שארית יהודה - מלואים והוספות - סימן ז

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/index.htm">מלואים והוספות</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/7.htm">סימן ז</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/8.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/6.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן ז</div></p> <p class=bodytext>ע"ד האשה שבעת העיבור מוצאה כמעט בכל יום על העד שבודקת בו ליחה לבנה ובה טפת דם אדום, יבש ע"פ רוב, ולפעמים הוא לח קצת ולא לח ממש אלא כמו דם קרוש, והדם הוא כמו פירור קטן מאד עד שאין כל עין שולטת בו כ"א אחרי העיון היטב. והנה מעכ"ת טרח ויגע בזה ובדק כמה בדיקות ופנה לכל צד אולי הוא מחמת הכינים, או אולי הוא מחמת השתן ובכל זה לא עלה בידו דבר ברור, והאמת אגיד ששאלה כזו נשאלה מלפני רבינו הגאון אחמו"ר ז"ל כמה וכמה פעמים וטיהר בפשיטות ושאלתי אותו כ"פ, ודחה בשתי ידים, ואמר סתם שאין זה כלום, מבלי להגיד לי טעמו ונימוקו, וחשבתי בעצמי שלא לתקוע להלכה למעשה כדבריו, וכדאשכחן ספ"ב דנדה (ד"ז סע"ב) דלייט ר' ישמעאל בר"י על מאן דעביד כר' חנינא ואמר ר"ח הוא דחכים כו', עד שפ"א אמר לי הלא ידעת ענין המחלוקת שבין תשו' עה"ג (סי' כ"ב) ובין הח"ץ (סי' ע"ג) ומשם תבין איך שיש לדון כדברי העה"ג ולא מטעמי' ויש בזה דברים הרבה ואין להאריך עכ"ל. וכאשר בינותי בעצמי ראיתי כי הן אמת מה שהתיר בת' עה"ג שאם מוצאה על העד קרטון קטנים מחמת שהרופאים אומרים שהטיפין באין מן הצדדים שיש שם גידין דקים כחוט השערה, ולפעמים כשהאשה מרובה בדמים גידי' קטנים האלו הם מושפעים ומלאים דם הרבה וכשהאשה בודקת כו' אז הם נפתחים כו', יפה השיג עליו בתשו' ח"ץ סי' ע"ג שהם דברי הבאי כיון שאין שם מכה וגם הרופא אינו אומר שיש שם מכה אלא שהוא שופט בשכלו ששינוי ומקרה זה הוא מגידין שבצדדים. ואף אנו נאמר שמחמת רבוי דם שבמקור שהוא ג"כ עשוי מגידין ועצבים הדם יוצא והוא דם נדה ממש עכ"ל. באופן שאי לסמוך על הרופאים בכה"ג. אך העיקר הוא מ"ש וכשהאשה בודקת דוחקת בגידים האל כו' דתלינן שבא מן הצדדים ע"י מגע ודוחק ששם היא דוחקת בכניסת העד ובהוצאתו. משא"כ במקור אינה דוחקת כלל שאינה מכנסת את העד בעומק כ"כ עד סמוך למקור, ואפי' בשעת הפסק טהרה לא הורגלו הנשים להכניס את העד עד מקום שהשמש דש, דבדיקה קשה היא מאד כמ"ש הב"י סי' קצ"ו [וא"צ לאמירת הרופאים אלא לידע שיכול להיות שיבא הדם גם מהצדדים אבל לתלות שבאו הטיפין מהצדדים ולא מן המקור גם בלי אמירת הרופאים יותר יש לתלות בצדדים שיש שם מגע ודוחק מבמקור שאים שם מגע ודוחק כלל]. וגדולה מזו מבואר בהגש"ד ובתשו' א"ש שבבדיקת שפופרת שלא מצאה כלום תלינן הדם שבא אח"כ הוא מן הצדדים כיון דחזינן שע"י מגע ודוחק בא הדם יותר יש לתלות בדוחק הצדדים. והובאו בדברי ק' של רבינו הגאון אחמו"ר ז"ל סי' קפ"ז ס"ק י"ג (ד' ח' ע"א). וכ' שכ"ד הב"ח וט"ז, ואף שלענין מעשה לא סמך רבינו ז"ל על דבריהם באיסור כרת, היינו ברואה מ"ת שגם מן המקור בא ע"י מגע ודוחק האבר סמוך למקור אפי' לפ"ד הסמ"ע דבאורך תליא מילתא, וכ"ש לפ"ד הב"י ומ"ב שבעובי ג"כ תליא מילתא הרי נוגע ודוחק סמוך למקור, ובלא"ה הרי הרגל הדם לבא מ"ת כמ"ש הפוסקים [ויש בזה אריכות דברים דא"כ מה מועיל בדיקת שפופרת ואכמ"ל] משא"כ בנדון דעה"ג [וכמו נ"ד] שבדיקת העד אינה מכניסתו בעומק כ"כ בודאי תלינן בדוחק הצדדי' לכ"ע. ומכ"ש אם ידוע שהדם שבעד הוא מן הצד ולא בראשו של העד [כי זה תוכל האשה להבחין בהכנסתה להעד איזה מקום מכניסתו בעומק ואיזה מקום נשאר מן הצד] וכאשר ראיתי גם אני כ"פ שכמעט אין גם אחד שהדם ימצא בראשו של העד רק תמיד הוא מן הצד הרי הוכחה גמורה שע"י מגע ודוחק הצדדים בא הדם וכמבואר כה"ג בפסקי מהרא"י סי' מ"ז ואף שהוא לא התיר אלא בצירוף דעת המרדכי [ולא כמ"ש בנה"כ דצירוף כאב, שהרי כ' וכ"ש כו' וכ"ה ל' השו"ע משמע דאפילו בלא כאב יש להתיר, ובצ"צ סי' פ"ו הפריז על המדה לצרף שניהם וז"א] הרי בש"ע סמך על הוכחה זו בלבדה וכמ"ש רבינו הגאון אחמו"ר ז"ל (סי' ק"צ ס"ק ס"ו) דבבדיקות העד תלינן כמו בכתמים ממש במה שיש לתלות משום דחזקת הדם שבא בהרגשה משמשת חומרא וקולא, חומרא בשאין מקום לתלות, וקולא כשיש מקום לתלות אמרי' מדלא ארגישה ממש רגלים לדבר שלא בא הדם מגופה [ואף דהתם בעי' דימצא בצד א' דוקא וכמו שביאר רבינו הגאון אחמו"ר ז"ל (סי' קפ"ז סקל"ב) דאם הי' בא מן המקור לצדדים הי' יורד פעם לצד זה ופעם לצד זה, אבל אם אינו יודע באיזה צד מוצאת הן י"ל דמן המקור בא לצדדי' ובנ"ד פעמים שאין האשה מבחנת בכך, מ"מ כיון דבנ"ד תלינן שע"י מגע ודוחק בצדדי' בא הדם מהגידים הדקים באיזה צד שתדחוק תמצא משא"כ התם דלא תליא אלא במכה והמכה היא מצד א', והא דלא תלינן התם ע"י מגע ודוחק היינו משום דאותם כתמים ושערות היו ידועים למהרא"י שאינן רגילין לבא (ע"י דוחק הצדדים, או שלא היו טיפין קטנים כאלו) גם יש מקום לתלות בלכלוך וזוהמא שבא"מ שאין הבית מכובד ומנוקה מכל לכלוך וזוהמא ובפרט שהוא יבש קצת כמו פירור דבודאי יכול להיות שהוא זוהמא בעלמא, וגם אפשר להיות דם ישן נושן מונח מימים כבירים כאשר שמעתי מרופא מומחה, וגם ע"י דוחק הרבה מסרטת פירור בשר. ובנ"ד יש עוד צד קולא במה שהטפה מעורבת בליחה לבנה כמו שהסכים רבינו אחמו"ר ז"ל [בקו"א דל"ז ע"א בסוף הג"ה] עם תשו' שב"י סי' מ"ם ומ"א, דהדם המעורב בליחות הוא ספק שקול שמא לא בא מן המקור אלא מן העלי', אכן כל זה לסתם נשים ובפרט אותן שיש להן וסת ושלא בשעת וסתה, אבל אשה זו שהיא מעוברת יש להחמיר עלי', כי בעיבור הדם נעצר ונעכר ואיכא למימר שלא נעכר ונעצר כל הדם ומוציאה טיפין טיפין וכמבואר בשו"ת שבס"ס בל"י ב' מע"ט ע"ש. ואין להתיר כ"א ע"י בדיקת שפופרת אם לא תמצא על ראש המכחול אלא בצדדי'. </p> <p class=bodytext>ואם תמצא בצדדי' ולא על ראשו ודאי בדיקה גמורה היא, כי מ"ש בפסקי מהרא"י שאם הוא מן הצד קצת יש סברא כו', אין זאת אלא הוכחה, ואף גם זאת כשתמצא בצד אחר דוקא, ומשום דחיישי' שמא ירד מן המקור לצדדים, והיינו משום דחיישי' שמא לא הכניסה העד נגד פי האם אבל בשפופרת ל"ח להכי כמ"ש במ"ב סי' מ"ט, ולרווחא דמילתא תעשה לה מילדת להניח האם על מקומה קודם שתכניס השפופרת וכדעת הסמ"ע שבמ"ב שם. ולענין הפסק טהרה מ"ש בסי' ס"ט שצ"ל יום ראשון מימי הספירה נקי לגמרי, ישתקע הדבר ולא יאמר, דהא אם הפרישה בטהרה אפילו בשני לנדתה היא בחזקת טהרה, ולהרשב"א אפילו בראשון, והובא בס"ט עצמו בסי' קצ"ו ובשני לנדתה משמע אפילו אם ראתה היום והפרישה דומיא דראשון לנדתה, ובסוגיא דפ"ד (דל"ה ע"ב) בפלוגתא דרב ולוי אמרו דללוי דאמר ב' מעיינות הם, די בשתפסוק משהו בכדי שתהא עולה לספירה, ואין לומר בדעת הס"ט משום דמיירי בנפילת האם וס"ל דמעיין א' הוא התורה טמאתו כדרך ראי' והתורה טהרתו שלא כדרך ראי', דא"כ ליבעי ז"נ כמו בימי לידה לרב דס"ל הכי ע"ש.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/8.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/13/6.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>