סימן ו
(יו"ד סי' קפ"ז)
לכבוד אה' ידידי ורב חביבי הרב המופ' החריף כו' מוה"ר נחמן נ"י
שאלתו שאלת חכמה הגיעני לנכון וכבר השבתי לו ע"י איש א' מוויטעפסק שהבטיח לי למסור בעין יפה לעו"ש מקהלתכם שמצויין שם תמיד אך כעת אתרחיש ניסע שלוחו של ידידנו מוה"ר יהודא* שאומר שמידו בודאי יגיע למוהי"ל בלי שום חשש ספק אמרתי להשיב שנית כי כולי האי ואולי לא הגיע לידו המכתב הראשון והייתי נחשב בעיני מוה"ר שלא חשתי להשיבו ח"ו.
ע"ד האשה קשת רוח שיוצא מבטנה כמלא אגרוף וכשמשמשת להחזיר מוצאת דם ונק' שמו בפי לשון מע"כ בשם שבר, הנה יש בזה ב' מינים, הא' שנקרע עור הפריסה מעל הבני מעי' ועי"כ הב"מ יוצאים כדרך שיש ג"כ באנשים ובזה ודאי אין לחוש לדם המקור כל עיקר אך בזה המין ממין השבר אין מצוי בו דם כלל ולבבי ידמה באשה זו שהיא ממין הב' והוא הנקרא בפי הפוסקים בשם עקירת המקור שנעשה מחמת לידה קשה ומילדות שאינן בקיאות, אשר ידוע למו"ה שכמה דיואות נשתפכו וכמה קולמסי' נשתברו בהרבה פוסקים ובתשובות האחרונים וע"פ מעשה דר"ש לפי פי' בגמ' רפ"ג דנדה אין דרכה של אשה לראות כו' ויש בזה להאריך הרבה אך מה שאני מורה ובא הלכה למעשה בהסכמת רבינו הג' אחמו"ר ז"ל נ"ע אודיעו בקיצור נמרץ, שאם ידוע לה שבעוד היות החתיכה למעלה בעומק אינה רואה שום דם בבדיקתה רק בצאתה לחוץ ע"י מגע החתיכה בעצמות הקטנות הסוגרות דלתי בטנה נמצא דם על העד ואף לפעמים מצוי ששופעת ג"כ שיש לטהר אליבא דכ"ע לא מיבעי אליבא דר"ש לכל הפירושים שנאמרו בו כמ"ש הב"י והב"ח שכיון שבשעה שעקרה לא הי' דם אלא בחתיכה כו' אלא אפי' להחולקי' עליו יש לטהר כי זאת חקרנוה אני ורבינו אחמו"ר ז"ל ע"פ הדאקטאר המפורסם מו"ה ישעי' נ"י שהאמת הוא כמ"ש בתשו' נ"ב שעקירה זו היא לא עקירת האם ממש כמו שיושב הכו"פ אלא היא עקירת עליונו של פרוזדור והדם המתהוה בו אינם דם המקור אלא הוא מחמת עיפוש והפסד הבשר לפי שנתלש ממקום חיותו במקצת ואפי' הוא מעורה ומחובר במקצת במקומו מ"מ כיון שיוצא ממקומו לחוץ מתהוה בו עיפוש והפסד והראי' שהדם מעורב בליחות ולכן לא נמצא בו דם כשהוא עדיין בעומק בפנים לפי שהאם לא היתה פוסקת לראות כלל וכולי האי ואולי הוא קרוב הדבר שלכן הוסיפו הטור ורי"ו במעשה דר"ש ולא היתה פוסקת כו' ועם היות שכתבו כל זמן שהחתיכות בבית החיצון הנה אפי' כשהוא בעומק בפנים עדיין היא בבית החיצון כל זמן שלא הגביהתו למעלה הרבה בעומק לפנים מכדי שהשמש דש והגבהה כזו א"א להיות כלל כ"א ע"י כלי המיוחד לכך אצל הדאקטורי' כידוע וגם ראי' שעקירה זו אינה עקירת האם