(עז)
מותר. שאנו תולין לומר שיצא כל דמו ע"י צליי' ומה שנשאר לא יצא אפילו בבישול (ש"ך) (ואפי' יצא מעט בבישול יהיה בודאי ס' במי' ובתבשיל ומותר להש"ע ובפרט לפמ"ש בשם הפר"ח דגם הבשר מן המנין ואפילו לדידן דנוהגין להחמיר כמ"ש רמ"א אין לחוש בכה"ג שיהא אותו המועט הנפלט חוזר ונבלע בבשר) דהא דאסור לבשל בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה אינו מדין התלמוד אלא מחומרת הגאונים וחומר' יתירא היא דלא גרע מאומצא דאסמיק ומשובר מפרקתה של בהמ' דלעיל סי' ס"ז שנצרר הדם בתוכה ואפ"ה יוצא ע"י מליחה ומותר אפילו לקדרה כשאר בשר אלא דראוי לחוש לדברי הגאונים במקום שנהגו (ב"י בשם הריב"ש) ומה"ט פס' רש"ל והט"ז שאם נמלח בכשא"מ אפילו לא שהה שיעור כבישה נאסר אף לצלי כמו שאר בשר שאסור משום שפירש הדם ממקום למקום כדלקמן סי"ח ואם מתחלה נמלח כהוגן בכלי מנוקב והודח ואח"כ נמלח בכשא"מ מותר בממ"נ לפי שלא מצינו כחות נוספות במליחה שאין חילוק בין אם שהה במלחו שעה א' או שנה ובין נמלח פעם א' או מאה פעמים (יש"ש) ומ"מ אם נמלח עם בשר שלא נמלח נאס' הבש' ששהה ג' ימים דחיישי' שמא יבלע מן הדם שבשאר בשר שעמו ולא שייך בי' שיפלוט אגב דמו אפילו לא נמלח עדיין כלל דלחומרא חוששין לדעת הגאונים שדמו נתקשה בתוכו והבשר שהוא רך בולע הדם ושוב אינו יוצא על ידי מליחה כיון דאין לו דם של עצמו (וגם צלייה אינה מועלת דלא אמרינן בצלייה כבכ"פ אלא כשבלע בשעת פליטה ט"ז) אבל הש"ך בנקה"כ כתב דאין להחמיר כ"כ בבשר ששהה ג' ימי' כיון דאינו אלא חומרת הגאונים ועוד דגם הגאונים אפשר דלא קאמרי שאין המליחה מוציא דם כלל דהא נראה לעין שאינו כן אלא שאינו מוציא כל דמו וכיון דעכ"פ מוציא דם קצת שייך לומ' שיפלוט גם מה שבלע אגב דמו וכ"כ הפר"ח וכתב דימלחנו שיוציא דם שבלע עם דמו ואז מותר לצלי. ושאר בשר שעמו מותר (ת"ח) אם לא נמלח עדיין או שנמלח ולא הודח ועדיין הוא תוך שיעור פליטת צירו כמו שיתבאר כל פרטי דינים אלו לקמן בסי' ע' ס"ו: