(כא)
ע"ג בשר. דמותר לכתחלה וכ"ש תחת הבשר דמותר ואפי' לדעת ר"ת דס"ל דהכבד לאחר מליחה הרי הוא כשאר בשר ושרי לבשלו בקדרה מ"מ מותר לצלותו תחת הבשר שלא נמלח ואע"פ שזב דם מן הבשר ונופל על הכבד אמרי' כבכ"פ דדוקא הכבד קודם מליח' שיש בו ריבוי דם ופולט דם לא אמרי' בי' כבכ"פ כדלעיל משא"כ בבשר ואע"ג דבסי' ע"ז כתב רמ"א שאסור לצלות בשר שלא נמלח ע"ג בשר שנמלח מ"מ גם שם אינו אלא חומרא בעלמא והכא כיון דדעת רש"י דיש הרבה דם בכבד אפי' לאחר מליחה לכן אין להחמיר כלל (ש"ך מ"י) ומטעם זה פסק בהגהת נה"כ היכא שנמלח הכבד שמותר לכתחלה לצלות על גבי בשר ואפי' נמלח גם הבשר מותר דאפי' לדעת רש"י שהכבד לאחר מליח' הוא כבש' קודם מליחה ופולט דם מ"מ אמרי' בבשר שתחתיו כבכ"פ ואין להחמיר בזה כמו בבשר שלא נמלח עם בשר שנמלח כיון דלדעת ר"ת אין דם כלל בכבד לאחר מליחה (מ"י) והט"ז כתב דאינו מותר לצלות הכבד תחת הבשר אם נמלח הכבד ואפי' עדיין לא הודח הכבד ופולט ציר דלא מהני זה אלא במליחה ולא בצלייה שיבלע ע"י האש מן האיסור לכתחלה והעיקר כדברי הש"ך (פר"ח) (וכ"פ הכו"פ):