סימן יב
(יב) אך אודות הקאנטאר כגון דא צריכא רבה. וזאת העצה למכור את היי"ש במכירה גמורה עם החדר שהיי"ש בתוכו והמקח מן היי"ש יהיה כפי המקח שיש ביד היהודי למכור בקאנטאר ואמנם צריך לפחות הקונה מן המקח מכל הין בעד טרחתו במכירה ומדידה רק שהאמירה להאינו יהודי לא תהיה באופן שמוכרין לו במקח שהיהודי מוכר לאנשי העיר ונותנין לו שכר בעד המכירה והמדידה אלא שפוחתין לו מהמקח שירויח לעצמו עבור טרחתו וגם ליתן לו רשות למכו' יום או יומים אחה"פ וכל עיקר ענין זה הוא בכדי שיהא שם לוקח עליו ולא נפקד אפי' נפקד באחריות ואפי' אם אח"כ אחה"פ יחזיר היי"ש להמוכר ולא יתנו לו הפחת מהמקח הנ"ל אפ"ה לוקח הוה רק שמ"מ יתנו לו מעט ריוח כנהוג: