שארית יהודה - מלואים והוספות - סימן כו

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/index.htm">מלואים והוספות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/26.htm">סימן כו</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/27.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/25.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן כו</div></p> <p class=bodytext>לכבוד אהו' ידידי ורב חביבי הרב המופ' שנין הותיק מו"ה יחיאל מיכל נ"י</p> <p class=bodytext>כבר קדמתי להשיבו מפני הכבוד נדון העגונה מסעביר שעיקר הספק הוא במה שלא הגידו הנכרים שמם ולא שם מקומם כאשר פירשתי שיחתי שלא נמצא בכל הג"ע מקום אשר יאמר עליו כי הוא זה שמוכח מתוכו לאיזה אנשים כיוונו וגם מקום היציאה או מקום ההליכה לומר שהלכו בדרך זה שנודע לנו שהלכו אלו האנשים אשר אותם אנו מבקשים לא נזכר כלל ובמה יבחנו דבריהם שכיוונו לאנשים הידועים לנו שיצאו מעיר קראסנייערסק שמא הני אזיל לעלמא והני אחריני נינהו כדאמרי' בגמ' גבי שומשמי ושני ת"ח דקאמרי סימני' דוקא, אפס שנזכרתי מעט שהנכרי ששכרוהו</p> <p class=bodytext>לחפש בנהר הנק' אזיר"א אמר להם למה אתם מחפשים כאן הלא ידעתי שבודאי נשרפו וא"כ יש להוכיח קצת הלא ידעתי שבודאי נשרפו וא"כ יש להוכיח קצת שעל האנשים הידועים אמר דאל"כ מנין להם שאותם האנשים הם מבקשים שמא מחפשים אחרים, אך גם מזה אין ראי' כי בודאי אמר על האנשים הידועים שהרג הרוצח הידוע וכן כולם דיברו על האנשים שנהרגו מיד הרוצח הידוע אבל לא ביחנו דבריהם איזה אנשים הרג ומאן באו ואנה הלכו שזהו העיקר מקום הספק וספרא דייקנא הוא שכתב המכתב משם למעכ"ת שאין זה רק קול בעלמא שיצא שהיהודים שמקראסנייערסק נהרגו ואין כאן עדות כלל.</p> <p class=bodytext>ומ"מ לא שלותי ולא שקטתי בשביל תקנת עגונה לחפש אחר איזה צד היתר ובפרט במקום ההוא שהעידו עליו יושביו דשכיחי פריצות וכאשר נראה בעליל שנתקדשה כי הגם שלא נתקדשה אלא על תנאי מ"מ כן לא יעשה במקומינו והרבה חששו חז"ל משום צניעות ומשום פריצות כדאי' רפ"ו דכתובות לפיכך חובה עלינו למצוא צד היתר להתיר האשה מכבלי העיגון ומה שעלה במצודת שכלי אציע לפני כת"ר והוא ישקול במאזני שכלו ישמע חכם ויוסף לקח.</p> <p class=bodytext>ראשונה לפמ"ש הרא"ש בתשו' דאביי ורבא דפליגי אי חיישי' לתרי יצחק פליגי בפלוגתא דרבה ור"ז בגיטין דאביי כר"ז דבעינן תרתי לטיבותא לא הוחזקו ב' יב"ש ואין ש"מ ורבא כרבה דבחדא לטיבותא סגי אי לא הוחזקו אפילו ש"מ שרי ואי אש"מ אפילו הוחזקו שרי וכ"כ התוס' ביבמות וקיי"ל כרבא לגבי' אביי וכ' הרא"ש שכ"ה דעת הרי"ף ורמב"ם דבמקום עיגון קי"ל כרבא וא"כ בשאין ש"מ דאפילו הוחזקו שרי י"ל דלא בעי' כלל להזכיר שמו ושם עירו דהא כל עיקר דבעינן להזכיר שם עירו עם שמו ולא סגי בשמו בלבד היינו משום דחיישי' לכמה יוב"ש בעולם דהוה כאילו הוחזקו דכמה יוסף איכא בשוקה כמ"ש הפוסקים ובשאין ש"מ דאפילו הוחזקו שרי ה"ה נמי אפילו לא הזכיר שמו כלל נמי שרי, וכ"ה בהדיא בתשו' הרא"ש לפמ"ש רבינו אחמו"ר זצללה"ה ובהכי מיירי נמי בתשו' מהרי"ו סי' ע"ט. וכ"ת דמ"מ בעי' שידוע שהלך במקום שאין הש"מ דומיא דגט דידעי' שנאבד במקום שאין הש"מ ודומיא דמעשה דאנטיוכא ודכרך ביתר שידוע שהלכו לשם וכמו שביאר רבינו הג' אחמו"ר ז"ל נ"ע בתשו' ששלח להגאון החסיד אב"ד דק"ק בארדיטשוב שנדפסה דהתם מיירי בשאין ש"מ דכרקום ביתר היינו בשעה שהיתה ביתר במצור כמ"ש הרמב"ן במלחמות ואפ"ה דוקא בידוע שהלכו לשם אבל אם אינו ידוע אם הלכו שם האנשים מאן לימא לו שאלו האנשים הלכו במקום שאין הש"מ דילמא אחריני נינהו מ"מ בנ"ד מוכח ודאי שאלו האנשים שמקראסנייערסק הם הם שהלכו שמה שהעיר ההיא היא הקרובה לשם ואין לחוש אלא לזו או לשאר עיירות