(סג)
בן דעת. אפילו לא ראוהו עוסק בהדחה כלל מאחר שהאין יהודי יודע מנהג ישראל מירתת וירא לשנות מנהגם שחושש פן יראה ויגיד הדבר. אבל אם לא היה ישראל בן דעת יוצא ונכנס דעת הש"ע דאין סומכין על דבריו של אין יהודי (בדיני כשר וטרפה) אפי' הוא מסל"ת וקי"ל דהאין יהודי מסל"ת נאמן בדרבנן ודם שבשלו אינו אלא מדרבנן מ"מ הכא כיון דאתחזק איסורא שהחתיכה היתה מוחזקת בדם ומלח שעליה אינו נאמן האין יהודי להוציא' מחזקת איסור וז"ש סומכין על דבריו אם היה כו' ורמ"א בהג"ה פליג עליה כמו שיתבא' (ש"ך):