שארית יהודה - הלכות מליחה - סי' עב - (א)

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/5/index.htm">הלכות מליחה - סי' עב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/5/1.htm">(א)</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/5/2.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>הלכות מליחה - סי' עב</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>(א)</div></p> <p class=bodytext>בשעת שחיטה. יוצאת משריף שריף מעלמא דם לתוכו (גמ') ופירש רש"י שמושך דם מבית השחיטה בנשימתו וכונסו בלבו והוא דם הנפש שחייבים עליו כרת. עכ"ל. ולפ"ז בשליל שנמצא בבהמה בן ט' בין חי בין מת הניתר בשחיט' האם (וא"צ לשחטו אם לא הפריס ע"ג קרקע) כדלעי' סי"ג אין הדם מתקבץ בלבו ואינו כנוס שם דם כלל. אבל (גיר' רי"ף ורא"ש דם דאתא לי' מעלמא בשעת שחיטה היינו שפורש מדם האברים ונמשך לתוכו דהוי בל"ת ולכן) דעת הרמב"ם דאף בשליל נמשך דם לתוכו וכנוס שם (מ"י):</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/5/2.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>