שארית יהודה - מלואים והוספות - סימן לא

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/index.htm">מלואים והוספות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/31.htm">סימן לא</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/32.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/30.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן לא</div></p> <p class=bodytext>לאהבתך פניתי את לבי לעיין רבא במילתא ובפרט כי דבר גדול הוא לאפרושי מאיסורא ויישר כחך וחילך ארי' שעוררת בזה והנה ראש דברך אמת מ"ש מצד הסברא משום שצריך המסדר לעיין בגט היטב אם יארע בו איזה פסול וא"כ הוא כדברך שהסומא הוא היודע והוא המסביר גמיר וסביר והמקרא הוא מסייע שאין בו ממש ודאי דהסומא לא עדיף ממי שאינו יודע בטיב גיטין כו' כי מה בצע בידיעה בלא ראי' וכמו שביאר רבינו הק' אחמו"ר זלה"ה נבג"מ זי"ע בה' ת"ת בפי' מדמה מילתא דלא כתיבה בש"ע ופוסקי' למילתא דכתיבא אלא אף במילתא דכתיבה הנה המעשה שבא לפניו אינו המעשה עצמו שהי' בימי הגמ' ופוסקים וצריך לדמות המעשה שאירע לפניו אם הוא דומה ממש למ"ש בגמ' וש"ע ואין חכם כבעל הנסיון מצד חוש הראי' אשר למראה עיניו ישפוט בשכלו וידיעתו ומה שישנו בראי' אצל אחרים אינו מועיל שה"ז כמי שכלי אומנתו בידו ואינו אומן והוא אומן בלא כלים ולא חזי נמי לאצטרופי והאריכות בזה אך למותר. אך מה שעורר עליו עוד כת"ר שלשה פסולי גיטין הא' משום דסומא דומה ללילה לענין סידור הגט שכתבו קצת האחרונים לפסול אפי' בדיעבד ולכל הפחות לכתחילה יש לחוש אפי' במקום עיגון. והב' מצד קריאת הגט קודם נתינה עכ"פ שמעכבת אפי' בדיעבד לענין עדים וכתבת דה"ה לענין קריאת החכם המסדר משום שהעדים אינם בקיאים ומש"ה מעמידין ע"ג החכם המסדר וגם בימי חכמי הגמ' היו מעמידים ממונה מה"ט. והג' שדנת אותו כמו שאינו יודע בטיב גיטין כו' מפני שלא ידע איסור הסומא וסמך על שלא מצאו מפורש בקיצורים עכת"ד. הנה שלשה אלה המה נפלאו ממני ולא כן אנכי עמדי מ"ש כ"ת שדומה ללילה ותפסת במושלם מ"ש הב"י (סי' קל"ו) ששמע הטעם שדומה לדין וחיזקת דבריו והבאת ראי' מחליצה לפירש"י והנמ"י שהטעם שדומה לדין משום שגובה כתובתה וה"ה והוא הטעם לגט אלא דקשי' לך מ"ש הב"ש ססי' קכ"ג על רמ"א דהתיר להמסדר ליטול יותר משכר בטלה וניחא לך משום שהדין נגמר ע"י הבעל והאשה והעדים (ומה"ט כתבת ג"כ דיש לחלק קצת בין לילה לסומא) הנה אה' לדבריך אכתי תקשי מ"ש מחליצה דהא התם נמי נגמר ע"י היבמה והיבם בחליצה ורקיקה וגם ע"פ עדים דאשתמודעינהו כו' אלא מאי אית לך למימר שאני חליצה דמ"ח בג' דיינים אבל בגט אשה א"צ דיינים כלל ומשה"נ אינו דומה לדין כלל שהרי אין צריך ליתן לה אלא בפני עדים אלא דהוו ממני הבקי אגיטי ללמדם כדפירש"י וכמ"ש גם מעכ"ת ואם תצטרך לגבות כתובתה תושיב דיינים אבל מסדר הגט לאו דיין הוא כלל משא"כ בחליצה שהדיינים יושבים ואם תצטרך לגבות הכתובה תגבה בפניהם הרי ישיבתם דומה לאתחלתא דד"מ לר"א דפוסל בלילה ולרבנן הוי כגמ"ד משום שהכל יודעים שאחר החליצה תגבה כתובתה והוי כאילו נשאו ונתנו בדין כבר ובלילה פוסקים איש פ' אתה חייב ליתן לה כתובתה וכל זה לא שייך בגט ולפ"ז יפה עשה הב"ש שכ' שהטעם ששמע הב"י אין בו ממש ושכ"ה גם דעת רמ"א אלא הטעם שהחמירו בו האחרונים ע' בנ"ש סי' מ"ה סקמ"ט (וע"ש שהביא מתוס' דסנהדרין ושם מפורש שאשה מתגרשת בלילה) וס"ק ס"ה ולדידי חזי לי טעמא אחרינא עפ"י מ"ש הסמ"ע בסי' ה' ב' קובץ ישן* בלילה צריך להדליק נרות כדי שיכירו היטב כו' (אלא דמה שיצא ללמד לענין דין השיגו הש"ך ע"ש) וא"כ בגיטין דחששו הרבה לקרות קודם הנתינה שמא שטר פסים הוא בידו ואחר הנתינה דילמא עייל לבי' ידי' והחליף וא"כ מאחר שחשוד לקלקל ולהחליף הרבה כ"כ חששו ג"כ שאפי' הדלקות כמה נרות לא יועילו שמא יפנה לצד אחר שלא כנגד האור לסתור עצה והי' במחשך מעשיו והעדים לא ידקדקו כ"כ וא"כ אין חשש זה אלא לגבי העדים ולא לגבי המסדר שלא עליו מוטל הדבר הזה וכמו שית'.</p> <p class=bodytext>ומ"ש מעכ"ת לפסול משום קריאת הגט שכמו שהעדים צריכים לקרותו ה"ה המסדר משום שרוב מצויין אצל גיטין אינן מומחין עכת"ד, תרי תמיהי חזינא הכא חדא מה ענין הקריאה אצל בקיאות שהקריאה היא משום דחיישינן דלמא שטר פסים הוא וכמ"ש גם מעכ"ת ואין זה אלא עדות בעלמא עדי ראי' וידיעה לקרות אבל לא ידיעת הדינים וההלכות ועוד מ"ש שרוב מצויין אצל גיטין אינן מומחין הוא היפך דריש גיטין סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי וה"ה העדים דהא צ"ל בפני נחתם ג"כ משום דחתימה לשמה נמי בעינן דמודה ר"א במזוייף מתוכו כדאי' בגמ'<a name="_ftnref_32" href="#_ftn_32" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_32')">*</a> ממה שהבאת דגם בימי חכמי הגמ' היו ממנים בקיאים על הגיטין משם ראי' דאין לפסול בלי קריאת החכם דהא תנן שינה שמו ושמה כו' ופרכי' עלה ביבמות פ' האשה רבה מאי ה"ל למיעבד ומשני איבעי להו לאקרוי' לגיטא ופירש"י לפני חכם הרי דמתני' מיירי בדלא אקרוי' קמי חכם ואפ"ה דוקא שינה שמו ושמה כו' הא לא לא.</p> <p class=bodytext>והאחרון הכביד שדן עליו מעכ"ת כמי שאינו יודע בטיב גיטין מחמת שלא ידע בעצמו איזה חשש איסור וטעה בדין. והנה גדולה מזו משמע בגמ' שהבאתי שאפילו הי' במזרח וכתב במערב שהסופר והעדים טעו בדרך ורב הונא כדאי' ס"פ הזורק ובגמ' הנ"ל מוקי לה בדלא אקרויי' קמי חכם ונמצא שכל הגט נעשה על פיהם בלבד ואפ"ה לא פסלינן אלא מטעם שינוי ולא משום שהגט נעשה בפני הדיוטות לפי דעם הרא"ם שפסל גופו של גט מה"ט ואף שי"ל שהרא"ם בתשו' סי' ל"ה הובא ב"י ססי' קמ"א ורמ"א שם סעי' ל', לא פסל אלא לכתחלה קודם נתינה וכמו שית' מ"מ לא אשתמיט תנא לאמורא למימר דבכה"ג דהעדים טעו בדין פסולים לכתחלה גם בשאר גיטין והא דאמרי' ברפ"ק דקידושין דכל שאינו יודע כו' תברא בצדו דהא מיבעי לן אי לא ידעי אפי' הא דאר"ה א"ש הלכה כר"י ופרש"י ותוס' דמיבעי לן אי הוה מילתא דשכיח וא"כ כי אמרי' אה"נ היינו נמי דוקא במילתא דשכיחי אבל מילי מסר י"ל דלא שכיח כ"כ וכ"מ ביבמות דקט"ו דדמי לגמלא פרחא או קפיצה וא"כ ה"נ פסול הסומא להיות מסדר לא שכיח והרא"ם דפסל הגט משום שלא ידעו עיקרי דיני סידור לשון מינוי השליחות והר"ן שבריב"ש סי' ש"צ שמשמע מדבריו שחשש לכמה חששות רחוקות שכתב לא לראוהו בלילה לבד כו' מכלל דלראוהו בלילה נמי חיישי' היינו לענין המעשה ב"ד בלבד שמכיון שצריך מעב"ד להתירה לא הי' סומך על דיינים כאלו (ע"ש שבחנם הגי' כ"ת שאינן כתיקונו במקום שאינן כדאים דוקא. ומ"ש מעכ"ת ב' תשובות משאת משה דאפי' טעון בדין חתם סופר ועד ואפי' ידעו שהוא אסור אלא שלא ידעו אי מדינא או חומרא בעלמא כו' ומזה יצא למעכ"ת לדון בדבר חדש שאין לסמוך על המסדרי' מתוך הקיצורי' שלא ידעו שרש ומקור ההלכה על בורי', הנה זה משה האיש לא ידעתיו מנו רב ומנ"ל להחמיר כ"כ ומכ"ש מה שנמשך למעכ"ת למד מן הלמוד לקרות אותם המסדרי' מתוך הקיצורי' שאין יודעים בטיב גיטין לא ידעתי מנ"ל הא, שאפי' האוסרים להורות מתוך הקיצורים כמבואר בדברי רבינו הג' אחמו"ר ז"ל בה' ת"ת אין זה אלא לכתחלה אבל בדיעבד לא שמענו ואף את"ל דחששו גם בדיעבד אין זה אלא בדבר דשייך בהו הוראה כי לשון הרא"ש כלל ל"א על הלומד מתוך ספרי הרמב"ם שאם אינו בקי בגמ' לא יבין דבר לאשורו סבור שמבין ואינו מבין ויכשל בדין ובהוראה וזהו דוקא בסברא שצריך עומק השכל והרבה ישוב הדעת אבל בדברים פשוטים הרי אדרבה נגלה לעין כל שהרמב"ם העמיד הכל בלשון צח לשון המשנה ובשפה ברורה אלא שרש"ל כ' בהקדמת יש"ש ליבמות רבי' לא חקרי אחרי שרש הלכה ומסדרי' גט וחליצה כמו שמסדרים הגדה של פסח מתוך הסידורים כו' ומיירי לענין שיש פ"פ לבע"ד לחלוק על הקיצורי' ולברר מתוך הגמ' שאינו כן ולא רבי' יחכמו בדור הזה להכריע בדבר ההלכה הערוכה בסידור מהר"מ מקראקא וכל זה להאוסרי' להורות מתוך הקיצורי' ובעל נפש יחוש לעצמו אבל יש ויש רבי' וכן שלמים גדולים חקרי לב שעשו הלכות פסוקות בקצרה דוקא משום דס"ל כאידך פי' שברש"י בהא שמורים הלכה מתוך משנתם משום דבגמ' אמרי' הא מני כו' או חסורי מחסרא כו' ולכן דור אחר דור ראו הלכה למעשה המוסכמת מפי גדולי ראשונים ואחרונים ועשו הלכות פסוקות בקצרה למען דעת כל מבין במעט הבנה ואפילו רק היודע בגמ' ומפרש"י ברוב המקומות צא ולמד מה' שו"ב שבגמ' החמירו מאד ואסרו אפי' בדיעבד מדינא דגמ' ואפ"ה בוחרי' בקיצו' ורבינו הג' אחמו"ר ז"ל לא החמיר אלא שיהי' להם ג"כ לב להבין בגמ' ופירש"י ברוב המקומות ומטעם שכתבתי וגם אין צריך שיהי' בקי אלא בעיקר ה' שו"ב אבל לא בדבר ששייך להוראה ומסתפק ושואל יודע קרינן בי' וה"ה והוא הטעם לענין גיטין ומשה"נ אמרו סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי ואף שאינם מורי הוראות בישראל כי לא עליהם מוטל הדבר הזה להיות בקיאים בכל פרטי ההלכות ודקדוקיהן אלא בעקרי ההלכות השכיחות וצריכות לכתחלה וכל שיארע בגט איזה דבר הקשה להם יביאון אל הרב המורה ומשה"נ לא פסל הרא"ש למפרע הגיטין שניתנו בפני עדים שנמצאו שאין יודעים בטיב גיטין שאף דאיתרע חזקתייהו ובכה"ג לא אמרי' השתא הוא דאיתרע מאחר שלא הי' חזקה להם כלל אין כאן אלא ספק א' שמא אירע כו' וכמ"ש הרשב"א והובא בי"ד סי' א' ומ"ש הרא"ש קשה לאסור למפרע וכ' אין זה כדאי במקום איסור מדינא ויקוב הדין את ההר ואף במדרבנן כמה גדולים ד"ח לקיים גזרתם לפעמי' שאף אם נשאת תצא א"ו דס"ל דאין כאן אפי' פסול דרבנן משום דל"ש כ"כ שיארע לפניהם איזו ריעותא בגט הפוסלת מדינא וגם ל"ח דלמא לא קראו הגט קודם הנתינה דהויא ספק מגורשת משום שמסתמא עשו כמנהג ואף שלא אתם יודע עד מה אתרמי להו כסומא בארובה משא"כ בשו"ב דלא שייך זה והרא"ם לא פסל הגט אלא לכתחלה קודם הנתינה שלא ינתן וזכורני שבימי רבינו הג' אחמו"ר ז"ל נשלח גט והרשאה מסמאלענסק ללאדי והיתה ההרשאה פסולה כי כתבו ועדיו החותמים בו עדי ההשראה במקום עדי הגט ואמר הרב ז"ל שראויי' לגערה (בל"א וויגוואר) וצוה לשלוח הרשאה אחרת (ומעה כזו הובא בת' צ"צ סי' ק"י כ"ה בת' מהרי"ל) ולא פסל את הגט ולא הדיינים דלא כרא"ם ולא ידעתי אי לא שמיע לי' כלומר לא סבירא לי' או מפני שעכשיו הכל בקיאים בקיצורי' ובפרט בסדר שסידר מהרמ"מ מקראקא וכמדומה לי שזה הטעם שמעתי שעכשיו אין לדון כלל אחר דייני הדיוטות אם באנו לדון אח"ז לא ימצא א' בעיר כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_32> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_32" href="#_ftnref_32" class='ftn'>*</a>) עד כאן נמצא בכת"י. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_32> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_32" href="#_ftnref_32" class='ftn'>*</a>) עד כאן נמצא בכת"י. </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/32.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/30.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>