שהמילדות אומרות שנשים כאלו יכולות לילד בשעת הלידה אוחזות החתיכה מן המעי בידן שלא יעטוף את הולד ומ"מ כשהיא מוצאת דם על העד בבדיקתו בעוד שהחתיכה בעומק בפנים מראי הוראה אנכי לסמוך על סברא זו רק בצירוף דעת הר"ש אליבא דכ"ע וככה אמרתי לפני אחמו"ר ז"ל וקלסי', והאמת אגיד שהרבה נשים נטהרו אל ידי וכמעט לא מצאתי לאחת מהן שתאמר שמוצאת דם בעוד החתיכה בפנים בעומק רק שיש הרבה נשים שאינן מרגישות עדיין יציאתן לחוץ מפני שאינו נופל להם הרבה למטה כ"כ כי ידוע שהאשה שלא ילדה אלא ולד א' אינו נופל לה כ"כ למטה ובלידת הולד הב' והג' נופל למטה יותר ואותן הנשים שאין נופל להם למטה כ"כ אני מצוה לבדוק ע"י מטלניות ארוכות שתשים בעומק הרבה וקצה השני למטה ואח"כ תבדוק עד זה וכשתמצא דם על העד שתבדוק כו' תוציא את המטלניות והי' אם קצה העליון נקי בודאי הדם בשעת הנפילה מחמת מגע ודוחק החתיכה בצדדי' ע"י הילוך וישיבה קשה וכדומה.
כל זה ראיתי להשכילך בינה מילתא בטעמא קצת והאריכות בזה לפילפולא בעלמא בקושיות ופירוקים כי היכי דלירווחא שמעתתא לא עת האסף בפה וגם אין דרכי בכך.
ד' ידידו לנצח
יהודה ליב באאמו"ר מו"ה ברוך זצללה"ה
(עוד בענין הנ"ל)
הנה בנדון האשה אשר כבר השבתי לו כלבבי ותמיהני אשר כתב אלי שסמך עלי להתירה ואנא לא סמיכנא להתירה. בהיותה מעוברת כמבואר בתשובתי אם לא ע"י בדיקת שפופרת שתמצא מהצדדים אם עלתה לה הבדיקה אז מכ"ש שתועיל עכשיו ובפרט שיש עכשיו לתלות יותר בצדדים אחר לידתה מחמת שהוכו צדדי הרחם מחמת הלידה ומ"מ בלא בדיקה לא מלאני לבי להתירה מחמת שנמצא בראש העד והעצה היעוצה לבדוק בדיקה יותר קלה משפופרת לתפור כמין כיס ארוך [שקורין קישקע] ולמלאות מוכין בדוחק ויהי' עגול ועב וארוך כמדת אבר בינוני וראשו יהי' דק בכדי שלא יגע ראשו בצדדין ותכניס על ידי אשה חכמה שתשיב את האשה ותכניס בנחת הכיס עם המוך דחוק והי' אם תמצא דם מן הצדדים ולא בראשו הוכחה גדולה שהדם בא מן הצדדים וגם אז יהי' בנקל להאשה לידע באיזה צד היא רואה ותשמור תמיד אותו הצד ובפרט אם תרגיש כאב באותו צד ובדיקה זו למדתי מספר סדרי טהרה סי' קפ"ז סק"ז [וגם הובא בס' מ"י שם סק"ח וגם בבל"י סי' קפ"ז] וככה נסיתי הרבה פעמים גם בחיי רבינו אחמו"ר ז"ל ע"פ ציוויו ועלתה בדיקה זו להתיר כמה נשים אך אם לא תמצא דם כלל מן הצד אין לסמוך על בדיקה זו כי אינו דומה לרואה מ"ת כידוע ואמנם כל זה אם בכל פעם שבודקת מוצאת אותן הטיפין אבל אם לפעמים מוצאת ולפעמים אינה מוצאת לא מהני בדיקה זו ואין להאריך ולפרש לחכם כי מאליו יבין.
(עוד בענין הנ"ל)
וע"ד האשה שיש לה חולין שקורין גירירט באמת יש בזה שני ענינים יש שקורין גירירט לאשה שיש לה חולי שבר וחולי השבירה הוא מה שיוצאין בני מעיים כדרך שיש לאנשים ג"כ ואותו החולי ע"פ רוב אינו מוציא דם, ויש שהוא נפילת המקור והוא שקורין באשכנז פארפאה"ל ובמדינתינו קורין גם זו גירירט והנה בנפילת המקור כמה דיואות נשפכו וכמה קולמסין נשתברו והדברים עתיקים ואילו באתי להאריך בזה לא יספיקו כמה ניירות, אך בקיצור נמרץ אודיע מה שאני מורה ובא ואמרתי גם לפני רבינו אחמו"ר זצללה"ה זי"ע וישר בעיניו בהיות ידוע שנפילת המקור יש ג"כ ב' ענינים הא' שהרחם בעצמו נופל לבית החיצון כמ"ש בכו"פ והיא מילתא דלא שכיחא רק מאי דשכיחא כעת הוא שעליונה של פרוזדור הוא נופל למטה שהוא הנרתק (שקורין שייד) כאשר שמעתי מפי קדשו של רבינו אחמו"ר ז"ל וכן אמר לו הדאקטאר המפורסם ידיד ----- [יש לברר אם חסר פה אות או מילה!!!] מ' ישעי' נ"י והמופת לזה כאשר אומרות המילדות שיש הרבה נשים בחולי זו ויולדות ובשעת לידה צריכים להחזיר הנפילה לצדדים ובחתיכה כזו הנופלת ע"פ רוב אין הדם זב ממנה אלא אחר נפילתה לכותלי בה"ר שאז יתחכך החתיכה ביציאתה דרך העצמות הקטנו' וגם בהילוכה ובישיבתה ובפרט בשעה שדוחקת א"ע לעשיית צרכי' ואז נוטף ממנה הדם מחמת שנסחט מן החתיכה ואותו הדם שמתהוה אחר צאת החתיכה לחוץ הוא בודאי שלא בדרך ראי' שבשעה שעקרה החתיכה לא הי' הדם אלא כנוס בחתיכה והמופת לזה שבשעה ששוכבת שחוזרת החתיכה למעלה קצת אינה רואה בשום אופן ובזה אני מורה ובא להתיר בפשיטות מכיון שבשעה שהחתיכה למעלה אינה מוצאת דם על העד בבדיקתה רק אחרי צאתה לחוץ ואמנם גם בזה צריך לדקדק שיש נשים שרואות דם ממש מן החתיכה כזו ג"כ ויש לחתיכה זו וסת שרואות ממנה כמו שיש וסת להמקור ממש ולאשה כזו יש לה שני וסתות א' מפי המקור והא' מחתיכה זו ועל אשה כזו קשה לטהרה וא"א לבאר במכתב וכולי האי ואולי החכם יבין מעצמו דבר מתוך דבר.
ואודות העגול שנותנין בא"מ לענין הפסק טהרה תוכל האשה לבדוק שם אף שהעגול מונח שם אבל לענין טבילה צריכה להסיר בשעת טבילה שלא תהא חציצה ומ"מ אם תרגיש כאב גדול בשעת הסרה יש לסמוך שלא להסיר ותכניסנו יותר בעומק. [ועי' תשו' נ"ב סי' ס"ד ובתשו' זכרון יוסף].
*) בתוכן ענין זה ראה לעיל ע' לב, ד.
*) בתוכן ענין זה ראה לעיל ע' לב, ד.