סימן כה
ביחוד לאה' ידידי הרב כו' מו"ה יצחק אייזיק נ"י
להוי ידוע לי' שכעסתי על אבי האשה העגונה שטרח את רומע"ל, ולא נתן לו מנוחה עד בלעו רוקו כי שמעתתא בעי' צילותא ומתון מתון מסיק כו', גם אנכי שויאי נפשאי הדרנא בקצת אשר החזקתי ביד מהרא"י סי' קל"ט בכל כחי ועזבתי את הרמב"ם פ"ז מה"נ שאפילו במשאל"ס ובדברי' שרובן למיתה התנה שאבד זכרו ובפרט לפמ"ש הסמ"ע סי' רפ"ד שסתם אבד זכרו שמעו בו שמת ואפ"ה בעי' דברי' שרובן למיתה גם הריב"ש סי' שע"ט החמיר יותר מ"מ בנ"ד יש אומדנו' אחרות המוכיחות יותר וכמ"ש גם מעל' מאומדנא דהמבי"ט וזכרתיו גם אני ועדיין צ"ע להתלמד במקום אחר ואולם להתיר עדות יבמתה שהיא אחותה ויש בנים לשתיהן נראה דהמיקל לא הפסיד ובפרט במסל"ת וכמ"ש, והנה עם היות שאין אני מטריחו לאמר כלה מעשיך מ"מ אם יש לפניו מן המוכן לא ימנע טוב לגמור בכי טוב ולשלוח ע"י מוכ"ז אם אפשר ובפרט שכן יצא מפיו ובידו מלא במכתבו.
ידידו יהוד' ליב