הקרובות לשם כיון שהם מתי מעט כמ"ש מעכ"ת ויודעים שלא נאבדו מהם אלא אלו אנשים ודאי הם הם שהלכו שמה ולא חיישינן לרובא דעלמא כיון שאין השיירות מצוייות תדיר מ"מ לפרקים נוסעים אלו הקרו' אבל לא הרחוקים דכלל אמרו באיסורין דתולין במצוי בין להקל בין להחמיר וכ"מ בהדיא בפ"ב דב"ב (דכ"ג ע"ב) דביושבת בין ההרים לא אזלי' בתר רובא דעלמא ואף שהרמב"ם השמיט דין זה (וע"ש בכ"מ דלשונו אינו מדוקדק במ"ש דפשיטא דקרובה בעינן והא ליתא דהא הרחוקה היא מרובה במנין אזלינן בתר הרוב אלא דר"ל דסביבות החלל בעינן כמ"ש בקרא בהדיא ולא לדלג על הסביב לה ולמדוד לאחרת) וקרוב הדבר שלא היתה הגי' לפני הרמב"ם כמו שהוא לפנינו קושי' זו ותירץ זה מ"מ הדין דין אמת בע"ע ודאי לפמ"ש הרמב"ם שם דה"ט דתנן נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה עכו"ם כו' דקרא כתי' כי ימצא פרט למצוי ואפילו בשאר איסורין דליכא קרא נמי קיי"ל כהאי שינוייא בטושו"ע י"ד סי' קכ"ט סי"ח, איברא דמצאתי בתשו' ושב הכהן דלדעת התוס' ביבמות ד' קט"ו ע"ב ד"ה יצחק חייש רבא לגמלא פרחא, אף שהוא דבר שאינו מצוי וענן האחר הי' מצוי יותר ולא התיר ובא כשאין ש"מ אע"ג דהוחזקו אלא בידוע העיר שיצא משם אבל דבריו אינם מוכרחים דלפי דבריו איך כתבו וסתמו כ"כ בפשיטות נגד דעת ר"ת בתוס' דקט"ז ע"א ד"ה הכא שהוא הוא עיקר בעל התוס' הידוע ועבדו כהר' מנחם שבתוס' שם אלא י"ל דהכי קאי קשי' להו דאי ס"ל לרבא דאפילו שכיחי שיירות והוחזקו שרי לה הוי לי' למיחש כ"כ לגמלא פרחא אפילו במכוין לקלקלה ועוד דלא"ה הרבה פוסקי ס"ל דגמלא פרחא דנקט רבא לסניף בעלמא קאמר ויש לסמוך עליהם במקום עיגון ואפילו לדבריו י"ל דרבא ס"ל הכי גבי גט אלא דהתוס' הוכיחו דבמיתה נמי ס"ל הכי משום דרבא אינו מחלק בין גט למיתה אבל הרא"ש וכן להרי"ף ורמב"ם לדעתו דמחלקין בין גט למיתה ה"ה בענין זה יש לחלק ולא קיי"ל כרבא בהא גבי מיתה אלא גבי גט ולפ"ז גם לפי' הר' מנחם שבתוס' שם איתתא שריא.</p> <p class=bodytext>עוד יש צד להתיר ע"פ מ"ש הרמב"ן והרשב"א ונ"י גבי יצחק ר"ג דה"ט דשרי רבא משום כאן נמצא כאן הי', הרי שמתירין עגונה דאיתתא משום כאן נמצא כאן הי' ובפ"ב דב"ב (דכ"ד ע"א) גבי חצבא דחמרא דאשתכח בפרדיסא דערלה אמרי' דעינבי אסורי' ופי' שם הנ"י ב' הרמב"ן וכן הט"ז בי"ד סי' רצ"ד לדעת הרמב"ם וטוש"ע דה"ט משום כאן נמצא כו' הרי מבואר שאמרינן כאן נמצא כאן הי' אפילו בלא הזכרת שם בלבד כמו גם גבי חצבא דחמרא. אלא שמדברי הנ"י שם מבואר דאסורין מספק כמו כרם הנטוע ירק דספ"ק דקידושין - ומ"מ י"ל דדוקא בש"מ הוי ספק משום דאיתא נמי לרובא דעלמא וגבי הכרם הנטוע ירק י"ל נמי דמיירי במקום שמוכרים שם הרבה והוה כמו קרונות של צפורי דספ"ק דכתובות דאזלינן בתר רוב סיעה ומש"ה לא הוי אלא ספק אבל אם אין הש"מ אמרי' כאן נמצא כאן הי' ודאי ואזלי' אפילו להקל וע"כ צ"ל כן דהא מתיר בגט אפילו הש"מ אלא דהיינו היכא דמוזכר שמו ושם עירו דליכא אלא חששא דשני שוירי דאינו אלא מדרבנן מאחר שלא הוחזקו אפילו במקום שהש"מ כמ"ש התוס' ספ"ק דב"מ וה"ה והוא הטעם באש"מ אע"ג דהוחזקו דשקולין הם לרבה וכן לר"ז היכא שי"ל כאן נמצא כו' וא"כ ה"ה באינו מוזכר שמו כלל דלא גרע מהוחזקו כמש"ל.</p> <p class=bodytext>ועוד יש צד להתיר ע"פ הסימן הקרחה שבראש א' מהם אף את"ל שהוי סימן שאינו מובהק מ"מ במקום שאש"מ ראיתי בתשו' ח"צ סי' קל"ד להתיר מכ"ש בנ"ד דקרוב יותר לתלות באנשים שדרים סביבות המקום שנמצא הרוצח אלא דבזה כבר כתבתי שצריך לעשות שלום בין איש לאשתו באיזה איש הי' הקרחה בראשו שהאיש והאשה מכחישי' זא"ז כמבואר בגב"ע.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/27.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/25.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>