שארית יהודה - שו"ת אורח חיים - סימן ו

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/index.htm">אוצר החסידים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/index.htm">שארית יהודה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/index.htm">שו"ת אורח חיים</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/6.htm">סימן ו</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/7.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/5.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>סימן ו</div></p> <p class=bodytext>(לסי' שס"ג) ו צורת הפתח שהקני' שמן הצדדי' רחוקים מהכותל ג' טפחים שא"א להקריבם לכותל מפני הגנקעש והפריזבעש ובבכ"ש בריש עירובין כתב שהוא פסול. (ובספר תוס' שבת סי' שס"ג ס"ק י' מיקל בזה):</p> <p class=bodytext>אד"ש מכתבו הגיעני לנכון ביום אתמול הוא יום ש"ק פרשה משפטים אחר יציאת בה"כ ועכשיו נזדמן לי נוסע אחד המוכ"ז אמרתי שלא לעבור על בל תאחר כי חדאי נפשאי להשתעשע באמרותיו הטהורות עם היות כי הרגיזני לעלות בסלע המחלוקת להכניס ראשי בין הרים גדולים הבכ"ש והתו"ש. ומ"מ לאהבת מעכ"ת לא אוכל להשיב פניו ריקם. והנה מאי דקלסי המר להתו"ש שסתר דברי הבכ"ש בטוב טעם אנא לא ידענא כי מה שסתר ראייתו מהתוס' כל דבריו אינם עולים אלא לפמ"ש לחזק קושיי' ר"ת דשפיר קא מותיב דלא ניחא ליה לפרש בענין דלא הוה סיפא דומיא דרישא אבל לפי תירץ התוס' ע"כ לא הויא סיפא דומיא דרישא וא"כ הדרא הוכחת הבכ"ש לדוכתא דלוקמי בכה"ג כגון שהרחיק ג"ט מן הכותל גם מ"ש כיון דצ"פ הויא מחיצ' הרי עומד מרובה הוא כמערכה על הדרוש שהרי הבכ"ש ס"ל כדעת התוס' (דף י' ע"ב ד"ה ועושה) דאפילו עומד מרובה צריך שלא יהיה מופלג מן הכותל משום שאין הטעם משום דאתיא אוירא כו' ומ"ש דלא גרע מנעץ ד' קונדסין באויר ר"ה מהני מ"מ מדרבנן בעיא מחיצות ועכ"פ שתי מחיצות במבוי מפולש הה"נ דבעיה שיהיה הקנה סמוך למחיצה (וע"ז סמך הפמ"ג וסתם בפשיטות כדעת הבכ"ש דלא כתו"ש) ואולם מצד אחר נראה שהבכ"ש בנה בנין קבוע על יסוד רעוע דהא התוס' לא השאירו קושיית ר"ת בתימה או בקושי' אלא שתירצו בתירוץ פשוט ומרווח ומדלא משני שינייא אחרינא אין לבנות יסוד ובנין די"ל דחדא מתרי ותלת טעמי נקט ועוד דלא ניחא להו לאוקמי באוקימתא אחריתא כגון שהרחיק כו' דבכה"ג אמרי' בספ"ד דמנחות (דף נ"ב ע"א וע"ב) דאי לא קתני ועוד דהא בגמ' דמיבעיא ליה איפכא מאי היינו לכתחלה לתקן המבוי בצ"פ ואי איתא לתקן הלחי לקרב אצל הכותל גם ראייתו של מעכ"ת מהתוס' (עירובין כ"ד ע"ב) עולה על כולנ' שלפע"ד היא נכונה מאד ומה שדחה מר דש"ה דמחיצה תלוי' נמי מתרת במים אין זה דיחוי דאי איתא דהיינו טעמא דמילתא כל כה"ג ה"ל להתוס' לפרושי ולא לסתום ובפרט כמ"ש מעכ"ת בעצמו דהמ"א כ"כ לענין ריחוק הבתים ומה שדחה די"ל דהמ"א מיירי לענין מחיצה ולא לענין צ"פ הוא פשיטא ופשיטא דפשיטא דכל כה"ג לא ה"ל להמ"א לסתום אלא לפרש דמה שמביא ראיה מהתוס' דכתב גבי צורת פתח דמ"מ בכה"ג לא מהני צ"פ (וגם רבינו אחמו"ר ז"ל נ"ע כ' דמהני צ"פ ולא פי' שיעשה הצ"פ סמוך לבתים דוקא אלא דדין זה העמיד בתוך חצאי עיגול משום דמספקא ליה כמו ששמעתי מפי קדשו פעמים רבות דכל ספק העמיד בתוך חצאי עיגול ודעתו היתה לחזור ולשנות פרק זה לראות אם צדקו דבריו ואפשר שהיה ע"ז איזה ק"א) ועוד דאפילו את"ל בדעת התוס' שההיתר מהפסק הנהר הוא משום דקל הוא שהקילו במים מ"מ הא משמע מדברי התוס' דאגודא דהנהר שבעבר השני לא היו שם בתים ודיורין כלל וא"כ איך ס"ד דליעבד התם צ"פ אי בעי' הקנים סמוך למחיצה והתם אין מחיצות כלל וצריך לעשות הצ"פ באויר ודוחק לומר דיעשה עוד פסין מצדדים אורך ד"ט דכל כה"ג ה"ל לגמ' לפרושי (ומשה"נ השמיט רבינו הג' אחמו"ר זצללה"ה נ"ע דעת הבכ"ש וסתם כדעת התו"ש) ומ"מ בנ"ד שהרחיקו יותר מד"ט הרבה בודאי יש להחמיר וכמ"ש (דף י' ע"ב) דלא לישבוק פתחא רבה כו' ואע"ג דבגמרא שם אמרו חזקה אין אדם מניח פתח גדול כו' מ"מ הדבר ידוע שבימות הגשמים דרך הרבים מקולקלת וא"א לעבור ברגל כ"א בצדי הדרכים ועל הפריזבעש דוקא וצ"ע מזה בתשובת פנים מאירות חלק א' סי' כ"ה אלא דלפ"ז גם תיקון מעכת"ה לא יועיל בימות הגשמים שבודאי יקלקלו הקנים שמעכבים הליכתם ואין תקנה אלא לעשות צ"פ קטן בצד הגדול ואף שיעמיד הקנה על הפריזבע לא הוה כהגביה מן הארץ מאחר שאין אויר תחת הקנה ולכן אם אפשר לעשות צה"פ הגדול בענין זה שיעמיד הקנים על הפריזבעש וכשיגיע לגג יתעקם הקנה מעט. (ובלבד שיחזקהו במסמרים אצל הכותל שלא יפול הקנה בהתעקמו) טוב הדבר ולא יצטרך ב' צה"פ ויהיה די בצה"פ א'. וכבר בא לידי צה"פ שהיה רחוק מעט מן הכותל והיה פעמים רבות שהיו עוברים בין הבית ובין הקנה מחמת קלקול דרך הרבים וצויתי לקרב אל הכותל רק אני עשיתי נקב בגג ברצון הבעה"ב ומ"מ אפשר ג"כ שיעשו ע"ד הנ"ל שיתעקם מעט ולא יפול וכמ"ש. ואודות מ"ש מעכ"ת שירא מפני המחלוקת לא ידעתי איך שייך לחלוק על המחמי' והלא מרגלא בפומ' דרבנן שהמחמי' תע"ב:</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/7.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/chasidim/shye/8/5.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>