הלכות מליחה - סי' עג
(א)
ריבוי דם. והתורה התירתו אע"ג דכולו דם (וטעם דם לו) ומיהו היינו כל זמן שלא פירש אבל דם הפורש ממנו הרי הוא דם ואסור (רש"י) וי"א שמן התורה מותר אפילו לאחר שפירש אלא דמדרבנן אסור לאחר שפירש ונראה לעין גזרה אטו דם גמור מידי דהוה אדם מהלכי שתים (פי' דם אדם) דאמרי' מה שבין השינים מוצלו ושעל הככר גוררו (תוס') ודעת הרא"ש ורשב"א כרש"י וכן עיקר (מ"י פר"ח) וכ' בלבוש דאף בכבד מאווז פטומה שהיא לבנה מ"מ היא כולה דם ורק מרוב שמנונית היא לבנ' למראית עין עכ"ל: