שארית יהודה - שו"ת חשן המשפט - סימן א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/11/index.htm">שו"ת חשן המשפט</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/11/1.htm">סימן א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/11/2.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>שו"ת חשן המשפט</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן א</div></p> <p class=bodytext>ע"ד השאלה בד"מ שיש מגמגמין על פסק שיצא מלפניו בראובן שעשה קשר עם שמעון להעמיד לו מאה טו"ן ז"פ ולא העמיד רק שבעה וששים ושלוחו מחל לו המותר ל"ג טו"ן בעד ששה מאות רובל סי"ג והאריך מע"ל לומר שהשליח עשה לטובת המשלח להציל ממנו המעות שהי' חייב לו מן המו"מ תשעה מאות וחמישים רו"ס לא ידענא מאי אידון בי' אחרי את אשר כבר עשהו וא"א בחזרה כי לדעתי בזה ניצול שמעון מן האש הקטנה ונפל באש הגדולה אחרי אשר לא הי' השליח יכול להציל ממונו בלתי המחילה הרי היתה המחילה באונס ואינה מחילה ומה זו טענה אצל שמעון וטענה זו לא שייכה אלא לגבי השליח שפטור מלשלם בשביל שהיתה כוונתו לטובה אבל שמעון שתים רעות עשה לא זו שלא קיים כפי הקשר אלא שלא היה חפץ להחזיר לו ממונו בלתי המחילה ואם נראה בעינן מע"ל שלא הי' אונס גמור כ"כ והי' יכול להציל ממונו גם בלא זה א"כ הרי השליח עיוות וממ"נ נלכד שמעון ומ"ש מע"ל שיכול שמעון לומר שהתנה ראובן עם השליח בין לתיקון בין לעיוות דמחילה לא נקר' שינוי אלא עיוות והביא ראי' מסי' קכ"ג סעי' ה' אין הנדון דומה לראי' דבגביית חוב ודאי מקרי עיוות ולא שינוי דאשראי ספק אתי ספק לא אתי ואדעתא דהכי שלח אותו שיכול לגבות כל מה שיוכל ואע"ג דהתם כ' הרמב"ם והש"ע (שם) אפי' מחל לו על הכל בודאי לאו בשופטני עסקי' אלא מה שמחל לו הוא מפני שראה שהלוה טען על המלוה שיש לו כנגדו יותר וכן ראיתי בהדיא בתשו' מהרי"ט ס"ב חח"מ סי' פ"ה דעיוות נקרא מה שהוא טעות אצל השליח שטעה ונתאנה אבל לעשות מה שלא אמר לו בעה"ב ודאי מקרי שינוי שהרי צריך השליח ליזהר ולמרמא אנפשי' שיש קפידא לבעה"ב ובפרט בקשר הזה שמפורש בו באם שיחזור ולא יקיים כפי הפשר מחוייב בקנס והוצאות וג"ה הרי ראה שמצא הקפידא לנוח: ואף שבנ"ד אמר לשלוחו בפני שמעון שהוא יהי' במקומו בכל האופנים לא עדיף מהאומר לשלוחו שיעשה בשלו כדרך שעושה בשל עצמו בסי' קכ"ג סעי' ו' דאמרי' דעל מחילה לא אסיק אדעתי' ואין להשליח מנוס להמלט אא"כ הי' אנוס בדבר (וגם זה לפי מכתבו דמע"ל שבעד ששה מאות וחמישים רובל נתערב לו והי' בטוח מהם א"כ איזה הצלה הוה) ובין כך ובין כך יתחייב שמעון ואף שהאונס לא הי' ידוע בעדים כיון שעכשיו ידוע הוא ע' מהרי"ט שם ובסי' מ"ב מ"ש על מהרי"ק ואף לד' מהרי"ק עכ"פ ה"ל לשליח למסור מודעא וה"ז עיוות אא"כ יאמר מע"ל כד' הראב"ד שבסי' קפ"ה שיטעון שמעון שמא קנוניא עשה השליח ושמא עשה ברשות המשלח שהרי החוב ברור ומבואר בקשר ומנין לו לומר שהמשלח צוהו למחול לו משא"כ התם אדרבה יכון שהסרסור נתפשר עמו במקרה לא הו"ל למידע שעשה שלא ברשותו וסתמא דמלתא כך אפשר להחזיר בודאי מה טוב הי' אך רחוק הדבר מאחר שנכתב כנימוס כו' ומ"מ עצות מרחוק אשמעינן ללמד דעת את המשלח שיתפוס אצל שמעון איזה סך ע"י מו"מ שלא בעדים עד שיבוא לדין שנית ואזי כתורה יעשה:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/11/2.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>