(ג)
למטה. בגמ' רבה בר רב הונא איקלע לגבי רבה בר רב נחמן אשכח ההוא כבדה דהוה בה סימפונא דבליעה דמא א"ל אמאי עבדיתו הכי אלא קרעי השתי וערב וחתוכא לתחת (פירש"י שיניח החתך למטה כשנותנו בתנור לצלותו כדי שיזוב הדם) ודעת הש"ע יתבאר בס"ג דמשום סמפונות צריך קריעה ש"ו (ואפילו לצלי בלא בישול משום דם הכנוס בהם שאינו יוצא לא ע"י מליחה ולא על ידי צליי' ואינו דומ' לדם המובלע בו שהתורה התירתו אבל דם הכנוס בסמפונות מעלמא אתא והוא בכרת) ודעת רמ"א שם דלצלי א"צ קריע' כלל אלא דלבשל אחר הצלייה עם בשר איירי שפולט דם הכנוס בסמפונות ובולע שאר בשר ממנו וכתב הב"י בשם הרר"י דכבד של עוף שהוא חלוק לשנים צריך לחתוך כל חלק ממנו ש"ו עכ"ל: