שארית יהודה - מלואים והוספות - סימן ד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/index.htm">מלואים והוספות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/4.htm">סימן ד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/5.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/3.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן ד</div></p> <p class=bodytext>במ"ש רבינו הגאון ז"ל בסי' קפ"ד ס"ק כ"ב ובסי' קפ"ו סק"ח לענין וסת ההפלגות.</p> <p class=bodytext><b>שאלה</b></p> <p class=bodytext>ע' ש"ע רבינו ז"ל סי' קפ"ג ס"ק כ"ב, ובסי' קפ"ו סק"ח לענין וסת ההפלגות שכ' וז"ל שמשערין ההפלגה מסוף ראי' לתחלת ראי' כו' והיינו מתחלת הנקיים שלה. או מליל טבילתה שהכל חשבון א' כדלקמן ססי' קפ"ו - ושם סק"ח ביאר יותר וז"ל שכשהיא רואה לעולם ביום י"ד לטבילתה כו' עד וא"כ בין שתחשוב מהתחלת הנקיים ובין שתחשוב מליל טבילה הכל חשבון א' מי"ד יום אחר הטבילות או מכ"א יום מהתחלת הנקיים או מכ"ב יום מסוף הראיות (משא"כ כו' יעו"ש) עכ"ל - ולענ"ד החלושה תמוה טובא דלדידן דלעולם אין מתחילין למנות הנקיים עד יום ו' מתחלת ראייתה ל"ש ראתה יום א' או ראתה כל החמשה ימים בין שמשה כו' [רק אם ראתה ו' ימים אז תתחיל הנקיים מיום ז'] וא"כ צריכים לשער וסת ההפלגה דוקא מסוף ראי' היינו מיום שפוסקת לראות ולא מהתחלת הנקיים או מליל טבילה. כגון אם ראתה בפעם ראשון ה' ימים ופסק ה' קודם הערב וספרה מיום המחרת ז"נ וטבלה, ואח"ז ביום י"ד לטבילתה שהוא כ"ב מסוף ראייתה ראתה רק יום א' ועכ"ז לא תתחיל למנות הז"נ (לדידן) רק עד יום ו', וא"כ כשתשער ההפלגה אחר ראי' הב' לחוש ליום י"ד אחר טבילתה השנית לפרוש סמוך לוסתה או מיום כ"א מהתחלת הנקיים יהי' זה יום כ"ו מסוף ראייתה. וא"כ הוא חשבון מוטעה. ואינו צריכים לשער ההפלגה לחוש ביום כ"ב מסוף ראי'. וביום כ"ו מסוף ראייתה הרי כבר עבר וסתה. אלא הוסת הי' ביום יו"ד מליל טבילתה, או ביום י"ז מהתחלת הנקיים, וכ"ש בוסת קבוע ג"פ כה"ג, דנפיק מני' חורבא. ודעת לנבון נקל שכמ"כ בהיפוך אם בתחלתה לא ראתה רק יום א' ואח"כ תראה ה' ימים - ולחכם כמי"ב א"צ לפרש. ולענ"ד הוא תמוה מאד. ושאלתי לחכמים ואין פותר. ובקשתי מאדוני ידידי למחול עכת"ר ולהשיבני -</p> <p class=bodytext>נתן הלוי הורוויץ מפאלצק</p> <p class=bodytext><b>תשובה</b></p> <p class=bodytext>קודם ר"ה העבר מצאתי דאתאי לידי איגרתיך החמודה וחדאי נפשאי בפלפולא טבא אשר הקשית לשאול בדברי רבינו הגאון אחמו"ר נ"ע במ"ש בה' נדה סי' קפ"ד וסי' קפ"ו דחשבון ההפלגה הוא מסוף ראי' לתחלת ראי' או מן הטבילה לטבילה דהכל חשבון א'. שהוקשה לך שאין החשבון מכוון לדידן שמונין אחר ו' עונות מיום הששי לתחלת ראי' כמו שהארכת בדבריך וגם כתבת ששאלת לחכמים ולא פירשוה ומה אומר ומה אדבר לא חכם אני כו'. אלא דילפינן מציאה מחיפוש ומצאתי בספר סדרי טהרה בשם תשובת מ"ץ סי' ס"ג בסי' קצ"ב סק"ג וסי' קצ"ו סקי"ז דאפי' למ"ד דלא בעי' ספורין לפנינו מ"מ בעי' שתתן עיני' ודעתה על הז"נ שבאם לאו הרי היא מוחזקת בטומאה וא"כ נשי דידן שאין מונין הז"נ אלא מיום הששי הרי קודם לכן לא יהבי דעתייהו כלל וגם אין מפסיקי' בטהרה קודם לכן וכלשון רמ"א בסי' קצ"ו ותפסוק ביום ד' כו' בשגם כי לפי הנראה כל נשי דידן בווסתות שלהן הן בתחלת נדות ולא מיבעי' בכגון שכתב הרב ז"ל ביום י"ד לטבילתה שהוא יום כ"ב לסוף ראייתה אלא אפי' אם לא ראתה עד יום כ"ו אין מונין יום כ"ו הראוי לזיבה מאחר שלא ראתה ביום י"ט כמ"ש הרב ז"ל בהקדמה והוא ע"ד פירש"י ז"ל דהסכמת הפוסקים כמותו ונדה מעיינה פתוח כל ז' אלא דלענין זה עשאום כזבות כמ"ש הרב ז"ל ודיינו אם תתן עיני' ודעתה על הז"נ אבל בלא"ה לא ובהכי ניחא לי דלכאורה אדרבה קשי' לאידך גיסא דכל עיקר שבא הרב ז"ל לפרש כן הוא כדי לפרש לשון הרמ"א שבסי' קפ"ז ס"י שהוא מתשובת מהר"ם ב"ב שבתשו' הרשב"א שהולך בשטת רש"י ס"פ האשה כו' ד' ס"ד א' ד"ה ה"מ כו' ע"ש ס"ק מ"א בק"א שהעמיק הרחיב בזה והרי כל עיקר דברי רש"י הם ע"פ הגמ' דספ"ד ד' ל"ט ע"א ט"ו לטבילתה שהוא כ"ב לראייתה ובזמנם ודאי היו מונין נדות וזיבות וכדאמר בהדי' בגמ' שם דקאי בימי נדתה כו' בימי זיבתה כו' ועדיין לא נתפשטה חומרא דר' זירא וגם חומרא דרבי דאתקין בשדות (נדה ס"ו א) עדיין לא נתפשטה וא"כ האי ט"ו לטבילתה אינו מכוון להיות כ"ב לראייתה אלא לתחלת ראי' אלא ודאי דשאני נדה דמעיינה פתוח כל ז' ומש"ה הויא ההפלגה מטבילתה דוקא וממ"ש בגמ' שהוא כ"ב לראייתה אין ראי' דחשבינן לראייתה [והיינו ע"כ לתחלת ראי' כמ"ש] דאדרבה מדפי' שמואל ואמר לא שנו אלא ט"ו לטבילתה כו' משמע דמ"מ לא אפיק מתני' מפשטה דסתם ט"ו הוא לטבילה משום דאין לחשוב מתחלת ראי' שאין זה הפלגה שההפלגה היא מה שאינה רואה כמ"ש הרב ומש"ה קתני סתמא יום ט"ו היינו ט"ו לטבילתה שהוא סוף ראי' ולפ"ז אני אומר דכל הטורח שטרח רבינו אחמו"ר נ"ע הוא דוקא לדידן כדי לפרש לשון רמ"א בסי' קפ"ז ס"י דלעיל וכן דברי התה"ד בסי' קפ"ז שהוא היש שכתבו שברמ"א סי' קצ"ו שעל פיו נהגו נשי דידן שחשבו לטבילה ואע"פ שסופרת ז"נ לעולם אחר ו' עונות ומשה"נ דקדק בסי' קפ"ו דהחשבון שמתחלת ראי' אינו מכוון אפי' לדידן.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/5.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/3.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>