(יא)
ממליחה הראשונה. שאין דרך המלח להבליע הדם רק להמשיך אחריו לפלוט מבפנים (רא"ש) ואזיל לטעמיה בסימן ס"ט ס"כ דאם שמו בשר בכשא"מ אחר שיעור מליחה אינו נאסר בכך מטעם זה ואפי' להאוסרים שם וכוותייהו נוהגין להחמיר כמש"ש בהג"ה מ"מ הכא מותר מאחר שמלח בכ"מ גם בפעם השני הרי דם משריק שריק ונופל כולו דרך הנקבים ומהט"נ סמכינן לקמן ס"ה אדע' הרא"ש לענין אם שהה במלחו אחר פליטת דמו וצירו ומה לי מלח זה או אחר ולפ"ז אפי' מלחו במלח אחר אחר פליטת דמו וצירו מותר מה"ט (מ"י) ומשה"נ לא דמי להא דקי"ל בריש סי' ס"ט דהמלח מבליע הדם בעין שעליו והיינו משום דגבי דם בעין לא שייך לומר דשריק כמש"ש ולקמן בסוף הסי' בהג"ה. אבל הט"ז כתב דאם מלח במלח אחר לאחר שגמר פליטת דמו וצירו אסור שהמלח מבליע הדם שעליו כיון שאינו טרוד לפלוט (כיון שהמלח השני עדיין בכחו שהרי עדיין לא הפליט כלום משא"כ לקמן ס"ה שהמלח פסק כחו ואין לו כח להבליע לדעת הרבה פוסקים סמכינן אטעמא דשריק):