(טו)
מליחה. שיתבא' לקמן סעיף ו' והטעם שמאחר שאנו חוששין שמא הבליע דם בעין שעליו אין שיעור לדבר ומיד נאסר (ת"ח) (ולאו דווקא מיד שאינו נאסר עד שיראה ציר שאז אנו רואין שהפליט ואומרים שכשם שהוא פולט כך הוא בולע) ואפי' מליחה של צלי א"א שלא יבליע כל שהוא מן הדם בעין שעליו לתוכו (ט"ז) והוא חשוב רותח אע"ג דאין הבשר נחשב רותח עד שימלחנו כעין מליחה לקדרה וישהה במלחו שיעור מליחה כדלקמן סי' צ"א מ"מ הרי נתבא' שם שהציר הנוטף על ידי מליחה מקרי רותח אפי' במקום שאין הבשר חשוב רותח וה"ה הדם הנבלע ע"י מליחה ומ"מ כתב באו"ה שיש תקנה לזה בצליי' שלא נבלע כ"כ עד שלא יהא כח בצליי' להוציאו מאחר שלא שהה שיעור מליחה (או שנמלח מליחה מועטת) וכ"מ לקמן סי' ע"ו ס"ב בהג"ה וכן דעת הש"ך אבל רש"ל מחמי' אפי' לצלי' אפי' לא שהה שיעור מליחה ואפי' נמלח רק מעט כעין מליחת צלי וכ"ד הט"ז והמ"י כתב דאם נמלח מליחה מועטת וגם לא שהה שיעור מליחה דאיכא תרתי לטיבותא יש להקל אבל בחד מהני לא וכתב שזהו דעת רמ"א בת"ח ובהג"ה בסי' ע"ו בס"ב: