוח מספר הג"פ סי' קכ"ח ס"ק ט"ל. והמכתב מאליהו שער ג' סי' י"ג שהחמירו בשינה שם הנהר שבמכמ"א פוסל בהחלט ואינו מחלק בין מקום עיגון או לא. ובג"פ שם מדמה לה לשינה מקום העמידה (ובמקום עיגון ע' ג"פ שם משמע דמיקל) ולכאורה טעמם ונימוקם עמם אף שהכשירו (בסי' קכ"ח ס"ב) בשינוי מקום עמידה עכ"פ היכא דכתב שם הדירה וה"נ הרי כתב שם העיר. משום דהכא הוי השינוי בשם העיר עצמה. ואף שאין כותבין הנהר אלא לסימן מה בכך כיון שהסימן אינו אמת אין זה שם העיר הזאת. וקצת יש לדמות למ"ש בסי' קכ"ט סעי' ז' באם המגרש הוא כהן דמשמע ודאי דאפילו לס"ד דאם לא כתבו כהן כשר אבל אם אינו כהן וכתב כהן ודאי פסול משום שהוא שקר וזיוף הנראה בעליל וכמ"ש בג"פ סי' קכ"ט ס"ק מ' דהגט בטל. ועכ"פ הוא פסול בודאי כמ"ש בתשובת נ"ב קמא סי' פ"ט ותניינא סי' ק"ט ותורת גיטין סי' קכ"ט ס"ק י"ד. והגם שלכאורה נראה שאין להחמיר בנ"ד מאחר דרמ"א סי' קכ"ח סס"ב מיקל במקום עיגון אפילו בשינה מקום העמידה א"כ כ"ש בשם הנהר דעמידה. אך הג"פ ומכמ"א כתבו דאין להקל בשינה מקום העמידה רק אם נכתב מקום דירה ג"כ אבל עכשיו שאין כותבין מקום דירה חזר להיות שם מקום עמידה כמקום דירה ובשינה במקום דירה כתב רמ"א שם בסי' קכ"ח סס"ב דאפי' אם נשאת תצא ובפרט אם הוא דר במקום העמידה בנ"ד דבשינוי מקום העמידה כזה פוסק במכמ"א דהוי כמו דינא דמתני' שינה שם עירו דתצא. ולפ"ז גם בשינה שם הנהר דעמידה קשה להקל. אמנם בכל זה אין לסתור דעת מהרי"ל סי' ק"ה שכתב דבשינה שם הנהר כשר. ובפרט שהביא ראיה מתשו' מהר"א כ"ץ (שבמרדכי) ואף שאינה במרדכי שלפנינו ולא בהגמ"ר. מ"מ נמצאת בתשו' מהרמ"פ סי' ה' ומבואר שם להדיא כך דבשינה שם הנהר כשר. וגם מהרי"ל ומהרמ"פ כ"כ בשם רבינו שמחה שבתשו' מיי' (ולא מצאתי. ואפשר שט"ס הוא וצ"ל תשו' ר"ש והוא ראשי תבות רבינו שמשון. והוא הרשב"א שבתשו' מיי' לספר נשים סי' כ"ב (ובג"פ סי' קכ"ח ס"ק ט"ל העתיק בשם מהרי"ל שכ"כ רשב"א שבמיי') ואף שלפנינו לא נמצא בתשו' מיי' הנ"ל אלא מ"ש דלא נחשב שינוי אפשר שלפניו היה כתוב דאפי' שינוי אינו פסול כ"ש שאין כאן כו'. וכמ"ש מהר"א כ"ץ שבתשו' מהרמ"פ הנ"ל ובכל ראיותיהם של הג"פ והמכמ"א לא ראיתי ראיה מכרחת. כי מתשו' רשב"א שבתשו' מיי' הנ"ל שכתב לא חשיב בעיני כמשנה כו' משמע שחוץ לתחום חשוב משנה. וכן מתשובת ריצב"א שבמרדכי ס"פ המגרש (שהביא הג"פ ס"ק י"א) בענין נהר שינא שכתבו בלא יו"ד דמכשרי לה משום דגם בלשונם הי' נקרא לפעמים שנא בלא יוד דמשמע מזה דאם לא הי' נק' לפעמים בלא יוד הי' פסול מפני השינוי בשם הנהר אין ראיה דלרווחא דמלתא כ"כ ולא נחתי נפשייהו לספיקא ואפשר דגם אם הי' שינוי לא הי' פוסלים בהחלט. גם מדברי התוס' פ' משילין שבתשו' מיי' סי' כ"ב שכתבו להכשיר הגיטין שכתוב בורות במקום בארות משום שגם בארות נק' בורות (ובתוס' שלפנינו אינו ועג"פ סי' קכ"ח ס"ק נ"ב. שכתב דיש להוכיח כן מגמ' פ' משילין (דל"ט) דקתני בור של יחיד כו' ורמי עלה מהא דנהרות המושכין כו' ע"ש) דמשמע דאם בארות נובעי לא היו נקראים בורות הי' הגט נפסל כו' אין ראיה דבורות ובארות ניכרין טפי מנהרות. ולכך הי' פוסל בהם השינוי וכמ"ש כה"ג הב"י בסי' קכ"ח ד"ה וכותבין. שכתב דאע"ג דבשינה מקום הלידה מכשיר בסה"ת מ"מ בשינה שם העמידה מספקא לי' משום דשינוי מקום העמידה ניכר וידוע יותר משינוי מקום הלידה ומה שהביא ראיה מתשו' מהרי"ק שורש ק"ו שכתב שאין להזכיר רק שם איימוני כו' שטוב ליכנס בספק חסר דכשר לכ"ע דיעבד ובשינוי יש שפוסלין אפילו בדבר שאם חסרו לא הי' נפסל בכך. הנה שם מבואר ההפך שהרי כתב דבשינוי יש פוסלין אפילו היכא שא"צ לכתוב. וכבר כתב בד"מ רסי' קכ"ח דכוונתו במ"ש יש פוסלי' על הראב"ד ורשב"א הפוסלין בשינוי מקום הלידה וא"כ לדידן דקיי"ל דכשר בשינוי מקום הלידה כמ"ש בש"ע סי' קכ"ח ס"ב לא מיפסל בשינה בדבר שא"צ לכותבו ואפילו לפי מ"ש הב"י שם דכוונתו על סה"ת וסיעתו הפוסלים בשינוי מקום העמידה דפסול גם לדידן הרי התם נמי מסיק רמ"א להכשיר במקום עיגון. ואפילו הג"פ ומכמ"א מודו היכא דכתב עכ"פ שם הדירה ג"כ דלא מיפסל בשינה מקום העמידה (ורבינו הגאון אחמו"ר ז"ל נ"ע רצה לפרש שגם דעת רמ"א (שם ס"ב) שלא להכשיר בשינה מקום העמידה כ"א בשכתב מקום הדירה דאל"כ הרי שינה ג"כ מקום עמידת העדים שמסתמא כתבו כן גם אצל למנין שאנו מונין כאן בפלונית מתא) אכן גם לדברי רמ"א יש לפקפק קצת דהא מיירי עכ"פ שלא שינה במקום עמידת העדים דאצל למנין שאנו מונין כאן כתבו כהוגן ואח"כ אצל העומד היום שינו ובנ"ד הרי שינוי במקום עמידת העדים ג"כ מ"מ כיון שאין השינוי בשם העיר אלא בשם הנהר כשר בדיעבד במקום עיגון עכ"פ כיון שא"צ לכותבו כלל אפילו במקום עמידת העדים וא"כ כיון דמהרי"ק ותשו' מהר"א כ"ץ ותשו' ר' שמחה שהביא מהרי"ל ומהרי"ל הסכים עמהם וגם רמ"א נמשך אחריהם אף את"ל דתשו' רשב"א שבתשו' מיי' ותשו' ריצב"א שבמרדכי פליגי אין להחמיר בחששא דלעז בנ"ד עכ"פ בשגם שיש לצרף לסניף ולומר שאין זה שינוי גמור כי מ"ש נהר פ' פ' אפשר דיכולים לפרשו דר"ל שהם ב' נהרות נהר פ' ונהר פ' ואז היה מקום להקל ע"ד מ"ש בתשו' הריב"ש סי' נ"ז בענין הדרה בתלמיסאן כו' ומכל הלין טעמי יש להכשיר הגט במקום עיגון ושעה"ד עכ"פ: