שארית יהודה - מלואים והוספות - סימן יג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/index.htm">מלואים והוספות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/13.htm">סימן יג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/14.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/12.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן יג</div></p> <p class=bodytext><b>לכ' אה' נ"א ידידי ידיד ה' ויראיו הרב המופלג פלג אלקי' כו' מוהר"מ מענדל שי'</b></p> <p class=bodytext>גיה"ק ושמחתני בעיונך הזך וחד נחית לעומקא דדינא, והנה בגוף הענין עובדא הוה כה"ג בשורעז אצל ידידינו ר' ליב ושאל את פי אחמו"ר ז"ל נ"ע וצוה לי לבדקו וגם צוה להגיד לי שהוא המיקל בזה, ומ"ש כ"ת מהבכ"ש כבר אנרינהו לעיינין רבינו אחמו"ר ז"ל נ"ע בט"ז אה"ע סי' ה' שהשיג על הדרישה בפי' רש"י והטור שם וכמ"ש הבכ"ש הנ"ל ובאמת מדברי רש"י פ' החולץ דמ"ו ע"ב שהביא הבכ"ש לראי' הוא עזר כנגדו שהרי כ' שמשם משפע למעלה ולמטה ולפי' הבכ"ש והט"ז אין כאן שיפוע למעלה כלל אבל מ"מ כל הסוגי' דפ' הערל ורש"י ותוס' שם וגם דברי הטור מוכיחין להדיא כמ"ש הט"ז והבכ"ש הנ"ל וגם החכם הספרדי שבב"י בי"ד סי' רס"ד דייק בלשונו עטרה דגבי מילה דוקא ואף גם בזה מ"ש בפי' העטרה כל העטרה עד סוף הגיד היינו לענין רוב גובהה בלבד אבל לענין רוב הקיפה פי' בהדי' דהיינו היקף השורה בלבד ויש רוב הקיפה שאינו רוב גובהה ויש רוב גובהה שאינו רוב הקיפה ור"ש ועל קוטב זה סובב הולך דקדוק הש"ך שם סק"ט מה שדקדק בלשון רוב גובהה אפי' במקום א' דהל"ל אפי' רוב גובהה במקום א' דזהו עיקר החילוק בין רוב גובהה שהוא רוב גובה כל העטרה דוקא משא"כ ברוב הקיפה ובחנם השיג עליו הבכ"ש אבל מ"מ רבינו הג' אחמו"ר ז"ל נ"ע הסכים לפי' הט"ז והבכ"ש דלא כהחכם הספרדי דלדבריו קשה למה לא הזכיר ר' אבינא גם רוב הקיפה כיון שיש רוב הקיפה בלא רוב גובהה אמאי אשמועי' רבותא טפי ברוב גובהה מברוב הקיפה א"ו דרוב הקיפה גדול מרוב גובהה כההיא דחולין שהביא הבכ"ש והיינו משום דרוב גובהה נמי בגובה החריך קאמר. אלא דכל זה אינו ענין אלא לענין המילה עצמה שהיא נימול כהלכתו (וכן דקדק הבכ"ש אזהרה למוהל כו' וגם רבינו אחמו"ר זצללה"ה הזהיר למוהלים ע"ז) אבל אם אין החסרון מצד המוהל אלא שנימול כהלכתו ואח"כ נתכסה בזה הקיל הת"ה ורמ"א והאחרונים וכן צוה לי רבינו אחמו"ר ז"ל להקל בזה כמש"ל ובאמת מ"ש הת"ה דאין לומר דרש"י קאי אאם אינו נראה מהול כשמתקשה משום דבמתני' קתני צריך לתקנו משום מראית העין ובגמ' קאמר שמואל צריך למול משמע דאיסור חיוב מילה חיילא עלי' ולא משום מראית העין לחוד ואי מהא לא איריי' דהא דצריך למול נמי הוא משום מ"ה משום שנרא' כערל כמבואר להדי' מלשון הרמב"ם פ"ב מה' מילה (ולקמן ית' שהוא תלמוד ערוך) וכן הכ"מ פי' להדי' דהא דכ' הרמב"ם באם אינו נראה מהול כשמתקשה ודבר זה הוא מד"ס כו' יצא לו מהא דקתני מתקנו משום מראית העין הרי דפי' דמתני' מיירי באם אינו נראה מהול הן אמת דדבריו תמוהים מאד דא"כ מנ"ל להרמב"ם דאם נראה מהול שמתקנו א"ו דלהרמב"ם מיירי מתני' בנראה מהול ומ"ש באם אינו נראה מהול ודבר זה הוא מדברי סופרים הוא מתלמוד ערוך בפ' הערל דע"ב ע"א דאר"ה ד"ת משוך אוכל בתרומה ולמסקנא דאיתותב רב הונא אפי' מדרבנן אוכל בתרומה אלא צריך שימול מדרבנן משום שנראה כערל וכ"פ הרמב"ם פ"ז מה' תרומות (וא"כ דינו של הכ"מ בפ"ב מה' מילה שכתב דהא דאינו מעכב מד"ת היינו בבעל בשר כו' היינו לאפוקי אם לא נימול כהלכתו אבל אם נימול תחלה כהלכתו אפי' אינו בעל בשר אלא שנתכסה העור עד שהוא משוך גמור אינו אלא מדרבנן) אמנם אף אם הרמב"ם ודאי פי' דמתני' מיירי באם נראה מהול מ"מ ברש"י י"ל דפי' מתני' באינו נראה מהול וכמ"ש הכ"מ לדעת הרמב"ם אלא די"ל כוונת הת"ה לדייק לשון מתקנו דבמתני' דתיקון לאו היינו מילה מעלייתא אלא תיקון קצת שיהא נראה כמהול והיינו דכ' רש"י מתקנו באיזמל ומשפע מאותו עובי מפני מ"ה שלא יהא נראה כערל עכ"ל הרי שאינו אלא משפע מאותו עובי שלא יהא נראה כו' וכ"פ הב"ח דאינו משפע אלא מקצת משא"כ בגמ' דקאמר שמואל צריך למול למול דייקא כדרך המילה וכהלכתה עד שתתגלה העטרה וכמ"ש הרמב"ם וכך מבואר להדי' בלשון הטור שכ' אם נראה מהול כו' א"צ למול פעם שנית ומ"מ משום מ"ה צריך לתקן ריבוי הבשר כו' ופי' הב"ח דהיינו כפירש"י שצריך לתקן באיזמל וא"כ מ"ש א"צ למול היינו כדרך המילה וכהלכתה (משא"כ הרמב"ם כתב א"צ כלום כ' הב"ח דמשמע דא"צ קציצה וחיתוך כלל) ומ"מ מסיק הב"ח דאע"ג דהטור ס"ל כרש"י מ"מ כיון דאיכא חשש סכנה יש לסמוך על הרמב"ם ומהרא"י ואני מוסיף דהוי סכנה שלא במקום מצוה כיון דלא אקרי מילה שהרי אינו חותך עד שתתגלה העטרה אלא ריבוי הבשר שמכאן ומכאן הרי אין כאן קיום מצוה כלל אפי' מד"ס אלא תיקון מפני מראית העין שלא יחשדוהו העולם שיראוהו שלא בשעת קישויו וא"כ אין להכניס א"ע בספק סכנה ח"ו בשביל שלא יחשדוהו. ובזה נמי איפשיטא מאי דאיבעי' לי' למעכ"ת דלמא היכא דנבדק שאני שהרי אפי' אם חותך ריבוי הבשר שמכאן ומכאן באיזמל מ"מ העור שאצל העטרה נשאר דבוק שמאחר שאינו חותך עד שתתגלה העטרה בודאי נדבק העור שם כי שם היתה עיקר לחלוחית המכה מעור הפריעה וכשמתרפאת קולטת העור אצלה כידוע מריאה הסמוכה לדופן ואיכא מכה בדופן (משא"כ למטה מהעטרה לצד הרגלים לא שלטו ידי אדם שם) וגם החוש והנסיון מעיד ששם עלול לידבק ואפ"ה לא חשו לזה חכמים כלל ובלא"ה אין בדבק זה שום מראית העין כלל כי למראה עיניו לא ישפוט שדבוק שם כ"א ע"י משמוש הידים ומי יחוש אולי ימושהו עוד זאת נפלע"ד פשוט דאין לחוש למראית העין אלא כשאינו נראה מהול אלא בשעת קישויו דאיכא מראית העין שהעולם יראוהו שלא בשעת קישויו ולאו כ"ע דינא גמירי לבדקו בקישוי אבר ויחשדוהו אבל אם גם שלא בשעת קישויו נראה כנימול שמתגלה מקצת הבשר שמעטרה ולמטה בודאי אין כאן מראית העין כלל שהרי נראה כנימול וכמדומה לי שבבנך ודאי מתגלה מקצת הבשר שמעטרה ולמטה גם שלא בשעת קישויו וא"כ אין כאן בית מיחוש כלל וא"צ שום תיקון לכל הדיעות וזה א"צ לפנים לפע"ד (רק שכתבתי לעוררך בדבר שידעתיך מדקדק במצות להחמיר ע"ע יותר מדאי לכן הודעתיך שיש הרבה להקל בזה ומה גם שאין להחמיר כלל שלא במקום מצוה שהרי אין כאן אפי' מצוה מד"ס שאינה בכל מצות מילה כלל ואפי' מד"ס כמ"ש ולכן הקילו האחרוני' בזה וגם אחמו"ר ז"ל צוה לי להקל בזה כמ"ש לעיל ולא חשו להטעם שכ' הת"ה לסניף דידוע שבני משפחתו כו' שאפי' אם אין המשפחה ידועה לנו אין להחמיר כלל, עד כה דברתי והארכתי לאהבתך אהבת אמת באמונה בל תמוט עולם ועד, ידידו ד"ז</p> <p class=bodytext>יהודא ליב</p> <p class=bodytext>והחלוק זה שכתבתי בין מצות מילה מד"ס ובין חיוב התיקון מד"ס אע"ג דבשניהם המצוה והחיוב הוא מד"ס משום מ"ה תמצא כעין זה בדברי רבינו הג' אחמו"ר ז"ל נ"ע בה"פ סי' תמ"ו ס"ג שמחלק בין היכא שהביעור הוא משום חשש תקלה ובין היכא שהוא משום מצות ביעור אע"ג דמצות הביעור נמי משום חשש שמא יבא לאכלו הוא ע"ש ובק"א וכ"ש הכא שאנו רואין להדי' שמחלקין חכמים בגוף הענין דהיכא דהטילו מצות מילה הצריכו למול כהוגן וכהלכה עד שתתגלה העטרה כמ"ש הרמב"ם (ומ"ש בעת קישויו היינו משום דס"ל דבעיקר מצות מילה נמי לא איכפת לן אלא בעת קישויו וכמ"ש הש"ך ב' הירושלמי) משא"כ היכא דלא הצריכו אלא תיקון בעלמא שא"צ לתקן אלא הבשר שמכאן ומכאן וא"כ ודאי הוא דאין בו משום מצוה כלל וכמ"ש:</p> <p class=bodytext>תשובת כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע</p> <p class=bodytext>תשובתו הרמתה קבלתי בשמחה וארשום מה שצל"ע ע"ד מעכ"ת, כי תורה היא וללמוד כו'.</p> <p class=bodytext>(א) מ"ש בשם כאאמו"ז נ"ע ראי' לבכ"ש ממ"ש ר' אבינא רוב גובהה ולא הזכיר רוב הקיפה כו' צ"ע כי שלפ"ד גם לד' בכ"ש לא יתורץ כי ודאי החוט יש לו גובה אורך משך מה וא"כ יצוייר שיהי' מיעוט גובהו רק שיהי' כזה ברוב הקיפו. והנה מצאתי בירוש' על משנה זו מחלוקת איכא מ"ד רוב גגה ואיכא מ"ד רוב גובה והנה אם נפרש רוב גגה רוב הקיפה הרי הוזכר זה בגמ' ירוש' ומה שלא הזכירו בגמ' דידן משום דפשוט הוא דחמיר מרוב גובה אך אפשר לומר שזוהי מחלוקת החכם הספרדי שבב"י עם בכ"ש דמ"ש רוב גובה ס"ל כהב"ש ומ"ד רוב גגה ע"ש בקרבן העדה ס"ל כהחכם שבב"י וכזה משמע ביבמות נ"ה ב' ברש"י ע"ש וכ"נ מענין הכנסת עטרה גבי איסורי ביאה ע' ברמב"ם בנדה י"ג משמע כהבכ"ש.</p> <p class=bodytext>(ב) בענין מה שהאריך כ"ת להוכיח דל"ש בין נדבק כו' מהא דאפ' אם חותך ריבוי הבשר שמכאן ומכאן מ"מ העור שאצל העטרה נשאר דבוק כו', לא הבנתי דברי כ"ת לפי שאני אומר דכאן לא מיירי כלל מאם העור דבוק אלא דמיירי שהוא מכסה על העטרה כמ"ש במכתבי למעכ"ת ובכה"ג דאינו אלא משום מראי' עין או מד"ס סגי בכשחותך מכאן ומכאן עד שמקצת העטרה מתגלה בעת הקישוי כיון שגם הנשאר מכוס' אינו אלא מכסה ולא דבוק כי מי הדביקו מאחר שלא הי' דבוק מעולם כמבואר מלשון רש"י במשנה חופה כו' ובגמ' ומכסה כו' ובפי' המשניות להרמב"ם ותלותו כו' הן לרמב"ם דמיירי במכוסה כולו מכוס' דייקא ובכה"ג מפרש הרמב"ם מימרא דשמואל וכן צריך לתקנו דמתני' מפרש כשאינו נרא' מהול כמ"ש הכ"מ כדמוכח ממ"ש כפי' המשניות והעיקר כו' ומ"ש כת"ר דומיא דריאה הסמוכה לדופן לא ידענא מה שייכא לכאן דמכה לא שמענו כאן מעולם אלא המסורבל בבשר כו' אבל בנ"ד דמודבק ומחוסר מעשה הקילוף אכתי לא פשט מעכ"ת ספיקא דידי דאימא דשא"ה ואפשר גם מדאוריי' צריך לחזור ולמולו אם לא ממשמעו' הב"ח והש"ך סקי"א כמש"ש.</p> <p class=bodytext>(ג) גם עצל הוספה של מעל' לחזק דעת הרמב"ם ותה"ד ולדחות דברי רש"י והטור דהוי סכנה שלא במקום מצוה כיון דלא אקרי מילה שהרי אינו חותך עד שתתגלה העטרה כו' ואינו אלא תיקון מפני מ"ה ונסתייע בחילוק זה מדברי רבינו הק' נ"ע בה"פ סי' תי"ו, החילוק הזה טוב ונכון הוא וראוי' הדברי' למי שאמרם, אכן גם לזה איני מסכים על נ"ד שיהי' שייך לכאן דמנ"ל לכת"ר דלרש"י והטור אינו חותך עד שתתגלה העטרה, דילמא באמת לדידהו גם כאן צריך לחתוך עד שתתגלה העטרה וכדכ' שלא יהא נראה כערל כו' וכל שחופה מה מהעטרה שמעכב עפ"י הדין היכא דלא נמול מעולם הרי נרא' ערל, וא"ת דכאן לא בעי' אלא שלא יהא נרא' ערל לגמרי אבל כל שנרא' מהול קצת סגי א"כ ל"ל לרש"י לתקנו גם מעט הלא במתני' איירי כשנרא' מהול קצת כדהוכיח מהרא"י, א"ו דצריך לחתכו עד שתתרא' העטרה לגמרי ומה שקראו תיקון וכן מ"ש לחתכו מכאן ומכאן היינו משום דמיירי שבלא"ה נראה מהול קצת א"כ על המותר מקרי תיקון ולעולם בעינן גלוי כל העטרה. מיהו כ"ז לפלפולא בעלמא לתרץ דעת רש"י אבל להלכה פסקו לנו רמ"א והאחרוני' כהרמב"ם ומהרא"י אבל באמת כבר כתבתי סק"ב שאני סק"ב שאני מסתפק גם להרמב"ם ומהרא"י דאימא נ"ד חמיר משום דמודבק והוי מחוסר מעשה וכדאשכחן לאינו מחוסר מעשה דבמחוסר מעשה מן התורה בש"ס בדוכתי טובא החילוק הזה בין מחוסר מעשה מתבטל העני ע' גיטין ע' ע"ב ובב"ש סי' קכ"א דאפי' היכא דסמי' בידן ג"כ לר' יוחנן והרמב"ם הגט בטל מן התורה כו' דלא כב"י שכ' היכא דבידן אינו אלא מדרבנן כו' ע"כ. וע"ז הנני כשואל מלפני הדרת כת"ר גם עתה שיבאר בתוס' ביאור ומ"מ למעשה הנני סומך על דברי כ"ת יורה יורה כי מי לנו גדול כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/14.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/12.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>