שארית יהודה - שו"ת אורח חיים - סימן יג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/index.htm">שו"ת אורח חיים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/13.htm">סימן יג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/14.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/12.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן יג</div></p> <p class=bodytext>(יג) הנה בש"ע סי' תמ"ח ס"ג סיים אבל לא מתנה ע"מ להחזיר כו' ומשמע שפי' כן גם דעת הרמב"ם דלא אתי אלא לאפוקי כה"ג ולפ"ז מ"ש דעבר על ב"י וב"י י"ל דאזיל לטעמיה בפי' המשנה דנדרים פ"ה (דמ"ח ע"א) גבי מתנת בית חורון שענין ההערמה שהיה ניכר שבשביל כך נתן המתנה הוא שאלולי המתנה לא היה אביו יכול ליהנות כו' וכ"מ בחיבורו ע"ש וא"כ גבי חמץ נמי אלולי המתנה היה אסור בהנאה אחר הפסח ל"ד לשאר מתנה ע"מ להחזיר דשמה מתנה כדאמרי' (סוכה דף מ"א ע"ב) ובכמה דוכתי. דהתם שאם לא היה נותן היה שלו כל זמן שירצה וכן גבי הפקר לזמן (דנדרי' פ"ד ד' מד ע"א) הגם שהיה חייב במעשרות מ"מ כל תבואת השדה חוץ מן המעשרות היו שלו גם בלא ההפקר א"כ מה שהפקיר השדה כולה אין בזה משום הערמה ועוד דעכ"פ אם היה אחר זוכה לא היה חוזר אליו כלל משא"כ הכא כל עיקר המתנה הוא כדי שיחזור אליו (אך מדברי הרא"ש פי"נ וטח"מ סי' רמ"א משמע קצת דהערמת בית חורון בע"א וכמ"ש בתוס' פי"נ (דף קל"ד ע"א) שלא היה יכול המקבל לעשות ממנה כלל ואפשר שלזה כ' בהג"מ פ"ו דשבת דאין זה אלא חומרא בעלמא גבי חמץ) אך לשון הרמב"ם עצמו מבואר כמ"ש הרדב"ז דשם תנאי לא מהני וה"ט דעכ"פ כל שלא נתקיים התנאי הרי הוא בספק אלא שלאח"כ נקנה למפרע כמ"ש שם הרדב"ז הא למה זה דומה לה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז (גיטין עד) דקיי"ל והיא תתן ולאחר לא תנשא כו' הגם דהתם לכתחלה קאמר אבל בדיעבד אם נשאת לא תצא ולהרמב"ם מיירי דוקא בתנאי דאם ולא בע"מ כו' מ"מ היינו דוקא בתנאי שבידו לקיימו אבל הכא הרי התנאי ביד האין ישראל כו' ולישראל שהלוה ל"ד דהחמץ של אין יהודי הוא ומש"ה דוקא אם הגיע אחר הפסח ולא פרעו כו' הא אם פרעו ש"ד אע"פ שכל ימי הפסח היה בספק:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/14.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/12.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>