ע' תוס' פ"ג דסוכה דל"ט ע"א וברא"ש שם סי' ל"ג ובפ"ד סי' ג' שהביאו הירושלמי דס"פ הרואה נתעטף בציצית אומר ברוך כו' דמשמע אחר שכבר נתעטף משום דהמצוה מושכת כל זמן שמעוטף ומשמע מדבריהם דדוקא אחר שנתעטף מברך דומיא דלולב ונט"י שכתבו התוס' ודומיא דסוכה שברא"ש פ"ד וכן הבין הט"ז סי' תרמ"ג ופי' הטעם משום שיש מצוה אחרת לפניו לאחוז הציצית כו' וה"ט צ"ע חדא דלא מצינו שיהא מצוה לאחוז הציצית אלא בשעת ק"ש בהג"א ובהגמ"ה ספ"ד דסוכה ב' הירושלמי, ועוד דמאחר דהברכה היא על העיטוף מה בכך שיש עוד מצוה אחרת שאינה מכלל העיטוף ול"ד לנט"י שמברכין קודם הניגוב דגם הניגוב הוא מכלל הנטילה ומה"ט כ' התוס' והרא"ש בפ"ג דנענוע דלולב ל"ד לעטיפה משום דהברכה היא על הנטילה ומדאגבהי' נפק בי' ע"ש אלא הטעם הפשוט ומבואר בלשון התוס' והרא"ש דהמצוה מושכת כל זמן שהוא מעוטף ור"ל שאין הברכה על תחלת העיטוף שאין בתחלת העטוף גמר המצוה עדיין ולא מיד שנתעטף נגמרה המצוה אלא המצוה היא להיות מעוטף ועומד בציצית ולפחות כדי הילוך ד"א כמ"ש הפוסקי' והאר"י ז"ל ודומיא דסוכה שברא"ש פ"ד שהעכבה היא המצוה והא דמקשו התוס' על פר"י ביבמות ד"צ ע"ב דס"ל דחיוב ציצית בא לאחר העיטוף מדמברכינן להתעטף דמשמע דהעיטוף היא המצוה אע"ג דמברכינן אחר העיטוף היינו משום דבתחלת העיטוף עדיין לא נגמרה מצותה ומ"מ המצוה היא להיות מעוטף ועומד משא"כ לפר"י אין המצוה בעיטוף כלל אלא אחר העיטוף החיוב הוא בציצית והיאך מברכין על העטיפה שאינה עיקר המצוה כלל לפר"י ודלא כתשו' שא"ר שהעלה דלפר"י ביבמות שם משמע דצריך לברך אחר העטיפה אך לפי מאי דמקשו התוס' מדמברכינן להתעטף דש"מ דהמצוה היא בעיטוף צריך לברך קודם העיטוף ולפמ"ש לא תלי זה בזה כלל ואשתמיטתי' התוס' והרא"ש דסוכה הנ"ל מיהו צ"ע למה לא הזכירו התוס' ההיא דירושלמי במקומו במס' מנחות והרא"ש בה"ק ולכאורה היה אפשר לומר דס"ל דלענין דינא לית הלכתא כהירושלמי בזה דהירושלמי אזיל לטעמי' דס"ל גבי קטן היודע להתעטף לא סוף דבר להתעטף אלא להשליך ב' כנפות לאחריו וה"ט דלהשליך ב' כנפות לאחריו הוה מכלל העיטוף משום דס"ל כדעת הגאוני' דעטיפה היא כעטיפת הישמעאלים ועטיפת הישמעאלים היא כמ"ש האר"י ז"ל דישליך ב' כנפות שבצד ימינו סביב גרונו לאחוריו לצד שמאלו משא"כ התוס' והרא"ש השמיטו ההיא דהירושלמי גבי קטן משום דבגמ' דילן משמע דביודע להתעטף לבד סגי ומשום דעיטוף היינו כיסוי וכמ"ש בעה"ע והטור ולא הביאו ראי' מהירושלמי אלא לענין סוכה ולולב אלא דא"כ מאי ראי' מייתי מהירושלמי לפי שהמצוה מושכת זמן ולא נגמרה המצוה דילמא ש"ה דהשלכת ב' כנפות לאחריו היא היא תחלת העיטוף בעטיפת הישמעאלים ומה שמתעטף תחלה אין זה אלא כיסוי ואינו מן המצוה.
*) סימן י"ב נדפס לקמן ע' 94.
*) סימן י"ב נדפס לקמן ע' 94.