שארית יהודה - מלואים והוספות - סימן כב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/index.htm">מלואים והוספות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/22.htm">סימן כב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/23.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/21.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן כב</div></p> <p class=bodytext>המכסה<a name="_ftnref_15" href="#_ftn_15" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_15')">*</a> אני מאוהבי אשר נשאלתי על האשה ששהתה בלי בעלה יותר משנתים ונתעברה וילדה ואמרה נאנסתי ואחר העיון מצאתי פתח תקוה להתירה לבעלה, אך איני רוצה לתקוע עצמי לדבר הלכה למעשה להתיר לבדי בלי הסכמת חברים מקשיבים, לזאת בקשתי את שאהבה נפשי לעיין רבא במילתא שבאמת הרחמנות גדולה על האשה וילדיה שיש לה מבעלה וגם הבעל אומר אוי לו מאשתו אוי לו מאשה אחרת וראוי לכל י"ש להפך בזכותה ובפרט שקבלתי מכתב יושר דברי אמת מבד"צ דשם וחשובי העיר יראים ושלימים שמעולם לא נשמע על האשה הלזו שום שמץ דופי ולא נראו ממנה דברים מכוערים עם שום אדם לזאת ניכר הדבר שהאמת אתה. ותוכן הענין לפי דבריה שעבר איזה ערבי תקיף ונתארח בביתה והיא הלכה לישן בחדר מיוחד עם ילדיה וגם שפחה ערלית עמה וסגרה הדלת בפנים, אך השר הנ"ל שכר את שפחתה ופתחה לו הדלת ויצאה משם וסגרה הדלת מבחוץ והוא נפל על מטתה ואנסה ואח"כ רצתה לברוח והנה הדלת סוגר מבחוץ ושברה החלון לצעוק ולא היה בחצר כ"א אינם יהודים והיה בעיניהם לשחוק והשר ההוא בראותו כי צעקה תפסה וסגר פיה ואנסה עוד הפעם ולמחר היתה רוצה להוציא הקול ואמנם מחמת בושה שזהו שלא לפי כבודה שיקרה לה מקרה בלתי טהורה כזה היתה כמחריש, עכת"ד.</p> <p class=bodytext>הנה<a name="_ftnref_16" href="#_ftn_16" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_16')">**</a> מקור דין זה נובע מסוגיא דפ"ק דכתובות (דף ט') בשמעתתא דפ"פ דלהרר"י והרא"ש והר"ן נאמנת לומר נאנסתי וכ"ד הרמב"ן והרשב"א והריטב"א וכ"ד הרא"ה לפמש"כ בשמו הפ"מ והמראה פנים, רק המ"מ כתב בשם הרמב"ם שנראה מדבריו שהוא מן האוסרים (וכ"כ בפי' המשניות במשנה דהיא אומרת מוכת עץ כו' בהדיא וכן כתב הרע"ב שם ועתוי"ט ובמראה פנים על הירושלמי במשנה זו, מיהו הפ"י פי' דהיינו דוקא באשת כהן דליכא חזקה, עיין שם). ונראה מדבריו שם שהרמב"ם לאו יחידאה הוא, ואמת שמצאתי שכ"כ הבה"ג הלכות מיאון אך מ"מ רוב גדולי הראשונים ועמודי ההוראה אשר בית ישראל נשען עליהם מסכימים להתיר ובפרט שכ"ד הטור ורי"ו. ואמנם בש"ע סימן ס"ח סתם כלשון הרמב"ם שכתב המ"מ שדעתו לאסור והיינו מדסתם ולא חילק בין מכחישתו או שותקת ובין אומרת נאנסתי. והרמ"א (סי' ס"ח ס"ז) הביא דעת הגדולים המתירים בלשון וי"א ולא הכריע כדרכו לכתוב וכן עיקר או וכן יש להורות וגם סיים ע"ז ועיין סימן קע"ח ס"ג ושם בהג"ה הביא מחלוקת ר"ש וראבי"ה שבמרדכי פ"ג דכתובות בנתיחדה אם אבדה המיגו, ולכאורה מדברי שניהם נלמוד דבלא מיגו לא מהימנא וכך הבין הגאון ח"צ בתשובה רסי' קמ"ו ע"ש, אבל א"א לומר כן דהא ראבי"ה המתיר הביא ראיה מההיא דהיתה מעוברת שהיא ראיית הרא"ש גבי פ"פ והתם מיירי בלא מיגו וגם דעת הר"ש האוסר בנתייחדה דאבדה המיגו הא כתב טעמו בצדו כיון דנתייחדה אינה נאמנת דהוה כהנהו נשי דגנבי גנבי דאי שבקן ואזלי אבתרייהו אסירן עכ"ל הא לא"ה הוה נאמנת אפילו בלא מיגו, ואפשר<a name="_ftnref_20" href="#_ftn_20" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_20')">*</a> דמשה"נ אצטריך לי' לראבי"ה למימר דלא אבדה המיגו כי היכי דלא תהוי כהנהו נשי דגנבי גנבי כו', תמיהני מהגאון ח"צ שכתב דדוחק לומר דה"ט משום דנתייחדה ועברה ע"ד כו' דהא בהדיא כ' הר"ש דכיון דנתיחדה כו' וגם אין הטעם משום שעברה ע"ד כו', אלא משום דהוה כהנהו נשי כו', וממוצא דבר נשמע שגם הר"ש והראבי"ה שניהם נוספו על רוב גדולי הראשונים שמתירין. וגם אין לפקפק מהא דכתב הרמב"ם פ"א מה"נ דבעיר חזקתה מפותה על דבר אשר לא צעקה כו' דכבר כתב המל"מ שם דלא תועיל חזקה זו אלא שלא להאמינה ליטול ממנו (כשטוען ברי), וגם בתשובת ח"צ סימן קמ"ו ערער על חזקה זו דמאין הרגלים שלא צעקה שמא צעקה ולא נשמע קולה או שסגר פיה כו' וכן בדין דבכלל חזקת כשרות היא חזקה זו ג"כ שצעקה ואין מושיע לה או שלא היתה יכולה לצעוק ובפרט בנ"ד שאמרה בהדיא כך.</p> <p class=bodytext>ואולם ראיתי חבל נביאים האחרונים מרעימים ומרעישים על הדבר הזה שבתשובת כנסת יחזקאל סימן ע"א כתב שמעשה כזה היה בק"ק בריסק ואסרו חכמי הדור ובתוכם היה רבו אב"ד דשם הגאון מהור"ר מרדכי זיסקינד רוטנבורג ועיינתי בתשובתו של הגאון הנ"ל וראיתי דשדי בה נרגא בראיית הרא"ש בפ"ק מכתובות שכתב לקיים דברי תר"י המתירין מההיא דהיתה מעוברת (שהיא ראיית ראבי"ה דלעיל) ואמרה לכשר נבעלתי דקיי"ל כר"ג דנאמנת אפילו ברוב פסולין אצלה דשאני התם דס"ל לר"ג דאשה מזנה בודקת ומזנה כמ"ש התוספות (דף י"ג ע"ב) בד"ה השבתנו כו'. וגם הנה הפ"י הקשה על התוספות דמאי טעמא לא חיישינן דילמא נאנסה דלא שייך ה"ט דאשה בודקת כו' דמזה מוכח לכאורה ג"כ דלא מהימנא לומר נאנסתי לפירוש התוספות. איברא שהפ"י כתב שם דהרר"י והרא"ש וסיעתם לא ס"ל הא דכתב התוספות דטעמא דר"ג משום דאשה מזנה בודקת כו' ולפע"ד משמע כן בהדיא ברמב"ן במלחמות ספ"ק גבי תינוקת שנאנסה ע"ש וכ"מ בחי' הרשב"א וברא"ש שם, אכן לפי"ז יהיה מוכרח לומר שהתוספות חולקים על רוב הפוסקים הנ"ל, אבל באמת נראה לפענ"ד שגם דעת התוספות כדעת רוב הפוסקים הנ"ל ולא אצטריך להו טעמא דאשה מזנה בודקת כו' אלא להתיר גם באיסורי כהונה ולא חיישינן למעלה דעשו ביוחסין ותדע שהרי בפרק המדיר (דף ע"ה ע"ב) ד"ה ספק כתב בהדיא דאפילו ר' יהושע לא אסר בהיתה מעוברת אלא משום דמעלה עשו ביוחסין והרי ר' יהושע לא ס"ל כלל דאשה מזנה בודקת כו' כדאיתא בהדיא בגמרא (דף י"ד ע"א) גבי אלמנת עיסה והא דלא חיישי התוספות לדילמא נאנסה היינו מדלא טענה דהא דנאמנת לר"ג היינו משום דאלים ליה ברי דוקא כדאיתא בהדיא בגמרא שם. ומה שאסרו חכמי הדור כבר כתב הפ"י בק"א למס' כתובות סי' ל"א דהיינו טעמא משום שנתייחדה עם הבעל עגלה שלא כדת וכן ראיתי בתשובת מהרמ"ז הנ"ל שהביא ג"כ האי טעמא דנתייחדה אלא שהביא מתחלה השגתו על ראיית הרא"ש, ואפשר נמי דמשום השגה זו לבדה לא היה לו כדאי לאסור ועיקר סמיכתו על מה שכתב אח"כ ועוד כיון דנתייחדה כו' ולא הביא השגתו על הרא"ש אלא להגדיל האיסור, ובר מן הדין התם טענה שנאנסה בדרך מבעל העגלה וטענה גרועה היא כי איך היה הבעל עגלה מגיס לבו לשכב את אדונתו ולאנסה ואיך לא ירא מן המשפט וגם בבואה לבית הבעל כבר היתה מעוברת ולא באה לקבול עליו לפני השופט, משא"כ בנ"ד שנאנסה מן שר וגדול שדרכו להגיס דעתו ולסמוך על אלמותו שלא יעשו לו משפט, וגם מה ששתקה ולא הוציאה הקול הוא מפני שלא עלה על לבה שתתעבר ממנו וכסבורה שבהוצאת הקול תהיה לבוז כמו שאמרה בפירוש. (שמעתי מפי קדשו של רבינו הגדול אחמו"ר זצללה"ה נ"ע וזי"ע ביור"ד סימן שי"ג בההיא דתשובת הרא"ש שאמרו למשרתית שאינו נאכל עד שיהיה בו מום כו' שדן הרא"ש שמסתמא כיוונו שהמשרתית תעשה בו מום וגם על סמך זה עשתה המשרתת כו' דהקשה הט"ז מ"ש מקסדור דבמשנה שם, ותירץ הוא ז"ל דבשלמא קסדור שהוא שר ותקיף הוא מגיס<a name="_ftnref_20" href="#_ftn_20" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_20')">*</a> דעתו לעשות דבר מעצמו ואינו ירא מהמשפט כי מי יוכל לדון עם שתקיף ממנו ובודאי עשה כן מעצמו אבל המשרתית אילו לא הבינה שגם רצון הבעל הבית בזה בודאי לא היתה מגיבה דעתה לעשות מום ופגם בבהמת בעל הבית ודפח"ח), וא"כ אף אנו נאמר לענין טענת אונס לחלק בהכי מסברא זו.</p> <p class=bodytext>עוד ראיתי במהרי"ט בחידושיו לכתובות השיג ג"כ על ראיית הרא"ש מההיא דהיתה מעוברת דהתם נאמנת להכשיר הולד משום דלית לה דררא דממונא ולא פיסול גופה (ור"ל שאין הדבר נוגע לעצמה) משא"כ להכשיר עצמה אינה נאמנת ושתי תשובות בדבר, חדא דכשם שאדם קרוב אצל עצמו כך אדם קרוב אצל בנו והא דמקילינן בבתה אפילו לכתחלה, ובה אין מכשירין רק בדיעבד, טעמא רבא איכא דבבתה מקרי הכל דיעבד, ועוד שהרי עכ"פ בדיעבד מכשירין גם בה ולאסור אשה על בעלה חשיב כדיעבד כדאיתא בגמ' גבי ההוא ארוס וארוסה ע"ש בפרש"י ותוספות, ומש"ע מהרי"ט דבתה נמי יש לה חזקת כשרות, אפילו לפי דבריו היינו חזקת כשרות דאם, מהני גם לבת.</p> <p class=bodytext>אך עוד אחת היא והיתה לבאר דבבה"ג הלכות מיאון כתב בהדיא לחלק בהא דהיתה מעוברת דדוקא לכשר נבעלתי נאמנת וה"מ בפנויה אבל בא"א שאמרה נאנסתי לא מהימנא וצ"ל דס"ל דאף על גב דמהימנא לכשר נבעלתי אפילו נגד רוב פסולים מכל מקום נאנסתי אינה נאמנת נגד רוב דרצון ולכאורה טעמו ונמוקו עמו ע"פ מ"ש מהרי"ק שרש ע"ב דמצינו כמה פעמים בגמרא דמהני חזקה אפילו לאפוקי ממונא כגון חזקה אין אדם פורע תוך זמנו וחזקה אין העדים חותמין אא"כ נעשה בגדול וכהנה רבות משא"כ בחזקת הגוף אין מוציאין ממון (אלא בברי ושמא) וכתב הטעם שאין לומר אוקמי ממונא בחזקת מאריה אלא בחזקה דאתיא ממילא כגון חזקת הגוף אבל היכא שהחזקה היא מחמת טעם כגון חזקה אין אדם פורע כו' וחזקה אין העדים חותמין כו' פשיטא שאין חזקת ממון עומדת כו' אבל בחזקת הגוף שאין לנו אלא מטעם שאין לבדות השתנות מחזקה ראשונה ה"ט שייך לומר נמי בחזקת ממון שאין לנו לבדות השתנות דממון מחזקתו הראשונה עכת"ד. וה"ה והוא הטעם י"ל בנ"ד דבשלמא רוב פסולין דאזלינן בתרייהו אין זה אלא מטעם שאין לבדות ההשתנות מרובא דפסולין ומש"ה חזקת כשרות דידה עדיפא שהיא כמו חזקה הבאה מחמת טעם שהחזקה בגופה היא דסתם אשה כשרה היא ולא מחמת שעד עכשיו היתה כשרה ואין לנו לבדות השתנות בלבד אלא שגם עכשיו היא בחזקת כשרה ומש"ה עדיפא חזקה זו אפילו נגד רוב פסולין שאינו אלא מטעם שאין לבדות ההשתנות משא"כ נגד הרוב דרצון שגם זה הרוב הוא בא מחמת טעם משום שהאונס היא טענה גרועה דיש קול לאונס ולא אלים חזקת כשרות להוציאה מרוב דרצון וא"כ לכאורה<a name="_ftnref_20" href="#_ftn_20" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_20')">*</a> קשה על הרא"ש וראבי"ה דמייתו ראיה מההיא דמעוברת דמהימנא לומר לכשר נבעלתי אפילו ברוב פסולין דמהימנא נמי לומר נאנסתי הא יש לחלק ביניהם בסברת מהרי"ק דלעיל. ואין לומר דס"ל להרא"ש דרובא דרצון הוה מדרבנן כמ"ש התוספות דא"כ מעיקרא מאי קשיא ליה מהא דרובא וחזקה רובא עדיף ע"ש, אך באמת לק"מ דלא כ"כ מהרי"ק אלא לענין ממון דאין הולכין בממון אחר הרוב וכ"ש אחר החזקה ומש"ה לא מהני חזקה שאין בה טעם כ"א שלא לבדות ההשתנות נגד חזקת ממון אבל לענין איסור אזלינן בדאורייתא אפילו בחזקה כה"ג וכן ברובא כה"ג ואדרבה הרוב דרוב פסולין הוא עדיף דמאורייתא יותר מרוב דרצון דרוב פסולין הוה רובא דאיתא קמן כמו ט' חנויות דפ"ק דחולין משא"כ רוב דרצון אינו אלא רובא דליתא קמן כמו קטן וקטנה שם, ואין להקשות הכל טעמא מאי הא רובא וחזקה רובא עדיף ומ"ט דר"ג די"ל בפשיטות דהיינו דאלים ליה ברי דאע"ג דבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחר נאמן אא"כ בידו ורובא וחזקה רובא עדיף מ"מ לגבי נאמנות האשה שלא לאסור על בעלה נאמנת אפילו נגד הרוב משום דהוה כדיעבד ובפרט באשת ישראל דאיכא חזקה דכשרות וחזקת נאמנות דידה הויא תרתי חזקה לקולא. ומיהו בחדושי רשב"א וריטב"א משמע דאפילו באשת כהן נאמנת וכמ"ש המ"מ והביאוהו הח"מ וב"ש (דלא כפ"י וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה) וכתב ע"ז וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה ולכאורה אין הנדון דומה לראיה שאינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי כמ"ש התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין, אבל אתחזק איסורא ואין בידה, אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף, וצ"ל דלא ס"ל כלל רוב דרצון דרובא דתלי במעשה הוא ומשה"נ אזיל ר"ג בתר ברי דידה אפילו ברוב פסולין משום דרוב פסולין נמי רובא דתלי במעשה הוא, וכמדומה לי שכן ראיתי בחידושי רמב"ן ביבמות ריש פרק האשה רבה (וכעת אינו בידי) דרוב נשים מתעברות ויולדות הוי נמי רובא דתלי במעשה דלא כמ"ש התוספות שם א"נ דס"ל דבאשת כהן נמי איכא חזקה דכשרה לכהונה כמ"ש התוספות ואע"ג דחזקת שתחתיו סותרת חזקה זו מ"מ חזקת כשרות עדיפא דהרוב מסייע לה דרוב נשים בחזקת כשרות הן ומש"ה נמי אלימא טובא אפילו נגד הרוב דרצון ועכ"פ למהוי פלגא ופלגא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן דאשה נאמנת נמי בדלא אתחזק איסורא כמ"ש התוספות ריש פרק קמא דגיטין (וכ"כ בחידושי רשב"א שם) ובריש פרק קמא דנדה דהא דעד אחד נאמן באיסורין בדלא אתחזק איסורא נפקא לן מאשה דכתיב וספרה לה.</p> <p class=bodytext>עוד הקשה מהרי"ט על ראיית הר"ן מהירושלמי דאתמר על מתניתין דהנושא את האשה כו' שהוא סותר להירושלמי דבריש פרקין דקאמר התם הדא דתימא שלא להפסידה כתובתה, אבל לקיימה אסור (ופירוש דברי הירושלמי שהביא הר"ן בדרך רחוק ודחוק) וכן המשנה למלך הביא ראיה לדברי הרמב"ם מן הירושלמי דר"פ. והנה ראיתי בחידושי רשב"א וריטב"א שהביאו הירושלמי הזה ולא חשו ליה משום דבגמרא דידן משמע כאידך דירושלמי שהביא הר"ן ומאחר שהיה למראה עיניהם הירושלמי הזה אין לסתור דבריהם אלא בראיה ברורה, ועיין במראה הפנים על הירושלמי דמתניתין הנושא את האשה כו' דהאריך לפרש במאי פליגי הסוגיות דהירושלמי אהדדי ומסיק דהלכה כאידך דירושלמי שהביא הר"ן. עוד הקשה מהרי"ט מהא דפריך בגמרא דידן (דף י"ב ע"א) וניחוש שמא תחתיו זינתה כו' והא לאו קושיא היא אפילו את"ל דהיינו להפסידה כתובתה אפילו באשת ישראל מ"מ י"ל כמש"ל בדעת התוספות דלא מספקינן בנאנסה אא"כ טענה דאלים ליה ברי דוקא, עוד הקשה מה הועילו חכמים בתקנתן בתולה נשאת ליום הרביעי משום טענת בתולים דהא כל אשה תטעון נאנסתי, ושותא דמרן לא ידענא למאן הקשה אי לפרש"י הא פירש שמא עי"ז יצא הקול ויתברר כו' ואי לפירוש התוספות ושא"פ דמשום אשת כהן תקינו כו' הא באשת כהן אנוסה נמי אסורה ואם תטעון לאו תחתיו זינתה הרי הוה מקח טעות, סוף דבר לא מצאתי תשובה נוצחת לדברי הראשונים והם עמודי ההוראה ומפיהם אנו חיין בכל הפוסקים שכל הפוסקים האחרונים הולכים בכ"מ בעקבותם, ואף בכאן לא תטה אשורנו מני דרכם ובפרט שדבריהם ישרים למוצאי דעת.</p> <p class=bodytext>עוד זאת דבנ"ד איכא קצת מיגו לפי שהסתירה עוברה ואף שהיה העם מרננים אחריה מ"מ יש מהם שלא האמינו לקול השמועה ואף אחר שילדה לא נודע לכל ויש שאמרו שהיה לה עצירת הדם כדרך מקרה הנשים והפילה חתיכות דם אלא שבפני בעלה גלתה האמת והוא בא לשאול ועי"ז נתפרסם הדבר דחברך חברא אית ליה.</p> <p class=bodytext>עוד רגע אדבר לפי שראיתי בתשובת הגאון מהרמ"ז הנ"ל שהחמיר על האשה לפי שהמיתה את הולד ועברה על דת ולכך נחשדה בעיניו גם בענין זה, ובאמת אין טעם לזה שאין מזה ראיה כלל שחשודה לעבור על דת במזיד דמה שהמיתה את הולד כעין שגגה הוא, ואנוסה נמי היא דלבה אנסה משום תקלה וקלון שתהיה לבוז ולחרפה בעיני כל כל הימים שיאמרו הבריות זאת האשה וזה בנה החי כו' וגם בעיני העולם נחשב לממזר ומרגלא בפומא דאינשי שממזר דמו מותר אף שהאמת לא כן הוא, מכל הלין טעמי הדבר פשוט וברור בעיני שיש לה היתר לבעלה. אך לפי שדבר גדול הוא בעיני העולם ויאמרו יהא רעוא דלישרי תרבא, לזאת לא חפצתי שתצא ההוראה מאתי לבדי ובקשתי ממעכ"ת לעיין בדבר ואם יש בידו להימין או להשמאיל לחזק הקושיות של האחרונים או להוסיף קושיא על קושייתם או שיקשה בעיניו על דברי יודיעני ואראה אם יש ממש בדבריו אשובה לי ואודה על האמת. ד' ידידו לנצח דש"ת מלו"נ</p> <p class=bodytext>יהודה ליב מיאנוויטש</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_15> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_15" href="#_ftnref_15" class='ftn'>*</a>) שו"ת זו נעתקה כאן כמו שנדפסה בשו"ת "צמח צדק" חאה"ע סי' ל' (ע' לז-לח). וישנה ג"כ בכת"י בבוך "קאנאטאפע – ענין טלית שאולה" (עי' רפב-רפג) השינויים נסמנו כאן בשולי הגליון. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_16> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_16" href="#_ftnref_16" class='ftn'>**</a>) בכת"י מתחיל:</p> <p class='ftntext'>לכבוד אה' ידידי הרב הגדול החריף ושנין מו"ה שמואל נ"י.</p> <p class='ftntext'>היות שנדברנו בהיותי במחניכם הנ' על אודות האשה ששהתה בלי בעלה זה יותר משנתים ונתעברה ואמרה שנאנסה וסיפרה מעין המאורע שצעקה ואין מושיע לה שבחצר היו ערלים ושחקו עלי' גם אח"כ סתם הנואף את פי', אשר הסכימה דעת מעכ"ת להאמינה ולהתירה לבעלה ישראל, רק שאמר לי שקשה עליו הכתיבה, ובקשה נפשו שאנכי אדרוש בתחלה לעיין בשריותא דהאי אתתא ולכתוב דעתי הקלושה ואז יגמור לטוב ויבא גם הוא על החתום, לזאת אמלא משאלותיו לטובה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_20> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_20" href="#_ftnref_20" class='ftn'>*</a>) כנראה, הכוונה להרה"ג והרה"ח וכו' וכו' נחמי' הלוי ז"ל מדובראוונע – ושקו"ט בזה בס' שו"ת שלו דברי נחמי' חאה"ע סי' יג – טו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_20> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_20" href="#_ftnref_20" class='ftn'>*</a>) כנראה, הכוונה להרה"ג והרה"ח וכו' וכו' נחמי' הלוי ז"ל מדובראוונע – ושקו"ט בזה בס' שו"ת שלו דברי נחמי' חאה"ע סי' יג – טו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_20> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_20" href="#_ftnref_20" class='ftn'>*</a>) כנראה, הכוונה להרה"ג והרה"ח וכו' וכו' נחמי' הלוי ז"ל מדובראוונע – ושקו"ט בזה בס' שו"ת שלו דברי נחמי' חאה"ע סי' יג – טו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_15> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_15" href="#_ftnref_15" class='ftn'>*</a>) שו"ת זו נעתקה כאן כמו שנדפסה בשו"ת "צמח צדק" חאה"ע סי' ל' (ע' לז-לח). וישנה ג"כ בכת"י בבוך "קאנאטאפע – ענין טלית שאולה" (עי' רפב-רפג) השינויים נסמנו כאן בשולי הגליון. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_16> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_16" href="#_ftnref_16" class='ftn'>**</a>) בכת"י מתחיל:</p> <p class='ftntext'>לכבוד אה' ידידי הרב הגדול החריף ושנין מו"ה שמואל נ"י.</p> <p class='ftntext'>היות שנדברנו בהיותי במחניכם הנ' על אודות האשה ששהתה בלי בעלה זה יותר משנתים ונתעברה ואמרה שנאנסה וסיפרה מעין המאורע שצעקה ואין מושיע לה שבחצר היו ערלים ושחקו עלי' גם אח"כ סתם הנואף את פי', אשר הסכימה דעת מעכ"ת להאמינה ולהתירה לבעלה ישראל, רק שאמר לי שקשה עליו הכתיבה, ובקשה נפשו שאנכי אדרוש בתחלה לעיין בשריותא דהאי אתתא ולכתוב דעתי הקלושה ואז יגמור לטוב ויבא גם הוא על החתום, לזאת אמלא משאלותיו לטובה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_20> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_20" href="#_ftnref_20" class='ftn'>*</a>) כנראה, הכוונה להרה"ג והרה"ח וכו' וכו' נחמי' הלוי ז"ל מדובראוונע – ושקו"ט בזה בס' שו"ת שלו דברי נחמי' חאה"ע סי' יג – טו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_20> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_20" href="#_ftnref_20" class='ftn'>*</a>) כנראה, הכוונה להרה"ג והרה"ח וכו' וכו' נחמי' הלוי ז"ל מדובראוונע – ושקו"ט בזה בס' שו"ת שלו דברי נחמי' חאה"ע סי' יג – טו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_20> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_20" href="#_ftnref_20" class='ftn'>*</a>) כנראה, הכוונה להרה"ג והרה"ח וכו' וכו' נחמי' הלוי ז"ל מדובראוונע – ושקו"ט בזה בס' שו"ת שלו דברי נחמי' חאה"ע סי' יג – טו. </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/23.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/21.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>