שארית יהודה - שו"ת אורח חיים - סימן ב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/index.htm">שו"ת אורח חיים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/2.htm">סימן ב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/3.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/1.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן ב</div></p> <p class=bodytext><b>הלכות תפילין</b></p> <p class=bodytext>(לסי' כ"ז) ב ע"ד השאלה במי שנולד ביד ימין קטועה ולא נקטע אלא פסת ידו ויש לו זרוע וקנה ימנית ומ"מ אינו יכול לעשות כל מעשיו אלא בשמאלו רק שאומר שיד ימנית שלו היא בכחה ובגבורתה אצלו יותר משמאלו וכל הדברים שאינם נצרכים לפסת היד מחזיק בין אצילי ידו הימנית. לכאורה נראה דדמי לאיטר שהימין נעשה שמאל מאחר שעושה כל מעשיו בשמאלו דאפי' הרגיל א"ע לכתוב בשמאלו או לעשות כל מעשיו למר כדא"ל ולמר כדא"ל הרגלתו מהני ואף דלמ"ד דלא אזלינן בתר כתיבה אלא בתר כל מעשיו והיינו דבתשות כח תלא מלתא וכמ"ש סה"ת והרא"ש ובנ"ד השמאל היא בתשות כח יותר מבימין כמו שבא בשאלה שהימין היא אצלו בכחה וגבורתה יותר מ"מ י"ל דלא אזלי' בתר כח לחוד אא"כ שהוא כך בפועל ג"כ שעושה בה כל מעשיו אבל מה שהוא בכח ולא בפועל לא מהני לקרותה יד ימין וכה"ג כתב המ"א בסי' תרנ"א סק"י לענין לולב דמי שנקטעה ידו הימני' נוטל הלולב בשמאלו שהיא עכשיו ימנית אצלו וע"ש בפמ"ג שלמד משם לענין תפילין ג"כ אלא שהניח בצ"ע כדרכו לנהוג בענוה שלא לסמוך על דעתו וכה"ג כתב הרש"ל ביש"ש פי"ב דיבמות סי' כ"ה דמי שנקטעה רגלו הימנית אין לך איטר גדול מזה אפי' נקטעה מן הארכובה ולמטה (ולפמ"ש המ"א בסי' כ"ז סק"ג בדעת התוס' (מנחות ד' ל"ז א' ד"ה אין לו זרוע) דאם אין לו אלא זרוע שמאל מניח בימין י"ל דה"ה בנ"ד איפכא כיון שאין לו אלא זרוע ימין והיא שמאל דידי' מניח בשמאל שהיא ימין דידי' אך דברי המ"א תמוהין מאוד דמלבד שהוא עצמו כתב שהוא דוחק ועלובה עיסה שהנחתום מעיד עליה גם מ"ש דרב אשי (שם) טעמיה דנפשיה קאמר הוא נגד הגמרא גם מ"ש דהמרדכי כתב תרתי ש"מ אין במרדכי רמז ורמיזא להניח בימין אלא דקאמר תרמי ש"מ מידכה יד כהה חדא להניח בשמאל שהיא יד כהה ועוד דאפי' גידם מניח בשמאל דיד מקולקלת נמי יד כהה מקרי עוד זאת דעיקר קושיתו על התוס' במ"ש גם נפלאתי כו' יותר יש להפליא עליו דבספרי אמרו כן לר' יוסי החורם דיד היינו ימין ומסיים א"כ למה נאמר ידך דהיינו ימין וע"ז קאמר לרבות את הגידם שנותן בימין ויליף מידך בלא ה' (דפ' קדש ושמע) אבל אחרי' דבריי' זו ילפי מידכה בה' דומיא דאחרים דברייתא דלעיל ולדברי המ"א צ"ל דהני אחרים אחריני נינהו ולא ילפי מידכה בה' אלא מידך בלא ה' ולאו היינו אחרים דבריי' דלעיל דאל"כ האיך לפלגו דידהו אדידהו או שנאמ' דבריי' זו פליגא אבריי' דלעיל ותרי תנאי אליבא דאחרים ומנ"ל הא וצע"ג) הן אמת שדברי מהרש"ל שם להשיג על הטו' אינן מוכרעין נגד הטור (ש"ע אה"ע סי' קסט) דלא ס"ל סברא זו גם הרי דעת רש"י (יבמות קג א) דנקטע' רגלו מן הארכובה ולמטה חליצתו כשירה והתוס' (שם) (ד"ה מאן) והרא"ש וש"ם דפליגי עלי' היינו מטע' דא"א למידחסי' לכרעי' ולא משום דהוה אטר אלא שבזה י"ל דלהסמ"ג וסמ"ק דאיטר חולץ בימין דעלמ' לק"מ ואפי' לסה"ת וסיעתו י"ל דאי משו' איטר לחוד יש לו תקנה לחלוץ בשתיהן דלא ס"ל כהרמב"ן דאיטר אין לו תקנה ומש"ה כתבו הטעם דא"א למדחסי' לכרעיה דחליצתו פסולה לגמרי אך מסתימת דבריהם לא משמע הכי ועוד דא"כ לא הוי חליצתו פסולה אלא מספק דהיינו מחמת רגלו זו דהא רגלו השמאלית היא בשלימות ומשמעות דבריה' דפסול לגמרי בלי שום ספק כלל אך מ"מ י"ל בנ"ד כסברת הרש"ל דסברא מעליא היא אלא דוכתא היא דלא מעליא התם לענין חליצה דבעי' ימין מגזרת הכתוב דילפינן יד יד ממצורע ואפי' נקטעה רגלו מקרי ימין מן התורה משא"כ לענין תפילין דשמאל לא כתיב אלא דילפינן מידכה יד כהה וכל יד שהיא כהה אצלו אפי' ימין מקרי שמאל וא"כ אם היד הימנית קטועה מקרי היא יד כהה אצלו ולא מיבעי' לדעת סה"ת וסיעתו דאטר חולץ בשתיהן משום ספיקא דאיבעי' דר' ירמי' ברפ"ז דחולין (ד' צ"ב ריש ע"ב) אי בתר דידי' אזלינן או בתר מיני' אזלינן וס"ל הא דבתפילין אזלינן בתר שמאל דידיה היינו משום דכתיב ידכה יד כהה כמ"ש הר"ן (שם במשנ' דר"פ ג"ה) וכ"ש לדעת הסמ"ג וסמ"ק דלעיל דאטר חולץ בימין דידי' דומיא דתפילין דאזלינן בתר דידי' ולא ס"ל לחלק בין תפילין לחליצה היינו משום דקשיא לי' דא"כ ת"ק דברייתא קמייתא [מנחות לו:] דיליף תפילין בשמאל מדכתיב ידך זו שמאל דכתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני כו' דסתם יד היינו שמאל ולא יליף מידכה יד כהה וכי לית ליה הא ברייתא דאטר מניח בשמאלו שהיא ימין כל אדם וכ"ת ה"נ וכמ"ש המרדכי דהא המרדכי מקשה לנפשיה דא"כ כי פריך (שם ל"ז ע"א) והתניא איפכא ומשני אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו לישני וכי תנאי שקלת מעלמא הא ת"ק דבריית' קמייתא ס"ל דאטר מניח בשמאל כל אדם וע"ש שתירץ בדוחק הגם שי"ל לדעת סה"ת וסיעתו הא דלא משני אביי הכי משום דא"כ תפשוט בעיא דר' ירמיה דאזלינן בתר מיניה דהא ת"ק אזל בתר שמאל דעלמא מ"מ פשטא דברייתא וסוגיא דגמ' משמע דליכא מאן דפליג על ההיא ברייתא דאטר מניח תפילין בשמאלו שהיא ימין כל אדם גם המרדכי לא כ"כ אלא לדעת רש"י דפי' הא דאר"נ מה כתיבה בימין כו' דהיינו לרוב