(סח)
נגד החתיכה. משום דאפשר לסוחטו אסור בבישול דנהי דהדם נפלט ונסחט לחוץ מ"מ הטעם נשאר בו והוא אסור משום דחיישינן שמא עם יציאת הדם מן החתיכה לא היה עולה במקום א' רתיחת המים היטב ולא נתבטל הדם וחזר ונבלע בחתיכה זו שיצא ממנה שהיא ממהרת לבלוע טפי משאר חתיכות דהוי כמו איסור דבוק בה (או שמא היתה לבדה בלא רוטב עם הדם) (או"ה) ונאסרה ושוב לא הותרה מפני הטעם דאיסור שנשאר בה ול"ד למליחה שאינו מבלבל הטעם בחתיכה (שע"י מליחה נפרד האיסור מן ההיתר שלא נשאר לא טעם ולא משהו או"ה) אבל רוטב מבלבל הטעם בחתיכה וא"א ליפרד ממנה (ראב"ן במרדכי) ול"ד לצלי דמה שנסחט נופל לארץ אבל כאן הנסחט נשאר בקדרה אלא שמתבטל ולא עדיף כ"כ כמי שאינו לגמרי (משום דחיישינן שמא יחזור ויבלע בתוכו בעוד שלא נתבטל כדלעיל הגש"ד) ואם אין ס' נגד החתיכה כל התבשיל אסור לעולם ואפילו נפלה חתיכת בשר מאותו תבשיל לתבשיל אחר ומשני לשלישי וכן לעולם צריך לעולם ששים נגד מה שנפל לדידן דקיימא לן חנ"נ בכל האיסורים (ומה"ט צריך ששים נגד החתיכה והחתיכה אינה מן המנין.) וכן אם נפלה חתיכת האיסור עם אותה החתיכה הנאסרת בעי' ס' נגד שתיהן (או"ה) ואפילו לא נתבשל לגמרי בלא מליחה אלא ששמו אותה בכלי ראשון שהעבירו מן האש כל זמן (שהוא רותח) שהיס"ב ואפילו נזכר קודם שהתחילה החתיכה להרתיח רק שנתחממ' עד כדי שהיס"ב אסורה דנהי דהבשר לא נתבשל מ"מ הדם שבתוכו נבלע בו מידי דהוה אכלי דלא שייך בו בישול ואפ"ה בלעה בכ"ר (שם) והט"ז כ' דגם הבשר מתבשל אם אינו בשר שור וכ' עוד דבמקום שאין הבשר מתבשל אינו נאסר בשביל הדם שנבלע בו ויש לו תקנה במליחה וכ"ד רש"ל וכ' המ"י דיש לסמוך עליהם בהפ"מ (אפילו אין במים ס' נגד החתיכה ואם יש ס' יש להתיר החתיכה אפילו שלא במקום הפ"מ):