(פח)
כנגדו. דאז הדם שיצא בטל במים ואם חוזר ונבלע בבשר אינו מזיק ומה שנשאר בחתיכה יוצא ע"י מלח (הגש"ד). ומיהו צריך ס' כנגד כולה ולא סגי כנגד דם בעין שעליה כי גם הדם שבחתיכה נפלט ממנה ונבלע בה על ידי כבוש שמוציא דם כמו שמבליע בו ולא ידעינן כמה דמא נפיק מינה ומכל מקו' אם יש ס' נגד החתיכה גם החתיכה מותרת (וחתיכה עצמה מן המנין כמש"ל בשם הרפ"ח) על ידי מליחה אפילו לדידן דנוהגים להחמיר בבישול ולאסור אותה חתיכה כמ"ש בסעי' י"א דלא אמרינן כבוש כמבושל לכל דבר רק שבולע ומפליט אבל אינו מבלבל טעם החתיכה כמו ע"י בישול ברוטב וגם שם אינו אלא מנהג לאסור אות' חתיכה לכן אין להחמיר בכה"ג (ת"ח) ורש"ל כתב דאין לחלק מסברא בין כבוש למבושל ממש משום דבגמרא אתמר סתם כבוש הרי הוא כמבושל ומ"מ כתבו האחרונים דהמיקל כדעת רמ"א לא הפסיד (ט"ז פר"ח מ"י) ואפי' יש עליה דם בעין כיון שיש ששים נתבטל (ש"ך):