סימן כז
מנחם יצא לעבוד מלך העולם, לבו פתוח בתורה כפתחה של אולם ה"ה נ"א ידידי ידיד עליון ויראיו הרב המפורסם מוהר"מ מענדל שי'
ע"ד השאלה דסיבר הראני ידידנו הרב ר"א נ"י בהיותי בוויטעפסק ושאלתיו מה דעתו בזה והשיבני שדעתו בפשיטות להתיר ע"פ הגמל"ת ושאמר קברתיו ג"כ ואף שלכאורה מאמר הגוי מכחשת אותו מ"מ לדברי שניהם מת ועוד שהרי י"ל שדברי שניהם אמת כמובן ולא שת לבו אל החזרה מה שהגוי הראשון חזר בו וגם אנכי לא שאלתיו אחרי רואי שלא שם לבו מפני שהי' הדבר ברבים ולא רציתי להכניס עמו בפלפולים בפני רבים והן אמת נראה כי כל ספיקותיו דמר הוא מחמת החזרה שלא רצה וכמו בלי הסכמת חביריו ליכנס בסלע המחלו' שבין מהרי"ט ס"א ססי' נ"ב ובי תשו' הב"י בדין מסל"ת ססי' ד' והיא ג"כ מחלוקת הראשונים שבין מהרי"ו סי' קס"ד ובין מהרא"י סי' רכ"א בפי' דברי מהר"מ ב"ב ואמנם בנ"ד שהחזרה יש לה אמתלא מחמת יראה נלפענ"ד שצדקו דברי הב"י שם בסוף דבריו דא"נ לאסור יותר מלהתיר והוא תלמוד ערוך גבי ערלה שא"נ לאסור משום דלא נתכוין אלא להשביח מקחו ופשיטא דאפילו מהרי"ט מודה בזה ואולי חושש מעכ"ת לדעת ראבי"ה שברא"ש ומרדכי פ"ג דמ"ק דס"ל דנאמן להחמיר אף בכה"ג אך הנה שם מחלקותו בצדו ב' מהר"מ דאף המחמיר לא החמיר אלא בדבר שבידו וכ"פ בי"ד סי' י"ו והרשב"א ס"ל להקל אף בכה"ג וכ"פ בש"ע י"ד ססי' רצ"ד (ע' פר"ח לי"ד סי' ס"ט סס"ק ל"ט) ולא עוד אלא שהרשב"א ס"ל אף בעדות אשה א"נ אלא להתיר ולא לאסור כמו בשאר איסורין וא"כ במשאל"ס דרבנן ודאי דיש לסמוך עליו וכ"ש שגם לדעת מהר"ם פליגי מהרי"ו ומהרא"י וכן מהרי"ט וב"י והי' ראוי להתיר אפילו בחזרה ממש בלי שום אמתלא ומכ"ש כשיש אמתלא וניכר שהאמת הוא כך.
וע"ד השאלה השנית אשר נשאלנו בחורף העבר לא נפלאת היא ולא רחוקה להתירה ע"פ תשו' הרא"ש כלל נ"א וע"פ תשו' מהרי"ק שקפ"ד וא"צ לפרש לחכם כמי"ב אפס מ"ש מעכ"ת להודיע לו אם נפל טעות בהעתק בנו מודיעני שכתוב שם שם האחות שטעשעריע והרי יכול לקרותו שצערא וכידוע שכל הכתוב שם הוא בלשון עוגים ולעגי שפה ולכן טעה בנו וכתב יו"ד במקום הרי"ש כי לא הי' יכול לכוין היטב ביאור השם ובקשתי לזרז להחיש מכתבו אלי כי כבר ביקשה האשה מני פעמים רבות ע"י קרובה והבטחתי להם שבבואה לכאן אושיב ב"ד להתירה ועתה כבוא מעכ"ת מוכרח אני להמתין עד בוא דבריו אלינו.