סימן כט
ע"ד הקטן שנשא אשה ומת בעודו קטן פחות מבן י"ב שנה, הנה זה פשוט שאין בקידושין כלום אפי' מדרבנן כשהוא פחות מבן י"ב אפי' לפ"ד הב"ח דמחמיר אם השיאו אביו דהיינו בשנת הי"ג דוקא דמצוה קעביד ואף גם זאת השיגוהו האחרוני' וכבר האריך בזה הרב בעל תיק"ו בתשו' שבסוף ספריו סי' ט' ועשה מעשה רב והסכימו כמה גדולים חקרי לב במדינת ליטא ופולין ויצא הדבר בהיתר ואף שבמהרי"ק ש' ל"ב כ' ב' ר"י בר"י דאם קידש אביו לו אשה צריך ליתן גט דזכין לאדם שלא בפניו הא תברא בצדו שחלקו עליו ר"ש בר"ש ור"ק איש רומי גם בתשו' ושב הכהן כ' ב' ראב"ן שחלק על ר"י בר"י הנ"ל וכבר האריך בזה בתשו' מהרי"ט ס"ב חלק אה"ע סי' מ"א דלא שייך לומר בה זכין לאדם כו' דאין זכות כ"כ דגברא בדיק ונסיב ושמא אין זו אשה המרוצה לו והאריך שם בראיות דלא תקינו רבנן כלל נשואין לקטן אפי' ע"י אביו ובפרט בזה"ז שאין רגילות שאביו יקדש בעצמו לכלתו בשביל בנו ומסתמא בנו קידש בעצמו וכ"כ בתשו' ושה"כ הנ"ל שא"ע לנ"ד שהקטן קידש בעצמו שכבר יצא הדבר בהיתר כמ"ש בתיק"ו כו' והסכימו בהיתר זה כמה רבני' וכ"נ שהסכים בפשיטות רבינו הג' אחמו"ר ז"ל נ"ע בתשו' שבסוף ספרו ומזה אין להאריך ברם כגון דא צריך לאודועי שצריכה ב' עדים כשרים שהיה קטן בשעת מיתה כמשמעות פשט לשון הרמב"ם פ"ב מה' אישות ותשו' מהר"ם שבמרדכי ס"פ מ"ח ובתשו' מיי' ס"ס נשים וכמ"ש רבינו אדמו"ר ז"ל נ"ע בתשובתו וכאשר האריך בזה בתשו' מהרי"ט ר"א סי' מ"א ונ"א ואף שיש קצת לחלק לפ"ד ולהקל בקטן דלא תקינו רבנן נשואין כלל יותר מבקטנה דתקינו לה רבנן נשואין מ"מ אין לסמוך על סברא זו להתיר ספק דאוריי' ספק יבמה לשוק בלי העדאת שני עדים כשרים כדת.