שארית יהודה - שו"ת אורח חיים - סימן ד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/index.htm">שו"ת אורח חיים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/4.htm">סימן ד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/5.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/3.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן ד</div></p> <p class=bodytext>(לסי' רמ"ג) ד שאלה אשאל ממעכת"ה בעובדא דאתאי לידן בנידון בית שהתנדב האדון לבנות לנו ע"ג חצר שנתנו אנחנו עבורו מעות סך מסויים ודיישי אמיצרי אבל לא בתפירה וכו' אם מותר אם מותר להניחו לבנות בשבתות ויו"ט וחוה"מ ע"י פועלין שלו שבונה כי הנה בתשו' מהר"י הלוי אחי הט"ז ס"י החמיר מאד במקבלי קבולת אף גם במקו' שהמנהג בקבולת הגם דלא שייך כאן טעם שכתבו התוס' בשם ר"י לחלק בין בית לשדה משום דס"ל עיקר החילוק כמ"ש התוס' במסכת (עבודת כוכבים) בשם הר"מ דבבית אין להאין יהודי חלק ביה וא"כ אף במקום שהמנהג בקבולת אסור ולפ"ד דס"ל כמ"ש הפ"מ סי' רמ"ג בשם הר"ן דהטעם הוא משום דלא מחזי להו לאינשי הפרש בין קבלנות לשכיר יום כו'. עוד יש כאן מיחוש עפ"י מ"ש בתשובת פ"מ סי' ל"ח דהיכא דהישראל מרויח בזה אסור לכ"ע ושכ"ה דעת הרמב"ם ג"כ דלא כמ"ש עליו הראב"ד בהשגות וכ"פ דבריו המ"א סי' רמ"ד והכא נראה דיש ריוח כ"א לא יבנו בירח האתנים שרובו קדוש וימות הסתיו ממשמשים יכול להיות שלא יוגמר בחורף וזמן היריד קצוב שכירות בית סך רב כו'. אמנם מצד אחר יש להקל ג"כ דהיינו לדע' ה"ה שבפ"מ דשם הטע' משו' דחשדי ליה בשכירי יום וא"כ במקום שנהגו בקבולת מותר ועוד יש צד להתיר גם לפמ"ש ר"י הלוי כיון דהדבר הוא מעשה רב ויש לו פרסום והויא דומיא דמרחץ כשנתפרסם הדבר וכ"ש לפי הגירסא לשנים רבות שבטור סי' רמ"ג ואי משום האורחים שיבאו אם ישמעו שהוא שלנו ישמעו שהאדון בונה ולחוש שישמע זה ולא זה הוא רחוק ועיין בפמ"ג על המ"א סס"ק י"ג ומיהו בשר הבונה בית לישראל כו' עי"ש. ועוד דכאן יש להשר חלק בגוף הבית כיון שבונה בנינים חדשים בצירוף עם הישנים ומי יודע אולי יבקש מעות על כל אלה אני מבקש תשובתו הרמתה כי מי כהחכם וכו' וכיד ה' הטובה עליו ישיבני:</p> <p class=bodytext>תשובה ברך לקחתי ביום אתמול צו"ג ואשיב מפני הכבוד בקצרה כי בעה"ד ירט לנגדי ולא נתנני די השיב רוחי. ולזאת לא אאריך בטעמים וראיות רק עיקר הדין שבשעת הדחק והפסד כזה שהשעה עוברת יש לסמוך ע"ד התוס' ורא"ש ומרדכי וסה"ת דעיקר איסור מראית העין משום שהרואה אומר שכירי יום נינהו ולא משום דמחזי כשכירי יום כדעת הר"ן ומ"מ ומצאתי און לי בכתבי הגאון אחמו"ר ז"ל נבג"מ וגם מה שהאריך בדעת הפ"מ סי' ל"ח הנה גם דעתו שבבנין בית אין איסור מדינא ואף שיש הרוחה שבלא שבת יוגמר ביו"ד שבועות ועם שבת יוגמר בט' שבועות כמבואר שם להדיא ואף גם שיש להאריך בעיקר דינו של הפ"מ וכבר האריך בזה הגאון אחמו"ר ז"ל בכתביו אך מה שיש לחוש בכאן הוא משום שהשר עושה בטובת הנאה וא"כ אם רואהו בשבת צריך למחות כמבואר בסי' רנ"ב. אמנם בשעת הדחק והפ"מ כזה לבי אומר לי לצדד להיתר מאחר שאין הפועלים עושים בטובת הנאה לישראל אלא הם עושים בציווי השר והשר שמצוה הוא בטובת הנאה וכל כה"ג אין למחות ודי בזה לחכם כמותו וא"צ לפרש יותר ובפרט שבהע"ד נחוץ מאד ועוד חזון למועד ואבוא אי"ה בארוכה. ידידו לנצח י ה ו ד א ל י ב :</p> <p class=bodytext>עוד מענין הנ"ל בארוכה</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/5.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/3.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>