(ט)
אסור. ובב"י כתב דהלב עצמו מותר גם כן אי איכא ששים וכן משמע בש"ע שכתב אסור עד שיהא כו' ואלב עצמו קאי דאסור עד כו' ורמ"א חולק עליו ולא כ' וי"א כדרכו ברוב המקומות שכל שאינו מבואר להדיא שלא כדבריו כותב דעתו בסתם והטעם משום ששם הלב לפעמים מתבשל ומתייבש בתוכו ואינו פולט כלום לחוץ אבל אם הרתיחה שלטה בו לפלוט לחוץ אם העוף ממהר לבלוע כמו הלב כדלעיל (הגש"ד):