ב"א אבל הטור ס"ל דגם בכתיבה אזלינן בתר ימין דידיה וא"כ ע"כ דגם הת"ק נמי ס"ל הכי דהא ר"נ ל"פ את"ק אלא דקאמר א"צ כו' [ובזה י"ל דעת רש"י דפי' מה כתיבה בימין לרוב בנ"א כו' דמ"ש המרדכי דס"ל דהך בריית' פליגא אברייתא דאטר הוא דוחק כמ"ש בעצמו ומנ"ל לרש"י הא ומי הכריחו לכך אלא דדוקא גבי כתיבה פירש"י כך דס"ל דלא אזלינן בתר כתיבה אלא בתר כל מעשיו כדעת סה"ת והרא"ש והכריחו לרש"י לפרש כך משום דלת"ק דיליף ידך זו שמאל ודאי דאזלינן בתר כל מעשיו כדמייתי קרא אף ידי יסדה כו' ואס"ד דלר"נ אזלי' בתר כתיבה א"כ פליג את"ק ואמאי קאמר א"צ וזו קושיא על סמ"ג והטור וצ"ע] אלא ודאי דס"ל להטור דהא דאטר אין לו שייכות כלל לבעיא דר' ירמיה כיון שיש לו שמאל דידיה אף שהוא ימין כל אדם בתר דידיה אזלינן ולא דמיא לבעיא דרבי ירמיה דהתם מיירי במין כף שאין לו כף לזה או במין שאין לו כף ויש לו לזה אבל הכא הרי יש לו ימין ושמאל כמו במינו אלא שנחלפו אצלו בתשות כח או בכתיבה לכל חד כדאית ליה ובזה לא שייך לומר בתר מיני' אזלינן ועוד דהא אין לו זרוע פטור מן התפילין אע"פ שנשאר למעלה מן הקיבורת מקום להניח בו תפילין כמ"ש הב"ח ולאחרים דפליגי את"ק לדעת הב"ח היינו מריבוא דקרא אבל אי לאו ריבויא הוה פטור משום דלא מקרי יד ולא אזלי בתר מיני' (ומכ"ש לגי' הרא"ם אין לו אלא זרוע כו') מעל רגלו ולא מן הארכובה ולמטה דריש פרק ה' דעירכין (דף י"ט ע"ב) מגופא דקרא שמעינן ולא מחמת ריבויא ורגלי' ולא בעלי קבין דמשמע רפ"ק דחגיגה דף ד' ע"א דמרבויא אתו היינו משום דפשטא דקרא לאו בהכי מיירי אלא דרבנן דרשי להא וה"ט דכל מצות שבגוף האדם אזלינן בתר גוף האדם שנצטוה במצוה זו ולא אזלי' בתר מינו כלל אלא היכא דאיכא ריבויא כגון כסות סומא דחייב בציצות משום שישנו בראי' אצל אחרים וכה"ג ומשה"נ ס"ל להטור דגם בחליצה אזלי' בתר ימין דידי' דחד טעמא לתרווייהו משום דהוה מצות שבגופו ואף דס"ל להטור דבתפילין אזלי' בתר כתיבה ולא בתר תשות כח ובחליצה ודאי אזלי' בתר תשות כח דרגל ימין עקר ברישא והיינו משום דבתפילין ס"ל כר"נ וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין כו' מ"מ מייתי ראיה כי היכי דהתם אזלי' בתר כתיבה דידי' (ולא כפירש"י מה כתיבה בימין לרוב בנ"א) ה"נ אזלי' בתר ימין דידי' מיהו הא כדאי' והא כדאי' דהא טעמא לחוד והא טעמא לחוד וא"כ לענין נ"ד נמי דאע"ג דלענין חליצה אם נקטעה רגלו הימנית לא מקרי אטר לענין תפילין אם יד הימנית קטועה הוי אטר וכסברת רש"ל הנ"ל: ואולם מגופא דסוגיא בדוכתי' יש להוכיח דבשביל שהיד ימין קטועה לא מקרי שמאל בשביל זה ולא יד כהה לא מיבעי' לגי' הרא"ם ומרדכי ישן שבמ"א (וגם במרדכי שלפנינו משמע הכי כדלקמן דלא כב"ח) דאין לו אלא זרוע פטור לת"ק דקיי"ל כוותי' דיד מקולקל' לא מקרי יד כלל אפי' יד כהה ואפי' לגי' התוס' דאין לו זרוע דוקא פטור הא כתבו התוספות דאחרים דאמרי ידכה לרבות את הגידם מא"ח ומא"ח ול"פ דמיירי כשיש לו זרוע ועד כאן לא מחייבי אלא מריבוי' דקרא משום דס"ל דידכה לא אצטריך לגופי' להניח ביד שמאל דנפקא לי' מהא דיליף ת"ק או ר"נ והיינו דאמרי כתנאי כו' א"נ כמ"ש המרדכי דתרתי ש"מ אבל אי לאו ריבויא אינה בכלל יד שמאל משום דנקטע פסת היד דאע"ג דמדאורייתא קיבורת כולה מקרי יד כדאיתא פ"ה דערכין מ"מ בעינן שתהא הפס יד שלימ' שתהא ראוי' לעשות בה ולהשתמש בה כחפצו וא"כ ביד ימין שאין שם ריבוי מקרא דלהוי מקרי יד לא הוה אפי' יד שמאל לא שייך כלל לרבות על יד ימין שתהא שמאל אא"כ הי' אטר קודם שנקטעה ידו הימנית דאז י"ל כיון שהיתה כבר ידו השמאלית מרבינן נמי אפי' יד קטועה אליבא דאחרים אבל בשלא נקרא עליה כלל שם יד שמאל ליכא לרבויי על ימין שתהא שמאל ובלא ריבויא לא מקרי עליה שם יד כלל אפי' יד שמאל וכיון שכן א"א לחייבה בתפילין וראי' לזה שהרי הא דאין לו זרוע פטור פירש"י זרוע שמאל וכ"ה בש"ג בש' ריא"ז מבואר בהדיא דאם אין לזרוע ימנית חייב בתפילין על השמאלית ואע"ג שהשמאלי' נעשית אצלו ימין שהרי עושה בה כל מעשיו ואפ"ה ל"ד כלל לאטר שיש לו שתי ידות והוחלפו אצלו ימין בשמאל ושמאל בימין אבל אם אין לו אלא יד אחת שהיא שמאלית לא נעשית ימנית בשביל שהוא עושה בה כל מעשיו והטעם דומיא דשולט בשתי ידיו דאע"פ שאין לו יד שמאל ולענין שבת הכותב בין בימינו בין בשמאלו חייב משום דשמאלו היא כימינו ואפ"ה לענין תפילין מניח בשמאל כל אדם לכ"ע משום שאין השמאל מתחלף להיות כימין אא"כ שהימין מתחלף להיות כשמאל וכל שאין על הימין שם יד שמאל לא מקרי על השמאל שם יד ימין וה"ה והוא הטעם כשאין לו פסת יד ימנית מאחר דמקרי נמי שאין לו יד ימנית כלל כדלעיל: איברא דלכאורה הא דמשמע מסוגיא זו דיד קטועה לא מקרי יד ואפילו נשאר מקום הקיבורת דמדאורייתא כל הקיבורת מקרי יד. משום דעיקר היד שהוא פס היד שמשתמש בה היא קטועה צ"ע דהא קיי"ל שה ואפי' מקצת שה בפ"ו דחולין (ד' ע"ט ע"ב) וע' בתשו' רמ"א סי' קי"ז שכ' בשם התו' פ"ק דבכורו' (ד"ג ע"א) ד"ה ור"י דאין לדמו' אלא במקום שהש"ס מדמה כו' ודבריו צ"ע דלא כ"כ התוס' אלא לענין מקצת ככל (ולענין אתרוג טעמא אחרינא איכא דבעי טעם עצו ופריו שוה ואין כאן אפי' מקצת שלא יהא מעורב בטעם אחר) ובנ"ד י"ל דאפי' מקצת ככל אמרי שהרי התוס' לא סגרו הדלת אלא דמילתא בטעמא כתבו דמקצת הנשאר כו' וה"נ י"ל בנ"ד ועוד שהרי בחליצה מן הארכובה ולמטה חליצתו כשרה אפי' נקטעה לפירש"י והרי כל הרגל נקטעה ואין לו רגל כלל דרגלים למעוטי בעלי קבין ולא נשאר אלא מעל רגלו כדאי' רפ"ה דערכין ואפי' החולקים על פירש"י ה"ט משום דא"א למידחסי' לכרעא הא לא"ה הויא חליצתו כשרה ואפי' אין לו רגל כלל כיון דנשאר מקום הראוי לחלות בו וכ"ש בתפילין שהמקום שראוי להניח שם הוא הקיבורת מקרי נמי יד מדאוריי' אך י"ל דשאני תפילין דבעי' יד הראוי' להשתמש בה שהיא פסת היד דהא ת"ק דיליף ידך זו שמאל מדכתי' אף ידי יסדה כו' דמשמע שהוא פסת היד שניכרת בין ימין לשמאל ומכ"ש לר"נ דיליף מוקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין כו' הרי ההפרש בין ימין לשמאלו הוא ביד שכותב בה והיא פסת היד וכן לרב אשי ולת"ק דבריי' ידכה יד כהה היינו ג"כ שהיא בתשות כח במעשה ידיו ועיקר השימוש במעשה ידיו הוא בכפות הידים ודומה לזה מצינו בסנהדרין (דמ"ה ע"ב) נקטע ידי העדים פטורין והיינו פסת ידיהם שצריכות להכות את הרוצח בהן בראשונה וכדמוכח בגמ' לפרש"י דפריך אלא מעתה גידמין דמעיקרא נמי ומשני שאני התם דכתיב יד העדים תהי' ופירש"י יד העדים שהיתה בהם בראשונה בשעת העדות תהי' אבל גידמין מקרי דאל"כ לא הוה לרש"י לפרש דזו היא יד שלהם ואפ"ה נקטעו לא והיינו משום דלענין זה מקרי אין לו יד כיון שנקטעה פסת ידם ואינה ראויה ליקח בה אבן להכות בה אבן מיהו מה שפירש"י דזו היא יד שלהם אינו ר"ל דדוקא שנשאר להם הזרוע וקנה דמקרי יד מדאוריי' אבל אם לא נשאר כלום אפי' גידמין מעיקרא שאין להם זרוע משנולדו פטור דהא כי היכא דליכא למפשט מיד העדים תהי' בראשונה אם היו גידמין בפסת יד מעיקרא משום דלא בעי' אלא יד שהיתה בהם מעיקרא ה"נ ליכא למפשט אם לא הי' להם יד כלל מעיקרא דהא קאמר יד העדים תהי' אם הי' יד לעדים תהי' אבל אם לא הי' יד לעדים א"צ שתהי' דמה לי אם נשאר להם הזרוע והקנה או לא סוף סוף א"כ להכות בהיד עצמה וכמ"ש הרמב"ם ויהרג ביד אחרים אלא לפי שהמקשה מקשה בכח לשמואל אלא מעתה גידמין מעיקרא נמי ופירש"י דקשי' לי' ה"ל לשמואל לאשמועי' הא דגידמין מעיקרא ואהא משני דגידמין מעיקרא ליכא למפשט בכה"ג דאמר שמואל נקטעה יד העדים דהיינו נקטעה פיסת היד דגידמין מעיקרא שנקטעו גם זרועותיהם פסולים לק"מ לשמואל דרבותא קמ"ל בנקטעה יד העדים אח"כ אפי' לא נקטעו אלא פסת ידיהם נמי פטור אבל לפי האמת גידמין דמעיקרא אפי' אין להם זרוע כלל נמי לא פסילי דלא מצינו בעלי מומין פסולין לעדות אפי' בד"נ וסומא בא' מעיניו יוכיח ומש"ה פשיטא להו להתוס' (והר"ש בסוף נגעי' והרא"ש) דבגידמין מעיקרא לא בעי' קרא כדכתיב וס"ל דגם במצורע באין לו בהן מעיקרא קודם שנזקק לטומאה או לטהרה יטול על מקומו ודיו דהא גם באין לו בהן נמי ה"ט משום דבעיא קרא כדכתיב ובאין לו מעיקרא לא בעיא כולי האי כמו בגידמין מעיקרא ואע"ג דהתם כתיב יד העדים תהיה ס"ל דבמצורע נמי כתיב בהן ידו דהיינו ידו דמעיקרא ול"ד לשאר מצות דממעטים מקרא רגלים פרט לבעלי קבין מעל רגלו ולא מן הארכובה ולמעלה וכן אין לו זרוע פטור מן התפילין ולא חילקו בין נקטעו ובין נולדו כך דהא דפליגי אי בעיא קרא כדכתיב או לא היינו בחלק מחלקי המצוה ולא במצוה עצמה וכל הני דמייתי היה א' מהם גידם כו' עיר שאין בה רחוב כו' וכה"ג לא מיירי אלא בחלק פרטי מחלקי המצוה משא"כ בעיק' המצוה פשיטא דקפיד קרא דוקא כדכתיב וליכא מאן דפליג ומשה"נ לא מייתי אלא מתני' דהיה א' מהם גידם כו' ולא מייתי הרבה משניות הקודמין מראש הפרק מאימתי נעשה בן סורר כו' מאימתי חייב כו' גנב ברשות אביו כו' א"ו דהתם דבעיקר המצוה איירי א"א לומר כלל דלא בעיא קרא כדכתיב דא"כ בטלת הרבה גופי תורה וכל זה דלא כמ"ש בתשו' חו"י סי' קס"ז שיצא לדון בדבר חדש דאם נקטע יד העדי' עם האבר העליון אפי' גידמין מעיקרא נמי פטור דבעיא עכ"פ קרא כדכתיב וגידמין דמעיקרא דחייב היינו בנשאר אבר העליון דשפיר מתקיים יד העדים דזה הנשאר הוה יד דידהו וז"א כמ"ש גם דברי התוס' ור"ש ורא"ש הויא תיובתיה כנ"ל גם מ"ש בתפילין דאם נשאר למעלה ממקום הקיבורת מקום להניח תפילין דמקרי יד דידיה היינו לטעמיה דאפילו לשמואל דלעיל דבעיא קרא כדכתיב מודה בגידמין דמעיקרא דמתקיים יד העדים מלבד דזה אינו עוד זאת דנהי דיד סתמא מקרי גובה היד לא מקרי ובתפילין בעי' גובה היד כדלקמן כמ"ש וממקומו הוא מוכרע דאי מתקיים יד העדים משום דזה הנשאר הוה יד דידהו א"כ אפי' נקטעו אח"כ נמי דהא טעמא דשמואל לא הוה אלא משום דבעי' קרא כדכתי' אלא ודאי דהא ליתא וכמ"ש בשם התוס' וסיעתם דלעיל ולפ"ז גם מ"ש לדעת הרמב"ם באין לו בוהן דלא ס"ל כמ"ש התוס' אלא אפילו אין לו בהן מעיקרא נמי אין לו טהרה דה"ט משום דאחר שנקצץ הבהן א"א לומר היינו בהן דידה משא"כ ביד העדים דמקרי דיד דידיה אזיל לטעמיה וז"א כנ"ל אלא ה"נ דהרמב"ם דס"ל דפשטא דסוגיא דקאמר שאני התם דכתיב יד העדים תהי' דמשמע דוקא בעדים לא קפיד קרא אלא אם היתה יד בעדים מעיקרא משום דיד העדים משמע יד הכשרה בעדים והא ודאי דעדים עצמן לא בעי' בהו יד דלא מצינו שיהא עדים פסולים בלא יד דהא שאר בעלי מומין כשרים כמש"ל וליכא למילף מינייהו למילתא אחריתי דאע"ג דבמצורע נמי טמא אפילו אין לו יד מ"מ גבי טהרה דכתיב ידו סתם ולא יד המצורע ליכא למילף מיד העדים ומשה"נ בנ"ד דנקטעה פס ידו אפילו נולד כך לא מקרי יד כלל ואפי' התוס' וסיעתם מודו כמש"ל דבעיקר המצוה ליכא מאן דפליג וממ"ש המ"א בסי' תרנ"א גבי לולב אינו ראי' לענין תפילין דהתם בלולב לא כתב ימין באורייתא אלא בחשיבותא תליא מלתא דחשיבותא הוא ליטול בימין כמו כל דבר שטעון ברכה נוטלין בימין כשהוא מברך ואם נקטעה ידו הימנית אזלא חשיבותא דימין ונוטלו בשמאל שהיא חשובה יותר אבל בתפילין אזלי' בתר כתיבה או בתר עשיית כל מעשיו משום דהיינו ידכה דכתיבא באורייתא וכיון שנקטעה ידו שוב אין לו יד כלל ואין ללמוד משם לענין תפילין דלא כפמ"ג (בסי' תרנ"א ס"ק י') ומכ"ש שדברי המ"א בפשט הרוקח אינם ברורים וכבר פירש רבינו הג' (אחמו"ר זצללה"ה וזי"ע) בע"א וכ"מ להדיא במה שהביא ראיה (סנהדרין מ"ה ב') מאין לו בהן דיתן על מקומו דהיינו בימין דהא ר"ש דפליג אמר אם נתן על של שמאל יצא מכלל דר"א דאמר יתן על מקומו היינו בימין ומ"ש המ"א דפסק דלא כהרמב"ם אין זה תימה אפי' את"ל דס"ל כדעת התוס' (שם) דת"ק נמי מודה באין לו בוהן קודם שנזקק לטומאה או לטהרה ה"נ אם נקטע ידו קודם החג ואפילו בחג עצמו קודם נטילת לולב י"ל דכל יום מצוה בפ"ע היא ועוד דלהרמב"ם נמי א"ש דע"כ ל"פ ת"ק דאמר אין לו טהרה אלא בבהן ידו דבעי' קרא כדכתיב כדקאמר בגמרא האי טעמא להדיא אבל בלולב לא כתיב בקרא יד כלל וכמש"ל וימין מקרי אפי' מקצת יד דמדאורייתא קיבורת כולה אקרי יד אלא דלא תימא דדמי לנקטעה יד העדים מש"ה מייתי ראיה מר"א דאמר יתן על מקומו משום דס"ל דלא בעיא קרא כדכתיב א"כ ה"נ דליכא קרא אפילו ת"ק מודה לא מייתי ראיה מהא דמודה שמואל בגידמין דמעיקרא דהתם שאני דכתיב יד העדי' תהיה ואפי' אין להם זרוע כלל וכמש"ל. מיהו כל זה לפי' התוס' בפלוגתא דת"ק ואחרים באין לו זרוע דמר אמר חדא ומא"ח ול"פ ומכ"ש לגי' הרא"ם וכ"כ המ"א (סימן כ"ז ס"ק ג') בשם מרדכי ישן דפליגי באין לו אלא זרוע כנ"ל וכ"מ במרדכי שלפנינו דכתב אליבא דאחרים דתרתי ש"מ דאפילו יד מקולקלת נמי מקרי יד כהה והיינו ע"כ בשיש לו זרוע עכ"פ דאז שייך לומר כיון דמניח במקום הנחת תפילין מה לי אם היד מקולקלת או לא אבל אי מיירי בשנחתך למעלה מהקיבורת שאין זה מקום הנחה כלל היכי מרבינן מידכה להניח גם שלא במקומם ומכ"ש שאין זה נכלל בכלל יד כהה וא"א כלל לומר תרתי ש"מ אע"כ דמיירי בשיש לו זרוע ואפ"ה צריך קרא לריבוי' משום דאי לאו קרא ה"א דמקרי אין לו יד כלל וכדס"ל לת"ק דמיירי נמי בכה"ג לפמ"ש בדעת המרדכי אבל לפמ"ש הב"ח דאת"ל דפליגי היינו בנחתך הקיבורת אבל בדאיכא קיבורת לכ"ע מניח תפילין והיינו כיון דנשאר מקום הקיבורת קיים קרינן ביה על ידך ואפילו נחתך למטה מן הקיבורת לא נפקא מכלל יד וכיון דנקרא יד אפי' נחתך פס יד ומקרי יד כהה וא"כ י"ל דה"ה והא הטעם אם נחתך ביד ימין מן הקיבורת ולמטה נמי מקרי יד וכיון שאינו יכול להשתמש בה נקרא יד כהה ואמנם באמת דברי הב"ח תמוהים דאיך אפשר לומר דפליגי בנחתך הקיבורת ומרבי מידכה אפילו שלא במקו' הנחת תפילין דאע"ג דקיבורת כולה מקרי יד מדאוריי' מ"מ לענין תפילין דרשינן על ידך בגובה היד דוקא במה מצינו דומיא דשל ראש כדאי' בברייתא שם ומשמע דאתיא ככ"ע דהא ליכא מאן דפליג התם ולמעלה ממקום הנחת תפילין נהי דיד מקרי גובה היד לא מקרי שמקיבורת ולמעלה מתחיל להיות נמוך ומשה"נ אי' במרדכי בשם הש"ר עד פלג זרוע ונהי דבזה איכא למימר דחומרא בעלמא היא אבל למעלה ממקום קיבורת ובמקו' הנמוך ודאי דליכא למ"ד דהוה מקום תפילין מדאורייתא כיון שאין שם גובה כלל ועוד דלא שייך לרבות מידכה יד כהה אלא לומר דאפילו יד כהה שהיא מקולקלת נמי יד כהה מקרי כמ"ש המרדכי אליבא דאחרים אבל לומר דאפילו במקום נמוך שלא בגובה היד נמי מניח תפילין אינו במשמע ידכה יד כהה כלל אלא העיקר כמ"ש בדעת המרדכי שלפנינו דיד מקולקלת אליבא דת"ק אינו יד כלל אפילו יש לו זרוע מאחר שהיא יד שאינה ראויה לתשמיש וכמש"ל דהכי משמע מכל תנאי דברייתא דיד ראויה לתשמיש בעינן ועוד דאפילו לדעת הב"ח אפשר לומר דס"ל דכי היכא שנחתך בשמאל מן הקיבורת ולמטה לא נפקא מכלל יד כהה ה"ה והוא הטעם דאם נחתך בימין לא נפיק מכלל יד ימנית וכמו בחליצה דהימין לא נעשה שמאל בשביל שנחתך ולא דמי לאיטר שנתחלף ימינו לשמאלו לפי שיש לו שתי ידים והן המוכיחות שנשתנו עליו טבעי בני אדם אבל אם אין לו אלא יד אחת בין שהיא ימנית בין שהיא שמאלית אין כאן עד המוכיח שהימין נעשה שמאל ותדע דהא הא דמשני אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו משמע דככ"ע אתיא ובפרט לפמ"ש המרדכי דלא ניחא ליה לאוקמי כתנאי והרי הסה"ת והרא"ש דס"ל דבאטר בתר תשות כח אזלינן ילפי לה מהא דאמרינן ספ"ז דבכורות גבי שולט בשתי ידיו דר' פוסל וחכמים מכשירין דמר סבר כחישותא אתחלא בימין ומ"ס בריאותא אתחלא בימין ר"ל להניח תפילין בימינו שהיא נעשית יד כהה אלא ודאי כיון שאין כאן ידים מוכיחות איזה יד כהה משום דסוף סוף הרי שולט בשתיהן ואע"ג דכחישותא אתחלא בימין מ"מ עדיין הימין שולטת כמו השמאל וה"ה אם אין לו אלא יד אחת אין כאן הוכחה אף שאין לו ימנית מ"מ מאן מפיס דהוחלפה של שמאל ונעשית ימנית ואמרינן דשמאל דקיימא קיימא ותו כיון דיד ימנית מקרי יד לפי דעת הב"ח אזלינן בתר בריאותא וכחישותא והרי בנ"ד יש לו כח יותר בימין. ועוד די"ל דלענין יד ימין אפילו הב"ח מודה דלא מקרי יד אם נחתך בה משום דלית בה לא כתיב' ולא כל מעשיו וכמש"ל דמש"ה מקרי יד שאינה ראויה ול"פ הב"ח אלא בשמאל מאחר דראויה להנחת תפילין עכ"פ:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/3.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/1.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>